ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פרשת פרה נכתבה דווקא כאן, בפרשת חוקת. בפרשה העוסקת באירועי שנת הארבעים במדבר, (עיין רש"י על הפסוק "ויבואו כל העדה מדבר צין") לאחר שכלו מתי מדבר, טרם כניסתם לא"י. התורה לימדתנו בסיומה של תקופה, כי כלל הפרשיות כולן הן בגדר חוק וגזירה, ויש לעשותן מתוך קבלת עול, "לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את ישראל", (וכך הדגיש הרמב"ם בסוף הלכות מעילה).
הגמרא במסכת יומא (דף ג') דורשת על הפסוק: "כאשר עשה ביום הזה צווה ה' לעשות - זה מעשה פרה", מצות הפרה מסמלת את העיקרון של העשייה, מתוך קבלת עול מלכות שמים.
ובמסכת ברכות (דף ס"ג) דרשו חז"ל על הפסוק: "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה. הדרכה זאת נלמדת מהנאמר לגבי פרשת פרה, ומלמדת על כל התורה, כי פרשת פרה היא ה'בניין אב' להנהגה המעשית בקיום המצוה, מתוך קבלת עול. חלק מקבלת העול היא היגיעה על דברי תורה, להמית עצמו באוהל, שאין נעשית יגיעה זו אלא מתוך קבלת העול, ועל כן הדגישה התורה: "זאת חוקת התורה" , לא נאמר זאת חוקת הפרה, משום שהלימוד הוא על דרך כללית ביחס למצוות.
במסכת שבת (דף פ"ח) מספרת הגמרא - "אמר לו ההוא צדוקי לרבא, היאך הקדמתם נעשה לנשמע? א"ל רבא, אנא סגינן בשלימותא, כתיב בנו 'תומת ישרים תנחם'". רבא הבהיר לצדוקי כי עבורנו קיום התורה אינו מתוך ששכל בלבד מחייבן, אלא מפני שכך הוא רצון הבורא.
ובמסכת קידושין (דף ל"א) מובא המעשה בחכמי ישראל שביקשו לשלם שישים ריבוא עבור אבנים לאפוד, ואותו נכרי סרב להעיר את אביו לשם כך. לשנה אחרת זיכהו ה' שנולדה לו פרה אדומה, ונכנסו חכמי ישראל לקנותה בשישים ריבוא. ומובא בשם בעל קצות החושן שהסביר, כי הנכרי ימסור נפשו עבור מצוות כיבוד אב, שהיא מצוה שכלית, ואילו חכמי ישראל ימסרו נפשם לקיום מצוות פרה אדומה, שהיא חוקה ולא נתגלה טעמה.
ואמנם בגמרא ביומא (דף ג') מבואר, כי חכמי ישראל נהגו לעשות את מעשה הפרה בכהן טבול יום, 'להוציא מליבן של צדוקים'. צדוקים הם אלו הכופרים בתורה שבעל פה ובמגידיה (לשון הרמב"ם), ובוחנים כל פעולה על פי דעתם, ולא מתוך התבטלות לרצון ה'. 'להוציא מליבן' ביאורו, שיש צורך לחכמים לפעול בהנהגות כאלו, שיעוררו את הצדוקים לזעוק כנגד החכמים, ובכך יגלו לנו מצפוני ליבם. הרחמן יזכנו לעובדו בלבב שלם, ולהיות תמימים בחוקיו אמן ואמן.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
