ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
גם בפרשתנו אנו מוצאים דיון בחתונתו של משה רבנו עם צפורה הכשית, חתונה עם נסיכה מדיינית שגם לה היבט פוליטי מובהק. גם חתונה זו לוותה בחתימה על הסכם ומופיע בה נוסח שמשמש באופן די ברור להגדרת הסכמים בין לאומיים מחייבים - "ויואל" מלשון אלה ושבועה (שמות ב' כא, יהושע י"ז יב, שופטים א' לה ואולי גם שם י"ז יא).
ננצל הזדמנות זו ונציע כי חלק גדול מאוד מהחתונות הנזכרות בתנ"ך יש להן משמעות פוליטית. רובן ככולן הן חתונות בין מלכים, נסיכים ונסיכות. לעתים, אין ציון ישיר של החתונה אלא רק ציון שם אמו של המלך וממילא למדנו על חתונתם המלכותית של המלך הקודם עם "אמה של מלכות" שבנה ישב על כיסאו. יתכן וגם המחלוקת בעניין ציפורה קשורה לשאלת היורש שהרי חור בנה של מרים היה אכן אחד המועמדים המובילים בתחום זה.
נחזור חזרה אל שמשון וחתונתו הראשונה.
שמשון הינו מועמד בעל פוטנציאל הנהגתי חזק. הוריו של שמשון מתגוררים בצרעה. עיר זו שייכת הן לנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו לג) ונחלת שבט דן (שם י"ט מא). הכתוב מציין כי אביו היה משבט דן וחז"ל מוסרים לנו כי אמו הייתה משבט יהודה (במדבר רבה פרשה י ד"ה ה דבר אל ). הורים שכאלה הם בפוטנציאל הוריו של המשיח כמו שמבואר במדרש:
"אמ' ר' חמא בר' חנינא זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים, אביו מיהודה ואמו מדן, ובשניהן כת' אריות גור אריה יהודה, דן גור אריה (בראשית רבה פרשה צז ד"ה (ט) גור אריה).
לכן אין זה פלא שמנהיגותו של שמשון נבחנת דווקא במאבקו מול האריה בדרך לפגישת ארוסיו עם התִּמְנית.
ההווא אמינא ששמשון הוא אכן המלך המשיח, מופיעה כבר בדרשת חז"ל על ברכתו של יעקב לבנו דן "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט טז). וז"ל:
"לפי שהיה אבינו יעקב רואה אותו וסבור בו שהוא המלך המשיח" (בראשית רבה פרשה צט ד"ה: "אומנם", לעומת זה עיינו בביקורתו של הרשב"ם שם על פרשנות זו ).
לכן ברור למה בפרקים י"ג-י"ד בספר שופטים בולט מאוד השימוש בשלשה שורשים "דבר" ,"רד" ו"ישר".
לשלושתם משמעות של שלטון ושררה.
ה"דבר" - "דבר אחד לדור" הוא המנהיג - ראש המדברים בכל מקום. לכן גם המשורר ברוח קדשו בתארו את שלטונו של הקב"ה בעולם משתמש בביטוי זה:
"יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" (מ"ז ד).
"רד" משמעותו שררה, לכן ברכת השלטון הראשונה גם היא בלשון זו:
"וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א' כח).
גם בלעם בתארו את פעילותו של המלך המשיח משתמש בביטוי זה:
"וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד יט, עיינו גם ברמב"ם מלכים י"א ה"א).
"ישר" (בשין ימנית ושמאלית) גם הוא מלשון שררה. המשמעות הזו בולטת מאוד בפסוק:
"וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל" (הושע י"ב ה).
גם הביטוי "מישרים" מופיע בתנ"ך תמיד במשמעות של דין שפיטה והנהגה.
על רקע זה מובנת הופעתם של שלשים ה" מֵרֵעִים " (שופטים י"ד יא) בחתונתו של שמשון. ה"מֵרֵעִים" הללו הם שרי פלשתים שבאים לערער על הכרזת העצמאות של שמשון. חבורה זו מקבילה לחבורה שהגיעה עם אבימלך מלך פלשתים שבא לנהל משא ומתן דיפלומטי עם אברהם ה"נשיא". שם מכנה הכתוב אותם "וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהו ּ" (בראשית כ"ו כו).
ההכרעה במאבק תיפול לא בהתמודדות של אנשי ביניים אלא בקרב מוחות אינטלקטואלי שהמנצח בו יחלק את החליפות והסדינים - בגדי השרד (עיינו ישעיהו ג' כב-כג). כלומר הוא זה שימנה את פקידי הממשל מטעמו.
מקוצר היריעה לא נביא הוכחות נוספות אלא נוסיף תפילה כי כוחם של מנהיגי ישראל שנמשלו כאריות ישוב ויופיע בבחינת "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג' ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
