למען אשר יצוה את בניו | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
וירא

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
אמונה וחסידות
נושאים באמונה

6911

12 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

למען אשר יצוה את בניו 1 - קריאה בשם ה'
עומדת לפנינו דמותו של אברהם אבינו, הראשון לאבות האומה, פורץ הדרך של הקריאה בשם ה' אחד. אברהם נקרא לעלות לארץ ישראל ומתמודד מול עולם שלם. הוא מכונה "העברי" (יד, יג) - הוא עומד מהעבר האחד של הנהר וכל השאר מהעבר השני 2 . אברהם הוא האיש נגד הזרם. הוא הולך בדרך מיוחדת של אמונה בא-ל אחד אל מול כל העולם האלילי, ואיננו נרתע. ולא עוד, אלא שהוא מפיץ את הבשורה הזאת בקרב "הנפש אשר עשו בחרן" (יב, ה) 3 , כלומר עוד ועוד אנשים מצטרפים לדרכו של אברהם באמונה בא-ל אחד.

נראה שבמובן מסוים נקרא גם הדור שלנו להגיע לאותו הגודל. גם אנחנו נקראים לשוב אל ארץ ישראל, לשוב לקרוא בשם ה', ללכת בדרך המיוחדת שלנו נגד הזרם, וגם אנחנו עומדים מצד אחד של הנהר אל מול כל העולם. אמנם בכל הדורות יצר עם ישראל התנגדות בעולם, אולם עכשיו ההתנגדות מצד העמים היא הרבה יותר חריפה. נכון שאנחנו מתפללים "חדש ימינו כקדם" (איכה ה, כא), אבל אין הכוונה שאנו מסתפקים במה שכבר היה, אלא אנחנו רוצים לעלות ולהגיע להשגות חדשות.

חז"ל אומרים 4 שימות העולם מתחלקים לשלושה חלקים: אלפיים שנות תוהו, אלפיים שנות תורה ואלפיים שנות משיח. אברהם אבינו התחיל את 2000 שנות התורה והדור שלנו נמצא בשיאם של 2000 שנות המשיח. 2000 השנים האחרונות מחולקות גם הן, וחלק אחד מהן הוא ההכנות להופעתו של המשיח. ההכנות האלה הם כבר בחינה של הארת אורו של המשיח, מפני שבזמן זה העולם כולו כבר מחכה לעתיד הזה של הופעת המשיח. הפיזור של ישראל באומות גרם לפחות לכך שכל האומות מחכות לגאולת העולם, על אף שיש המחכים לגאולה שתבוא באופנים שאינם נכונים.

אברהם אבינו ייסד בעם ישראל את האמונה בשם ה' - בדורו ובדורות הבאים אחריו. מכאן נלמד שענייננו לקרוא בשם ה' בעולם כולו, לרומם את כל העולם כולו לקריאה בשם ה'. מהלך זה יתממש בדור הגאולה דרך התקבצותו של עם ישראל בארץ ישראל, דרך חזרתו לעצמו ולעצמיותו, לגדלותו ולגובהו העליון הרוחני, ומתוך כך יוכל לקרוא ולרומם את העולם כולו. זו משימה עצומה וגדולה שמוטלת עלינו. התבוננות בפרשיות האלו של אברהם אבינו מלמדת אותנו מהן הדרכים, כיצד מתמודדים, וכיצד עומדים בנסיונות.

ההוראה לדורות שבספר בראשית
כבר בפרשת בראשית למדנו את המדרש של ר' יצחק 5 , שלכאורה לא היה צריך הקב"ה להתחיל את התורה בבראשית אלא במצוה הראשונה, "החודש הזה לכם", שהרי התורה היא הוראה-הדרכה, ומה יש ללמוד מתחילת ספר בראשית ועד "החודש הזה לכם"?

תשובתו היא שגם בספר בראשית יש הוראה והדרכה. התורה מורה לנו שעניינו של עם ישראל הוא להיות בארץ ישראל. הארץ שייכת לעם ישראל, וכל המגמה האלוקית העליונה שעם ישראל מצווה בה מיועדת להתקיים בארץ ישראל. ספר בראשית כולו הוא הוראה לגבי היחס למהותה ולתפקידה של ארץ ישראל, ובכל פרשה ופרשה מובאות הדרכות והוראות מפורטות.

כך מעיד הקב"ה על אברהם אבינו: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו..." (יח, יט). לכאורה - לא ראינו אפילו הוראה אחת מאברהם אבינו, שהרי לא נזכר שום דבר שאברהם אבינו ציווה ליצחק או לנו לעשות! אמנם עיקר הלימוד מאברהם אבינו איננו בדרך של ציווי מפורש, אלא על ידי דוגמה אישית. התורה מספרת לנו איך אברהם התנהג, וכל ה'סיפורים' האלו הם בעצם הוראות תורניות המלמדות אותנו את דרך התורה, דרך האמת, הצדק והטוב.

גדולה הכנסת אורחים
הקב"ה מתגלה אל אברהם. חז"ל אומרים 6 שהקב"ה בא לביקור חולים אצל אברהם אבינו, לאחר שהוא מל את עצמו. "והנה שלֹשה אנשים" (יח, ב) - באים אורחים. כשאברהם רואה אותם, הוא עוזב את רבונו של עולם שבא לבקרו עוד קודם לכן, ורץ אל האורחים. חז"ל למדו מכאן ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" 7 . איך אפשר להבין את הדבר הזה? לעזוב את השכינה כדי לקבל אורחים?!

ראשית יש להבין את המושג "פני השכינה". על העולם הבא נאמר שצדיקים יושבים בו ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה 8 . אם כן, אברהם אבינו זוכה באותה השעה להנאה נפלאה. זיו השכינה הוא כנראה הופעה אלוקית-לימודית שזוכים לה בעולם הבא.

למרות שבעולם הבא נהנים מזיו השכינה וקרובים לרבונו של עולם - חכמים מלמדים אותנו ש"יפה שעה של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" 9 . אמנם חז"ל מוסיפים שם ש"יפה שעה של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" 10 , אבל במלים "חיי העולם הזה" - אין הכוונה לקיום תורה ומצוות, אלא לשמחה של העולם הזה. שעה אחת בעולם הבא שווה יותר מכל שמחת העולם הזה, אבל כל חיי העולם הבא אינם שווים כמו שעה אחת של תשובה ומעשים טובים כאן בעולמנו. בשעה שאדם עושה את רצונו של הקב"ה בעולם הזה מתוך בחירה מרצונו החופשי - הוא קרוב לרבונו של עולם יותר מהקרבה אליו בעולם הבא! בעולם הבא האדם נהנה מזיו השכינה, אבל כאן בעולם הזה, כשאדם עושה מצווה - הוא נעשה באותו רגע בטל כלפי רבונו של עולם ודבק בקב"ה כאילו השכינה ממש עוטפת אותו, "כצִנה רצון תעטרנו" (תהילים ה, יג), ואז הוא קרוב לרבונו של עולם יותר מאשר כל חיי העולם הבא. על כן אברהם אבינו רץ אל האורחים, משום שזוהי מצווה וממילא זו בחינה עליונה יותר מאשר ההנאה מזיו השכינה. בהמשך הפרשה נראה הדרכות נוספות שאנו לומדים ממעשיו של אברהם אבינו.

האמונה בקב"ה ואהבת הבריות
בפרשה הקודמת למדנו שאברהם אבינו היה מאמין גדול, "והאמִן בה' ויחשבה לו לצדקה" (טו, ו). זה עניינו של אברהם. הוא האמין בקב"ה אמונה מושלמת, והמאמין ברבונו של עולם יודע שכל הבריאה היא מאת הקב"ה וכולם הם בריותיו של הקב"ה. ממילא המאמין מוכרח להיות טוב יותר, שהרי הוא דבק ברבונו של עולם וחשוב לו שכל מעשיו של הקב"ה יישמרו ויופיעו בטוֹב. לכן מביאה התורה את התיאור של לימוד הזכות של אברהם אבינו על אנשי סדום (יח, כג-לב).

במבט ראשון נראה כי מי שאוהב את רבונו של עולם צריך לקנא לו ולרצות בכִּילוּיַים של הפוגעים בכבודו. והנה, איננו רואים הנהגה כזו מצד אברהם - אלא להיפך, הוא בא ומלמד זכות על רשעים. חז"ל מסבירים את דבריו של אברהם כלפי הקב"ה 11 :

"חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה" וגו' (יח, כה). אמר רבי אחא: נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם, ומה אתה מערים על השבועה? אתמהא, מבול של מים אין אתה מביא, מבול אש אתה מביא?! אם כן לא יצאת ידי השבועה! אמר רבי לוי: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (שם), אם עולם אתה מבקש - אין דין, ואם דין אתה מבקש - אין עולם. ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין? את בעי עלמא ובעי דינא, סב לך חדא מנייהו. ואם לית את מוותיר ציבחר, לית עלמא יכול קאים 12 ! אמר לו הקב"ה: אברהם, "אהבת צדק ותשנא רשע" (תהילים מה, ח) - מאנת לחייבן, "על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברֶך" (שם). מהו 'מחברֶך'? מנח ועד אצלך עשרה דורות, ומכולם לא דברתי עם אחד מהם אלא עימך.

הקב"ה קורא על אברהם את הפסוק "אהבת צדק ותשנא רֶשע" (תהילים מה, ח). היה אפשר לבאר את הפסוק באופן הפוך: "אהבת צדק" - אתה אוהב את כל הצדיקים, "ותשנא רֶשע" - ולכן אתה שונא את כל מי שנושא רשעה בעולם. אבל באים חז"ל ואומרים שפשט הפסוק הוא שונה: "אהבת צדק" - אתה אוהב להצדיק את בריותי, "ותשנא רֶשע" - אתה לא רוצה להרשיע אותם, והקב"ה אוהב את זה. "אהבת לצדק את בריותי" - הדגש הוא על "בריות י", אתה אוהב אותם כי הם בריותי, ולכן אתה רוצה שהם לא יִכלו, כי כבוד שמים מתגלה על ידי כל דבר בעולם. כל דבר שכלה מן העולם - יש בזה הקטנת כבוד שמים. אברהם מחפש דרך איך יוכלו הבריות האלה להמשיך לחיות ולהרבות כבוד שמים.

אברהם מאמין ואוהב את הקב"ה, ומי שאוהב את הקב"ה אוהב את בריותיו. אהבת הקב"ה ללא אהבת בריותיו - איננה אהבה שלֵמה. זו הדרכה נוספת שאנחנו לומדים מאברהם אבינו מתוך התבוננות במעשיו.

הזוהר 13 אומר שאדם צריך להתפלל על הרשעים, שהרי נתאר לעצמנו מה היה קורה ללא הרשעים. ללא תרח לא היה אברהם אבינו, לא היה ישראל, לא היה דוד ולא היה משיח - כל אלו לא יכולים היו לבוא כלל לעולם לולא היה תרח, עובד האלילים. בכל אדם, ולו המקולקל ביותר, יכולה להיות טמונה נקודה אשר עשויה להתפתח בכיוון חיובי. בכל רשע יכול להתקיים ניצוץ טוב, שאפילו אם הוא לא מתגלה בו - אולי הוא יתגלה בבניו. הניצוץ הזה הוא כל כך גדול וחשוב עד שהוא מצדיק את קיומו של הרשע. צריך להתפלל שהרשעה תתבטל, וממילא לא יהיו עוד רשעים 14 .

אמונה ביכולת להתגבר על הסיכונים
לאחר שסדום נהפכת, אברהם אבינו רואה שאי אפשר יותר לקיים שם הכנסת אורחים. הוא הולך לגרר ומסתכן שם, משום ש"אין יראת אלוקים במקום הזה" (כ, יא). הוא יודע היטב במה אנשי גרר מתעניינים, שהרי בדרך העולם כשמגיע אורח שואלים אותו על צרכיו, אם הוא רעב או צמא, ואילו כאן השאלה הראשונה היתה על דבר אשתו 15 . אברהם היה מודע לזה עוד קודם שהגיע לשם, ולכן סיכם עם שרה מראש שתאמר שהיא אחותו (שם פס' יג). אולם כל זה לא מונע מאברהם ללכת לשם. הוא הולך משום שיש לו ייעוד, הוא צריך לתקן את העולם במלכות ש-די. אם אנשים מפחדים ללכת ליד סדום ואין את מי לקרב שם לעבודת ה' - אז אברהם הולך למקום אחר, למרות הסיכונים.

כל זה מפני שאברהם הוא איש האמונה, הוא מאמין שהוא יצליח להתמודד. הוא מודע לקשיים, הוא יודע שיצטרך לעבור מבחנים, אבל הוא הולך, כי הוא בוטח ברבונו של עולם שלא יאונה לו כל רע. לפעמים הסיכונים מגיעים עד קצה הגבול, אבל לא קורה לו כל רע מפני שהוא בוטח ברבונו של עולם.

נסיון העקֵדה
עשרה נסיונות נתנסה אברהם 16 , והוא עולה ממדרגה למדרגה. צריך להבין שהנסיון אינו רק מבחן המגלה את הכוחות הגלומים באדם, אלא גם דרך להעצים ולפתח את הכוחות האלו. כל נסיון מוסיף עוד עוצמה ועוד כוחות שיוצאים מן הכוח אל הפועל.

כך אומר המדרש על הנסיון האחרון 17 :

"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם" (כב, א). כתיב: "נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קֹשט סלה" (תהילים ס ו), ניסיון אחר ניסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה. וכל כך למה? "מפני קֹשט", בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם. שאם יאמר לך אדם: למי שהוא (כלומר הקב"ה) רוצה להעשיר - מעשיר. למי שהוא רוצה - מעני, ולמי שהוא רוצה - הוא עושה מלך. אברהם, כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר. יכול את להשיבו ולומר לו: יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו? והוא אומר: מה עשה? ואת אומר לו: "ואברהם בן מאת שנה בהולד לו" (כא, ה), ואחר כל הצער הזה נאמר לו: "קח נא את בנך את יחידך" (כב, ב), ולא עיכב. הרי "נתתה ליראיך נס להתנוסס".

כלומר, כל הטובות שעשה הקב"ה לאברהם מגיעות לו בזכות. ממשיך המדרש:

"ה' צדיק יבחן, ורשע ואֹהב חמס שנאה נפשו" (תהילים יא, ה). אמר רבי יונתן: הפשתני הזה, כשפשתנו לוקה - אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר. למה? שהיא משתבחת והולכת. כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים, למה? שאין יכולין לעמוד, דכתיב (ישעיה נז, כ): "והרשעים כים נגרש". ואת מי מנסה? את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן"...

אמר רבי יונתן: היוצר הזה, כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים הרעועים, למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן".

אמר רבי אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא נותן את העול? לא על אותה שכוחה יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן".

הדברים אמורים על ניסיון העקֵדה, שלפי חלק מהמפרשים הוא שיא הניסיונות, ואברהם עמד בו. הרב קוק זצ"ל מרחיב את הדיבור על הניסיון הזה 18 . הקב"ה לא רצה להתעלם כאן מהרגשות הטבעיים שיש לאברהם, שוודאי אהב את בנו והיה קשור אליו לא פחות מכל אב אחר, ועל אחת כמה וכמה שהוא בן זקונים שכל כך הרבה ציפה לו. הקב"ה אומר: האהבה הזאת היא נכונה וצודקת, ואדם בריא אוהב את בניו, אבל יש אהבה עליונה, אלוקית, שהיא מעל הכול והיא מרוממת את הכול. האהבה הזאת קיימת אצל האבות, ואהבת המציאות והבריות נמשכת מהאהבה הזאת. אברהם אוהב את הקב"ה, "אברהם אֹהבי " (ישעיהו מא, ח), ועל כן הוא עומד בניסיון.

"כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשֹכת את בנך את יחידך ממני" (כב, יב), אהבה ויראה אלו שתי מידות שונות. אברהם בולט בעיקר במידת האהבה, אבל יש בו גם יראה. מידת היראה היא מידת הגבורה, הכוח להתגבר על תביעות גדולות וקשות, הכוח להתמודד. אלו שתי מידות המשלימות זו את זו, כמו שתי כנפיים, הנצרכות שתיהן כדי לעופף.

כך אנו לומדים הנהגות תורניות ממעשיו של אברהם אבינו, כיצד לבנות את המידות ואת האישיות, כיצד ללכת בדרך האמונה, בדרך ה'.

"הביטו אל צור חצבתם"
הגדלות של אברהם מתבטאת בכך שהוא העצים את אמונתו לכזה גודל עד שנעשה מרכבה לשכינה, הוא נעשה בטל לגמרי לרצונו של רבונו של עולם. אין אברהם אישיות בפני עצמה, כל כולו עושה את רצונו של רבונו של עולם. עד כדי כך היתה האמונה מושרשת בו ועבודת השם מושלמת אצלו, עד שהוא מוריש את התכונות האלה לצאצאיו. אמנם לא באופן מלא, כי עדיין יש לאברהם בן אחר - ישמעאל, וגם ליצחק ישנו בן אחר - עשָו, אבל השורש כבר קיים. "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'" (יח, יט). אברהם הוא אבן היסוד של האומה. "הביטו אל צור חצבתם... הביטו אל אברהם אביכם" (ישעיהו נא, א-ב) - אברהם אבינו הוא צור, יסוד שכל ההמשכיות של האומה מבוססת עליו. "עוד יזכור לנו אהבת איתן" 19 - זה אברהם אבינו, האיתן בכוחותיו.

גאולת הנשמה
כאמור, אנו נמצאים בתקופה גדולה מאוד של התמודדות ושל התחדשות, כאשר עם ישראל חוזר לארץ ישראל. זהו תהליך בנייתה של הגאולה. ואנחנו מרגישים היטב שבעולם כולו, וגם בישראל בפרט, ישנו מין ערפול. "החֹשך יכסה ארץ וערפל לאֻמים (ישעיהו ס, ב)", וזהו סימן ש"עליִך יזרח ה' וכבודו עליך יראה" (שם), סימן שכבוד ה' עומד לזרוח ולהופיע על ישראל. אנו עומדים בפני ביטול כל ההשקפות האחרות, כולל הדמוקרטיה. נחוץ היה שרעיון הדמוקרטיה יתפשט בעולם, שכן רעיון זה שבר את כל ההשקפות האלילות. מעתה אין שעבוד לשום דבר, חופש מלא. הדמוקרטיה שברה את כל הערכים האחרים. לכאורה, התרופה הזאת שהביא הקב"ה לעולם כדי לרפא אותו מן ההשקפות האליליות היא חזקה מדי, שהרי היא דוחה גם את ההשקפה הנכונה של אמונה בקב"ה. אבל כנראה שלא הייתה ברֵרה, היה צורך בהשקפה חדשה אשר תנתק את האנשים מהשקפתם הישנה. כך מגיעה השעה שיתגלה הרצון הפנימי של האדם, לא רצון כפוי או חיצוני אלא מה שבא מתוך תוכו של האדם.

ישנן שכבות באדם. יש לו רצונות חיצוניים, שיכולים להיות משובשים, ויש לו רצונות פנימיים מאוד, הנובעים מן הנשמה הפנימית של האדם. עניינה של הגאולה הוא לגאול את הכוחות הפנימיים, שהיו מכוסים ומסוגרים בפנים - ולהוציא אותם משעבוד לחירות. זוהי גאולת הנשמה. הגאולה אינה שייכת רק לעולם בכללותו אלא גם לפנימיות האדם, הן אדם מישראל והן מאומות העולם. זוהי המגמה של הדור שלנו - לגלות את הנשמה הפנימית של העולם, להוציא את האמת הזכה והטהורה לחירות.
העולם כבר מצפה לזה, הוא כבר יודע שכל השקפות העולם הזרות הן הבל ושכל האמונות האליליות וההשקפות החברתיות (כולל השקפות סוציאליסטיות וקומוניסטיות) - הכול בטל. זהו התפקיד של עם ישראל - לגלות את הנשמה, לאפשר לעבודת ה' שלנו לנבוע מן המעמקים, מן המעיין הפנימי המבקש להתפרץ. בתחילה תופיע האמת בתוכנו, ואחר כך היא תתפשט ותופיע גם כלפי חוץ, על ידי דוגמה אישית. זהו החינוך הדמוקרטי הנכון, כמו אברהם אבינו, שלא אמר לאף אחד מה לעשות אלא היה עושה בעצמו ו"כזה ראה וקדש" 20 . אפשר להשתמש גם באמצעים של השפעה, אבל כל אלו חייבים להיות מלווים בדוגמה אישית. אולי צריך להסביר מה אתה עושה כדי שאנשים ילמדו, אבל לא באופן של הטפה אלא בדרך של הדגמה.

שלֵמות בעבודת השם
באברהם אבינו אנחנו מוצאים את כל המידות כולן - לא רק במידות שבין אדם למקום: מאמין, צדיק, עובד השם, לומד תורה וכו', אלא הוא שלם מכל צדדיו, כולל מצוות שבין אדם לחברו: אוהב את כל הבריות, מכניס אורחים, מציל שבויים וכך הלאה. אישיות כזאת משפיעה ממילא על סביבתה, "את הנפש אשר עשו בחרן"3. ככל שהאדם גדול יותר ועמוק יותר - כך השפעתו גדולה יותר ונמשכת לדורות.

אנחנו היום לא במצב של אברהם אבינו, שהשפיע באופן פרטי. היום כל אחד מאיתנו הוא חלק מכלל. ענייננו בדור הזה הוא לגלות מהלך חדש של אמונה שיוצאת מתוך תוכי הנשמה. זה מתחיל מעשייה פרטית אבל ממשיך אל כל ההופעה השלמה. כלומר, כל מעשה ומעשה שאנחנו עושים, נעשה אותו בשלמות ובטהרה גדולים יותר, שכן זהו גילוי פנימי יותר של הנשמה.

עבודת השם צריכה להיות מושלמת מכל צדדיה. הרב קוק זצ"ל אומר 21 שצדיקות היא אמנות: כשאמן עובד על יצירה הוא מטפל בה מכל צדדיה, מוסיף עוד קו ועוד קו, עוד צבע ועוד גוון של צל ושל אור, הוא דואג שהכול יהיה הרמוני ומושלם, ואז מתקבלת התמונה בכל שלמותה. גם את הצדיקות צריך לדעת לשפץ מכל צדדיה, צריך לחשוב ביחס לכל מעשה איך לעשותו בצורה השלמה ביותר.

יש לחשוב על חסד מכל הכיוונים האפשריים: מה הכי יועיל לחבר, איך תהיה לו הכי הרבה נחת ואיך למנוע ממנו הרגשה כלשהי של אי נעימות. ברור שאדם צריך להתפלל לקב"ה, אבל זה לא מספיק. צריך לחשוב על כל הצדדים: העמידה, המחשבה וכך הלאה. גם באכילה: אפשר לאכול בעדינות, בנקיות, באצילות, בשלמות, בטהרה, ואז האכילת הופכת לעבודת ה'. כל פעולה תהיה יותר שלמה אם היא יוצאת מתוך ההבעה הפנימית של נשמת האדם. וכשנעשה את כל מעשינו במחשבה על כל הצדדים והפרטים, השפעתנו תלך ותתפשט. ברוך ה', אנחנו נמצאים בתקופה גדולה - נשתדל להתאים את עצמנו לגודלה של התקופה, כדי להיות שותפים עם רבונו של עולם בגאולתם של ישראל.

^ 1 שיחה לפרשת וירא בשנת ה'תשס"ד. מקורות ללא ציון שם הספר מכוונים לספר בראשית.
^ 2 בראשית רבה מב ח
^ 3 "ואת הנפש אשר עשו בחרן" - אברהם מגייר את האנשים, ושרה את הנשים (בראשית רבה לט יד).
^ 4 סנהדרין צז ע"א
^ 5 בראשית תנחומא י"א (הובא ברש"י על הפסוק הראשון בספר)
^ 6 סוטה יד ע"א
^ 7 שבת קכז ע"א
^ 8 ברכות יז ע"א
^ 9 אבות ד', יז
^ 10 שם
^ 11 בראשית רבה לט ו
^ 12 תרגום הארמית: מה אתה תופש חבל בשני קצותיו? אתה רוצה את העולם ורוצה את הדין, טול לך אחד מהם. ואם אין אתה מוותר מעט – לא יכול העולם להתקיים.
^ 13 שמות י ע"ב
^ 14 ראה ברכות י ע"א
^ 15 בבא קמא צב ע"א
^ 16 אבות ה', ג
^ 17 בראשית רבה נה א
^ 18 עולת ראיה ח"א, עמ' פב והלאה
^ 19 מתוך תפילת מוסף של ראש השנה
^ 20 על פי מכילתא פסחא פ"א
^ 21 אורות הקודש ג', עמ' שיב

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

40 דק'
בשלח
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
42 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
9 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"אשרינו", "מה טוב", "ומה נעים", "ומה יפה"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
ב' באדר תשפ"ה

וירא

44 דק'
וירא
גאווה וענווה במלך ישראל
שיעור כללי - צאצאי לוט
הרב חיים כץ | כ' חשוון תשפ"ו
44 דק'
וירא
מעשה האדם והברכה האלוקית
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח חשון תשפ"ו
וירא
תחנות יסודיות בבנין החינוך
הרב שמעון כהן | חשוון תשע"ו
וירא
שמחת ברית המילה
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | תשס"ה

וירא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב יעקב שפירא
הרב אליקים לבנון
הרב משה ברלינר
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרב מרדכי הוכמן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו