ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פרשת פרה נכתבה דווקא כאן, בפרשת חוקת. בפרשה העוסקת באירועי שנת הארבעים במדבר, (עיין רש"י על הפסוק "ויבואו כל העדה מדבר צין") לאחר שכלו מתי מדבר, טרם כניסתם לא"י. התורה לימדתנו בסיומה של תקופה, כי כלל הפרשיות כולן הן בגדר חוק וגזירה, ויש לעשותן מתוך קבלת עול, "לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את ישראל", (וכך הדגיש הרמב"ם בסוף הלכות מעילה).
הגמרא במסכת יומא (דף ג') דורשת על הפסוק: "כאשר עשה ביום הזה צווה ה' לעשות - זה מעשה פרה", מצות הפרה מסמלת את העיקרון של העשייה, מתוך קבלת עול מלכות שמים.
ובמסכת ברכות (דף ס"ג) דרשו חז"ל על הפסוק: "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה. הדרכה זאת נלמדת מהנאמר לגבי פרשת פרה, ומלמדת על כל התורה, כי פרשת פרה היא ה'בניין אב' להנהגה המעשית בקיום המצוה, מתוך קבלת עול. חלק מקבלת העול היא היגיעה על דברי תורה, להמית עצמו באוהל, שאין נעשית יגיעה זו אלא מתוך קבלת העול, ועל כן הדגישה התורה: "זאת חוקת התורה" , לא נאמר זאת חוקת הפרה, משום שהלימוד הוא על דרך כללית ביחס למצוות.
במסכת שבת (דף פ"ח) מספרת הגמרא - "אמר לו ההוא צדוקי לרבא, היאך הקדמתם נעשה לנשמע? א"ל רבא, אנא סגינן בשלימותא, כתיב בנו 'תומת ישרים תנחם'". רבא הבהיר לצדוקי כי עבורנו קיום התורה אינו מתוך ששכל בלבד מחייבן, אלא מפני שכך הוא רצון הבורא.
ובמסכת קידושין (דף ל"א) מובא המעשה בחכמי ישראל שביקשו לשלם שישים ריבוא עבור אבנים לאפוד, ואותו נכרי סרב להעיר את אביו לשם כך. לשנה אחרת זיכהו ה' שנולדה לו פרה אדומה, ונכנסו חכמי ישראל לקנותה בשישים ריבוא. ומובא בשם בעל קצות החושן שהסביר, כי הנכרי ימסור נפשו עבור מצוות כיבוד אב, שהיא מצוה שכלית, ואילו חכמי ישראל ימסרו נפשם לקיום מצוות פרה אדומה, שהיא חוקה ולא נתגלה טעמה.
ואמנם בגמרא ביומא (דף ג') מבואר, כי חכמי ישראל נהגו לעשות את מעשה הפרה בכהן טבול יום, 'להוציא מליבן של צדוקים'. צדוקים הם אלו הכופרים בתורה שבעל פה ובמגידיה (לשון הרמב"ם), ובוחנים כל פעולה על פי דעתם, ולא מתוך התבטלות לרצון ה'. 'להוציא מליבן' ביאורו, שיש צורך לחכמים לפעול בהנהגות כאלו, שיעוררו את הצדוקים לזעוק כנגד החכמים, ובכך יגלו לנו מצפוני ליבם. הרחמן יזכנו לעובדו בלבב שלם, ולהיות תמימים בחוקיו אמן ואמן.
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
