ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פעם באו אלי לדין תורה שני אנשים שהיו בעבר ידידי נפש שנים רבות ואף הקימו יחדיו מפעל משותף. והנה לפתע פרץ סכסוך ביניהם אשר התפתח לשנאה עמוקה, עד שהגיעו לכך שאחד דרך נשק כלפי חברו. גם בני המשפחות נסחפו לסכסוך וכמה שנים לא דיברו אלו עם אלו.
ועתה תבע האחד את חברו על הנזקים שעשה לו לדעתו. הקשבתי לטענות וניסתי להבין מה ארע, כיצד התחיל הסכסוך. כל אחד שטח את טענותיו. הראשון אומר: מדוע החלפת את המנעול של המפעל ולא נתת לי להיכנס. השני משיב: המנעול הקודם נשבר ולא רציתי שהפועל יכנס בעצמו למפעל בלא השגחה, לכן התקנתי מנעול חדש, ובכלל לא התכוונתי נגדך. כך כל אחד טוען, וחברו מסביר, ומתברר אט-אט לשני הצדדים שהיה פה לא יותר מאי-הבנה. כל אחד פירש את מעשיו של השני באופן בלתי נכון, ובשל טעות הם רבו כל השנים הללו וכעסו זה על זה. לנגד עיני, בתוך זמן הדיון, התפוגגה כל חומת הכעס והשנאה זה על זה, והם לא ידעו את נפשם מרוב תימהון על מה שקרה להם. השנאה הסתלקה והם חזרו להיות ידידים.
מתברר שיכולה להיות מריבה של שָנים, בטעות, בשל אי-הבנה. ובכן, מה יש לעשות על-מנת למנוע מריבה שכזו? כמובן, יש להידבר, לברר, לא לדון את השני לכף חובה מבלי לברר איתו מדוע הוא מתנהג בצורה שנראית לך פוגעת. הוי דן את חברך לכף זכות, גם במה שהוא נוהג כלפיך. נסה "להכנס לראש" שלו, וחשוב, הכיצד הוא מתנהג כך, הרי אין התנהגותו נראית לי הגיונית, אלא כנראה שהחבר מסתכל אחרת, ויש לברר איתו את הענין בצורה עניינית. קרוב לודאי שהוא יסביר את עצמו שאין כוונתו לפגוע כפי שאתה חשבת.
לפעמים לאישה נדמה ששכנתה לא אמרה לה שלום בכוונה, והיא כועסת, ומשיבה מידה כנגד מידה, וכך מתפתחת מתיחות. יתכן שהשכנה כלל לא התעלמה מחברתה, אלא באותו יום "קמה על צד שמאל", היא היתה עסוקה בעצמה. היא לא הבחינה כלל בחברתה, שכן נפשה היתה טרודה ובלתי שלווה.
בכל פעם שנדמה שהשני פוגע בכך שלא בצדק, יש לברר איתו מדוע הוא עשה את אשר עשה, לדבר זה עם זה. אם לא נוח לאדם לעשות זאת בעצמו יכול הוא להיעזר באדם שלישי. רק אל יפרש את מעשה השני לחובה קודם שבירר היטב שאכן זו היתה כוונתו.
כך היא מדתו והנהגתו של אהרון הכהן אשר היה מטיל שלום בין אדם לחברו על-ידי שהיה מגלה לצדדים הניצים כי באמת בטעות יסוד מריבתם ושבעצם כל אחד מהשניים כלל איננו מעונין במריבה, אלא בסתם כל אחד תולה את קולר האשמה בשני. חכמינו הדריכו אותנו: "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
בית המקדש חרב מפני שנאת חנם, ותיקון החטא בתשובת המשקל שהיא אהבת חנם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
