ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמשון כדיפלומט - חלק ב' ;">

דף הבית בית מדרש פרשת שבוע ותנ"ך שעורים בתנ"ך ספר שופטים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ז

שמשון כדיפלומט - חלק ב'


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

בשבוע שעבר הבאנו את ההסבר כי חתונתו הראשונה של שמשון עם האשה מתִּמְנָה הייתה בעצם חתונה פוליטית. במעשה זה הכריז שמשון על עצמאות עם ישראל ושחרורו מעול הממשל הפלישתי.

גם בפרשתנו אנו מוצאים דיון בחתונתו של משה רבנו עם צפורה הכשית, חתונה עם נסיכה מדיינית שגם לה היבט פוליטי מובהק. גם חתונה זו לוותה בחתימה על הסכם ומופיע בה נוסח שמשמש באופן די ברור להגדרת הסכמים בין לאומיים מחייבים - "ויואל" מלשון אלה ושבועה (שמות ב' כא, יהושע י"ז יב, שופטים א' לה ואולי גם שם י"ז יא).

ננצל הזדמנות זו ונציע כי חלק גדול מאוד מהחתונות הנזכרות בתנ"ך יש להן משמעות פוליטית. רובן ככולן הן חתונות בין מלכים, נסיכים ונסיכות. לעתים, אין ציון ישיר של החתונה אלא רק ציון שם אמו של המלך וממילא למדנו על חתונתם המלכותית של המלך הקודם עם "אמה של מלכות" שבנה ישב על כיסאו. יתכן וגם המחלוקת בעניין ציפורה קשורה לשאלת היורש שהרי חור בנה של מרים היה אכן אחד המועמדים המובילים בתחום זה.

נחזור חזרה אל שמשון וחתונתו הראשונה.
שמשון הינו מועמד בעל פוטנציאל הנהגתי חזק. הוריו של שמשון מתגוררים בצרעה. עיר זו שייכת הן לנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו לג) ונחלת שבט דן (שם י"ט מא). הכתוב מציין כי אביו היה משבט דן וחז"ל מוסרים לנו כי אמו הייתה משבט יהודה (במדבר רבה פרשה י ד"ה ה דבר אל ). הורים שכאלה הם בפוטנציאל הוריו של המשיח כמו שמבואר במדרש:
"אמ' ר' חמא בר' חנינא זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים, אביו מיהודה ואמו מדן, ובשניהן כת' אריות גור אריה יהודה, דן גור אריה (בראשית רבה פרשה צז ד"ה (ט) גור אריה).

לכן אין זה פלא שמנהיגותו של שמשון נבחנת דווקא במאבקו מול האריה בדרך לפגישת ארוסיו עם התִּמְנית.

ההווא אמינא ששמשון הוא אכן המלך המשיח, מופיעה כבר בדרשת חז"ל על ברכתו של יעקב לבנו דן "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט טז). וז"ל:
"לפי שהיה אבינו יעקב רואה אותו וסבור בו שהוא המלך המשיח" (בראשית רבה פרשה צט ד"ה: "אומנם", לעומת זה עיינו בביקורתו של הרשב"ם שם על פרשנות זו ).


לכן ברור למה בפרקים י"ג-י"ד בספר שופטים בולט מאוד השימוש בשלשה שורשים "דבר" ,"רד" ו"ישר".
לשלושתם משמעות של שלטון ושררה.

ה"דבר" - "דבר אחד לדור" הוא המנהיג - ראש המדברים בכל מקום. לכן גם המשורר ברוח קדשו בתארו את שלטונו של הקב"ה בעולם משתמש בביטוי זה:
"יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" (מ"ז ד).


"רד" משמעותו שררה, לכן ברכת השלטון הראשונה גם היא בלשון זו:
"וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א' כח).


גם בלעם בתארו את פעילותו של המלך המשיח משתמש בביטוי זה:
"וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד יט, עיינו גם ברמב"ם מלכים י"א ה"א).


"ישר" (בשין ימנית ושמאלית) גם הוא מלשון שררה. המשמעות הזו בולטת מאוד בפסוק:
"וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל" (הושע י"ב ה).


גם הביטוי "מישרים" מופיע בתנ"ך תמיד במשמעות של דין שפיטה והנהגה.

על רקע זה מובנת הופעתם של שלשים ה" מֵרֵעִים " (שופטים י"ד יא) בחתונתו של שמשון. ה"מֵרֵעִים" הללו הם שרי פלשתים שבאים לערער על הכרזת העצמאות של שמשון. חבורה זו מקבילה לחבורה שהגיעה עם אבימלך מלך פלשתים שבא לנהל משא ומתן דיפלומטי עם אברהם ה"נשיא". שם מכנה הכתוב אותם "וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהו ּ" (בראשית כ"ו כו).

ההכרעה במאבק תיפול לא בהתמודדות של אנשי ביניים אלא בקרב מוחות אינטלקטואלי שהמנצח בו יחלק את החליפות והסדינים - בגדי השרד (עיינו ישעיהו ג' כב-כג). כלומר הוא זה שימנה את פקידי הממשל מטעמו.

מקוצר היריעה לא נביא הוכחות נוספות אלא נוסיף תפילה כי כוחם של מנהיגי ישראל שנמשלו כאריות ישוב ויופיע בבחינת "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג' ח).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il