ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: ... וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות כ"ה א-ח)
כמה שאלות מאוד יסודיות אמורות להתברר עם לימוד פסוקים אלה:
א. כמה מצוות מנויות כאן?
ב. האם יש בפסוקים אלה ציווי לדורות ואם כן, מה התחדש בפסוקים העוסקים בבנין בית המקדש בספר דברים?
ג. האם יש הבדל בין שני הביטויים משכן ומקדש המופיעים בפסוקים אלה?
התשובה לשאלה הראשונה, כמה מצוות מנויות כאן, תלויה גם בתשובה לשאלה השלישית בענין משכן או מקדש.
לשיטת אבן עזרא פסוקים אלה עוסקים רק במשכן ולא בבית עולמים - בית המקדש וז"ל: "נקרא מקדש בעבור היותו משכן השם הקדוש".
הרמב"ם לעומתו בספר המצוות וגם בהלכות בית הבחירה מביא פסוקים אלה כמקור לחיוב לבנות את בית המקדש וז"ל:
"והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר והוא אמרו יתעלה (ר"פ תרומה) ועשו לי מקדש" (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ).
לשיטת הרמב"ן, אומנם פסוקים אלה עוסקים רק במשכן, אבל יש כאן שתי מצוות עשה: הראשונה לבנות משכן והשניה בנפרד לעשות את הכלים.
לשיטות הרמב"ן ואבן עזרא ברור שיש חידוש בפרשת ראה, בספר דברים, שם נתחדש הציווי לדורות של בנין "בית הבחירה". לעומת זאת צריך להבין לשיטת הרמב"ם מה התחדש בספר דברים.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בתחילת ספרו "עמוד הימיני", כי אומנם גם המשכן נקרא מקדש ולכן הציווי לדורות נלמד מאותו המקור. מה שהתחדש בספר דברים הוא הציווי לקדש מקום מסוים, שברגע שהוא יבחר, שאר כל המקומות האחרים יפסלו. וז"ל:
"לפי זה יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצווה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואילו לפני כן לא הייתה מצוה לקבוע מקום שהוא על ידי הקדשה בדווקא... על כן שינה הרמב"ם הלשון בה' מלכים ששם מבאר המצווה שחלה דווקא לאחר ש"יניח לך" נקט המצווה לבנות "בית הבחירה" ולא סתם בית כמו שכתב במצוות העשה הכללית שבכל הדורות. כי עיקר ההתחדשות היא לבנות במקום אשר יבחר שמכאן השם 'בית הבחירה'". לעומת זה שיטת בעלי התוס' היא "שמה שנתחדש הוא המצווה לבנות בית זמני אז לא מקיימים את המצווה באוהל ובמשכן" (עמוד הימיני סימן א סע' ז)
לעיסוק בתחום זה חשיבות מבחינות רבות וביניהן: א. יש מצוות עשה לדורות של "לשכנו תדרשו". ב. בדורות האחרונים נוכחנו כמה פעמים כי הקב"ה מגלגל לידנו הזדמנויות היסטוריות המוחמצות לעיתים, בגלל חוסר עיסוק מקדים בנושא.
חסרונו של בית המקדש צריך להפריע לכל יהודי, חסכים במודעות יחד עם סיבות נוספות מונעים מאתנו את היכולת להיאבק על המקום הקדוש הזה. הבה נתפלל כי נקיים כבר עכשיו את "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ונזכה בקרוב לקיים את "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
