- מדורים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- הכיסופים והבית השלישי
3682
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: ... וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות כ"ה א-ח)
כמה שאלות מאוד יסודיות אמורות להתברר עם לימוד פסוקים אלה:
א. כמה מצוות מנויות כאן?
ב. האם יש בפסוקים אלה ציווי לדורות ואם כן, מה התחדש בפסוקים העוסקים בבנין בית המקדש בספר דברים?
ג. האם יש הבדל בין שני הביטויים משכן ומקדש המופיעים בפסוקים אלה?
התשובה לשאלה הראשונה, כמה מצוות מנויות כאן, תלויה גם בתשובה לשאלה השלישית בענין משכן או מקדש.
לשיטת אבן עזרא פסוקים אלה עוסקים רק במשכן ולא בבית עולמים - בית המקדש וז"ל: "נקרא מקדש בעבור היותו משכן השם הקדוש".
הרמב"ם לעומתו בספר המצוות וגם בהלכות בית הבחירה מביא פסוקים אלה כמקור לחיוב לבנות את בית המקדש וז"ל:
"והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר והוא אמרו יתעלה (ר"פ תרומה) ועשו לי מקדש" (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ).
לשיטת הרמב"ן, אומנם פסוקים אלה עוסקים רק במשכן, אבל יש כאן שתי מצוות עשה: הראשונה לבנות משכן והשניה בנפרד לעשות את הכלים.
לשיטות הרמב"ן ואבן עזרא ברור שיש חידוש בפרשת ראה, בספר דברים, שם נתחדש הציווי לדורות של בנין "בית הבחירה". לעומת זאת צריך להבין לשיטת הרמב"ם מה התחדש בספר דברים.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בתחילת ספרו "עמוד הימיני", כי אומנם גם המשכן נקרא מקדש ולכן הציווי לדורות נלמד מאותו המקור. מה שהתחדש בספר דברים הוא הציווי לקדש מקום מסוים, שברגע שהוא יבחר, שאר כל המקומות האחרים יפסלו. וז"ל:
"לפי זה יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצווה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואילו לפני כן לא הייתה מצוה לקבוע מקום שהוא על ידי הקדשה בדווקא... על כן שינה הרמב"ם הלשון בה' מלכים ששם מבאר המצווה שחלה דווקא לאחר ש"יניח לך" נקט המצווה לבנות "בית הבחירה" ולא סתם בית כמו שכתב במצוות העשה הכללית שבכל הדורות. כי עיקר ההתחדשות היא לבנות במקום אשר יבחר שמכאן השם 'בית הבחירה'". לעומת זה שיטת בעלי התוס' היא "שמה שנתחדש הוא המצווה לבנות בית זמני אז לא מקיימים את המצווה באוהל ובמשכן" (עמוד הימיני סימן א סע' ז)
לעיסוק בתחום זה חשיבות מבחינות רבות וביניהן: א. יש מצוות עשה לדורות של "לשכנו תדרשו". ב. בדורות האחרונים נוכחנו כמה פעמים כי הקב"ה מגלגל לידנו הזדמנויות היסטוריות המוחמצות לעיתים, בגלל חוסר עיסוק מקדים בנושא.
חסרונו של בית המקדש צריך להפריע לכל יהודי, חסכים במודעות יחד עם סיבות נוספות מונעים מאתנו את היכולת להיאבק על המקום הקדוש הזה. הבה נתפלל כי נקיים כבר עכשיו את "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ונזכה בקרוב לקיים את "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ".

לֹא מְנַשֶּׁה וְלֹא יְרַחְמְאֵל. כָּךְ נְסִיכִים מְאַבְּדִים הַנְהָגָה!
הרב יוסף כרמל | ב' טבת תשפ"ה

על "ראש יהודי" ו"גן יהודי"
הרב יוסף כרמל | כסלו תשע"ו

פרשת השבוע: נח, האם זה באמת מה שחשוב?
הרב יוסף כרמל | תשרי תשפ"ה

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
חידוש כוחות העולם
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
למה משווים את העצים לצדיקים?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך מתגברים על מידות רעות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
איך ללמוד גמרא?
סנהדרין דף ס"ב
הרב אלי סטפנסקי | י"ט שבט תשפ"ה
