ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
תיאור המקרה:לנתבע הייתה דירה הממוקמת ליד מסלעה. הנתבע הרחיב את דירתו, באופן שחצר הבית נהייתה סמוכה למסלעה. הנתבע מכר את הדירה לתובע.
התביעה:התובע טוען, שאבנים גדולות מתגלגלות מהמסלעה לתוך החצר, ועל פי עדות בעלי מקצוע, הדבר מהווה מפגע מסוכן. הוא תובע מהנתבע לשאת בעלויות הדרושות לשם הבטחת השימוש הבטוח בחצר, כפי המתחייב על פי התקנים המקובלים בעניין זה.
תשובת הנתבע:הנתבע טוען מספר טענות: ראשית, הוא טוען שאם יש כאן מום, המקח בטל, והוא מעדיף לקבל את הבית בחזרה. שנית, במידה שבית הדין יחייב אותו בתיקונים, הוא מוכן לתקן בעצמו, אך אינו מוכן לשאת בעלויות של מהנדס שיפקח על כך שהבנייה תיעשה כהוגן. הוא מבטיח שהוא יתקן באופן המניח את הדעת.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
54 - פסק דין: אונאה במכירת מוניטין
55 - פסק דין: ביטול מקח וחיוב העמדתו
56 - מקח טעות ואונאה במכירת רכב
טען עוד
פסק הדין :בית הדין קבע שאין כאן ביטול מקח, והנתבע צריך לשאת בעלות התיקונים, כולל העלויות של שכירת מהנדס שיפקח על העבודות.
הנימוקים:הר"י מיגאש בתשובה (סימן נא) כותב: "אמנם מה שאמר לו גם כי לא ידעת מהם אני אתקן אותם לך באופן שאסיר המומין הנזכרים מהם. ראוי להתבונן: אם המומין הנזכרים אינם בגוף הבתים אלא באים אליהם ממקום אחר, כגון אמת המים העוברת בהם... שבהסרת המומין הנזכר יהיו הבתים שלמים ונקיים מבלתי שיחדש דבר בגוף הבתים, הנה חויב שמאחר שהוסרו אותם המומין הנזכרים יהיו החליפין קיימים. ואם יהיו המומים בגוף הבתים כגון שהיו כתליהם כפי נגליהם שלמים, ואינם אלא מודבקים... אפילו שבנה הכתלים באופן שסר הרקבון שהיה בהן ויחליף הבנין הנפסד, החליפין אינם קיימין, לפי שהבנין והחדוש שהוא מחדש בהם לא היה בבתים קודם החליפין אבל נתחדש עתה אחר החליפין והיה כאלו פנים חדשות באו לכאן, מה שלא נעשו החליפין על כך".
דהיינו, שאם לאחר תיקון המום, ייחשב החפץ הנקנה כפנים חדשות, אין המוכר רשאי לקיים את המקח ולתקן את המום, אלא המקח בטל, אם רוצה בכך הקונה.
על פי הגדרה זו, בנדון דידן, שהמפגע נמצא מחוץ לחצר הדירה, אין זה מום היכול לבטל את המקח. ואף שכדי לתקן את המום ישנה אפשרות להגביה את הקיר של חצר הדירה ולחזקו, ולכאורה הרי זה דומה לכותל רעוע, שלגביו אומר הר"י מיגאש שהוא נחשב כביטול מקח, אין ממש בדימוי זה, שכן אפשר לתקן את המום גם בדרכים אחרות, כגון ע"י קדיחת ברגי תמך בגב קיר הסלע וכדומה, ולכן אין לראות את המום הנובע מכך שהסלעים מתגלגלים לתוך החצר כמום בגוף הבית.
אמנם, ייתכן שיש אפשרות לבטל את המקח בטל מטעם אחר. שכן, הגמרא (פסחים דף ד:) אומרת, כי אדם שהשכיר לחברו בית בחזקת שהוא כבר עבר בדיקת חמץ, ונמצא שלא עבר, אין זה מקח טעות אפילו אם מקובל באותו מקום לשלם עבור עריכת הבדיקה משום 'דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה'. והמגן אברהם (סימן תלז סק"ז) הקשה, מדוע הגמרא צריכה לומר שאין זה מקח טעות משום 'ניחא ליה לאיניש למעבד מצווה בממוניה', הרי העובדה שהבית אינו בדוק אינה מום בגופו, אלא רק עילה לנכות מהמקח את דמי הבדיקה?
בנתיבות המשפט (חושן משפט סימן רלג סק"ד) תירץ, שבית שאינו ראוי לשימוש נחשב ככזה שהמום הוא בגופו. לאור זאת יש לומר, כי היות שהסלעים הנופלים לחצר הופכים את החצר למסוכנת על פי התקנים המקובלים, וממילא היא אינה ראויה לשימוש, הרי זה נחשב כמום בגוף הבית.
נוסף על כך יש להביא את דברי הפרישה (חושן משפט סימן רלב סק"ה) שכתב:
"ורוצה לומר, ודאי אם היה הקלקול פחת וחסרון גדול בבית, היה הדין עם שמעון, שיכול לומר איני רוצה בבית מקולקל אפילו ע"י ניכוי, אבל השתא שאין כאן אלא קלקול מועט וקל לתקנו, אמאי לא יקבלו על ידי ניכוי? ".
הפרישה מתייחס לתשובת הרא"ש, לפיה מי שמכר בית ונמצא שהחלונות או הדלתות היו שבורים, אין כאן ביטול מקח, אלא המוכר ינכה מדמי המקח סכום שיאפשר לקונה לתקן את הקלקולים. וכתב הפרישה, שהדבר אמור דווקא כאשר הסכום המדובר הוא סכום קטן, אבל בסכום גדול, רשאי הלוקח לדרוש את ביטול המקח גם במקרה כזה. בנדון דידן, עלות התיקונים המוערכת גבוהה למדי ביחס למחיר הדירה (כ-6% משווי הדירה) ולכן יש מקום לדבר על ביטול המקח.
למרות האמור לעיל, קבע בית הדין שאין כאן מקום לבטל את המקח. זאת על פי תשובת דברי מלכיאל (חלק ב סי' פה) שהסתפק בכל ביטול מקח, האם המקח בטל מעצמו או רק כאשר הלוקח יגלה דעתו שחפץ בביטול המקח. ולכן, בנדון דידן, אף שהנתבע מעוניין בביטול המקח, בפרט אם יתברר שהוא יצטרך לשלם את עלות התיקון, מכל מקום התובע אינו מעוניין בביטול המקח, ולכן אין לדון כאן בביטול מקח. אבל יש לדון, על מי מוטלת החובה לטרוח בתיקון התקלות במקח.
כבר ציינו שהרא"ש בתשובה (כלל צו סי' ו) כותב, שמי שמכר בית ונמצא שהחלונות או הדלתות היו שבורים, אין כאן ביטול מקח, אלא המוכר ינכה מדמי המקח סכום שיאפשר לקונה לתקן את הקלקולים.
לכאורה, יש לומר שהמוכר רק מנכה דמים משווי המקח, והלוקח הוא שצריך לטרוח ולתקן את הליקויים. הטעם לכך הוא על פי הדין המבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן תג סעיף ג):
על המזיק לטרוח בנבלה עד שממציא אותו לניזק. כיצד, כגון שנפל השור לבור ומת, מעלה הנבלה מהבור ונותנה לניזק, ואחר כך שמין לו פחת נבלה, שנאמר: כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו, מלמד שהוא חייב להשיב את הנבלה ואת הפחת שפחתה מן החי לניזק.
כל החיוב לטרוח בהעלאת הנבלה מן הבור מוטל על המזיק הוא מגזרת הכתוב 'והמת יהיה לו'. אבל אלמלא גזרת הכתוב, היה הניזק צריך לטרוח בהעלאת הנבלה, כיוון היא שלו. ואם כן, במקרה שעליו דיבר הרא"ש, היות שהקונה הוא הבעלים של הבית, הרי התיקונים אינם מוטלים על המוכר, אלא על הקונה, שכן במקח טעות לא נתחדשה גזרת הכתוב כעין 'והמת יהיה לו'.
אולם יש לומר, שבנזיקין מוטלת על המזיק רק חובה לשלם את מה שהזיק, אבל לא להחזיר את המצב לקדמותו, ולכן חובת העלאת הנבלה היתה על הניזק אלמלא גזרת הכתוב. אולם במקח, יש אולי חובת הגוף על המוכר להעמיד את המקח וממילא אין לדמות זאת לדין בנזיקין.
בית הדין קבע, על סמך דברי אולם המשפט (סי' רלב סעיף ה) ומגן האלף (או"ח סי' תלז סעיף ג), שבמכר אכן יש על המוכר חובה להעמיד את המקח, ועל המוכר לטרוח בתיקונים הדרושים.
בהתייחס לשאלה, האם הנתבע צריך לשלם עבור פיקוח על התיקונים שייעשו, בית הדין קבע, שהתיקון צריך להיעשות בליווי של מפקח בלתי תלוי, כדי שיתברר שאכן התיקון הפך את החצר לבטוחה. בית הדין קבע, שגם את הוצאות המפקח חייב הנתבע לשלם, משתי סיבות:
ראשית, אם באמת ישנו חשש סביר שהמפגע עלול לגרום נזק, ברור שחובת ההוכחה על כך המפגע סולק מוטלת על הנתבע, ודבר זה יכול להיעשות רק על ידי אדם מוסמך המבין בעניינים אלו. שנית, גם אם המפגע אינו מסוכן באמת, אלא רק מחמת 'תקן' המקובל על הרשויות, סוף סוף על הנתבע להוכיח שעשה את עבודתו בהתאם למקובל, והמקובל הוא לעשות על פי התקן.
הרב חיים וידאל
הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות טובת הכלל כשיקול התערבות בחופש המסחר
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תורה מן השמים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רמב"ם וכוזרי
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
