ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: ... וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות כ"ה א-ח)
כמה שאלות מאוד יסודיות אמורות להתברר עם לימוד פסוקים אלה:
א. כמה מצוות מנויות כאן?
ב. האם יש בפסוקים אלה ציווי לדורות ואם כן, מה התחדש בפסוקים העוסקים בבנין בית המקדש בספר דברים?
ג. האם יש הבדל בין שני הביטויים משכן ומקדש המופיעים בפסוקים אלה?
התשובה לשאלה הראשונה, כמה מצוות מנויות כאן, תלויה גם בתשובה לשאלה השלישית בענין משכן או מקדש.
לשיטת אבן עזרא פסוקים אלה עוסקים רק במשכן ולא בבית עולמים - בית המקדש וז"ל: "נקרא מקדש בעבור היותו משכן השם הקדוש".
הרמב"ם לעומתו בספר המצוות וגם בהלכות בית הבחירה מביא פסוקים אלה כמקור לחיוב לבנות את בית המקדש וז"ל:
"והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר והוא אמרו יתעלה (ר"פ תרומה) ועשו לי מקדש" (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ).
לשיטת הרמב"ן, אומנם פסוקים אלה עוסקים רק במשכן, אבל יש כאן שתי מצוות עשה: הראשונה לבנות משכן והשניה בנפרד לעשות את הכלים.
לשיטות הרמב"ן ואבן עזרא ברור שיש חידוש בפרשת ראה, בספר דברים, שם נתחדש הציווי לדורות של בנין "בית הבחירה". לעומת זאת צריך להבין לשיטת הרמב"ם מה התחדש בספר דברים.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בתחילת ספרו "עמוד הימיני", כי אומנם גם המשכן נקרא מקדש ולכן הציווי לדורות נלמד מאותו המקור. מה שהתחדש בספר דברים הוא הציווי לקדש מקום מסוים, שברגע שהוא יבחר, שאר כל המקומות האחרים יפסלו. וז"ל:
"לפי זה יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצווה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואילו לפני כן לא הייתה מצוה לקבוע מקום שהוא על ידי הקדשה בדווקא... על כן שינה הרמב"ם הלשון בה' מלכים ששם מבאר המצווה שחלה דווקא לאחר ש"יניח לך" נקט המצווה לבנות "בית הבחירה" ולא סתם בית כמו שכתב במצוות העשה הכללית שבכל הדורות. כי עיקר ההתחדשות היא לבנות במקום אשר יבחר שמכאן השם 'בית הבחירה'". לעומת זה שיטת בעלי התוס' היא "שמה שנתחדש הוא המצווה לבנות בית זמני אז לא מקיימים את המצווה באוהל ובמשכן" (עמוד הימיני סימן א סע' ז)
לעיסוק בתחום זה חשיבות מבחינות רבות וביניהן: א. יש מצוות עשה לדורות של "לשכנו תדרשו". ב. בדורות האחרונים נוכחנו כמה פעמים כי הקב"ה מגלגל לידנו הזדמנויות היסטוריות המוחמצות לעיתים, בגלל חוסר עיסוק מקדים בנושא.
חסרונו של בית המקדש צריך להפריע לכל יהודי, חסכים במודעות יחד עם סיבות נוספות מונעים מאתנו את היכולת להיאבק על המקום הקדוש הזה. הבה נתפלל כי נקיים כבר עכשיו את "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ונזכה בקרוב לקיים את "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













