ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

על עבר הווה ועתיד

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר בלק Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ז

על עבר הווה ועתיד


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל

אחד הכללים הבולטים ביותר לכל מעמיק בלימוד התורה והנ"ך הוא:
"אין מוקדם ומאוחר" או כלשון רש"י: "אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא" (שמות ד' כ).
כבר הסברנו כמה פעמים, כי אחד המסרים של תופעה זו היא כי תורה מן השמיים. מכיון שהדברים מגיעים ממקור עליון שאינו נמצא תחת ממשלת הזמן, שיקולים אחרים מכריעים בשאלה מה יהיה סדר הדברים. לכן, אין מי שחולק על עיקרון זה וכל המחלוקת היא בשאלה עד כמה להרחיב את השימוש בכלל זה.
ההסתכלות על הזמן כחלק מהעולם הגשמי וכמימד נוסף של החומר, איננה חדשה. הרמב"ן לפני כשבע מאות וחמישים שנה, כבר קבע, כי: "כי משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון, נהיה זמן... , משיהיה יש, יתפש בו זמן"
(בראשית א' ד).
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק על פרשתנו מסביר בעמקות כלל מופלא, המציב את סדר הזמנים בשלוש מערכות או מדרגות. הוא מוכיח כי הסדר הנכון תלוי ברמת המציאות:
כשמדובר ברמה הנמוכה ביותר, באדם הגשמי, הסדר הוא: הוה עבר ועתיד.
כשמדובר במלאכים הסדר הוא: עבר הוה ועתיד.
כשמדובר ביחסנו אל האלוקות הסדר הוא: עבר עתיד והוה.
השבוע נשתדל לפרש את שיטתו וגם נסביר כיצד כלל זה נלמד גם מפרשת בלק.
האדם העשוי מאדמה, חי את חייו בהוה. ההוה משכו "כהרף עין", אכן כל חייו של האדם בתוך הנצח הינם "כהרף עין". מה שמשפיע על חיי האדם הם המאורעות שאירעו בעבר. לעבר כח מעצב רב השפעה על האישיות ועל קבלת ההחלטות. אומנם השפעת העבר קטנה לעומת הכוחות הפועלים בזמן התהוות הדברים בהוה. גם השכחה מחלישה את השפעות העבר. העתיד תמיד לוט בערפל לכן השפעתו שולית. על כן הסדר הוא "הוה, עבר ועתיד".
המלאכים שגם הם נבראים אבל אינם גשמיים כמו בני האדם, גם הם תחת ממשלת הזמן. העבר אצלם איננו מתעמעם ואין שכחה במחוזותיהם. לכן כוחו של העבר המצטבר רב מכוחו של ההוה הרגעי. גם אצל המלאכים העתיד סתום וחתום וממילא השפעתו שולית. לכן סדר הזמנים הוא "עבר הוה ועתיד".
כאשר אנו דנים בהתגלות של האלוקות אלינו, הסדר מתהפך. אצל הבורא אין כל הבדל בין העבר לעתיד. בלשונו של בעל תוס' יום טוב "כי לפניו יתברך אין קדימה ואיחור שאינו בחוק הזמן". לא זו אף זו אלא שהעבר והעתיד שניהם נצח "כי כשם שאין ראשית לראשיתו כך אין אחרית לאחריתו" (משך חכמה, במדבר כ"ג כא). ההוה הוא באמת אין ואין לו משמעות כי הקב"ה הוא ההוה של המציאות ואין לפניו הוה כלל. קיומו של ההוה מבחינת הבורא הוא רק בהתייחסות לברואיו. על כן סדר הזמנים הוא "עבר עתיד והוה".
ה"משך חכמה" מוכיח ומדגים את שיטתו באמצעות המקורות הבאים:
על הבורא נאמר: "כֹּה אָמַר יְקֹוָק מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְקֹוָק צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן (=עבר) וַאֲנִי אַחֲרוֹן (=עתיד) וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים (=הווה)" (ישעיהו מ"ד ו).
בעניין המלאכים מצינו בירושלמי: "אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין של מעלה (=המלאכים)... אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין של מעלה. ... אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא (התחלת הא"ב) מ"ם באמצעיתה תי"ו בסופה לומר "אֲנִי יְקֹוָק רִאשׁוֹן" (ישעיהו מ"א ד) (=עבר) שלא קיבלתי מאחר; "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם מ"ד ו) (=הוה) שאין לי שותף; "וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" (שם מ"א ד) (=עתיד) שאיני עתיד למוסרה לאחר"
(סנהדרין פרק א הלכה א).

מדוע שינה ריש לקיש את סדר הפסוקים מכפי הופעתם בתנ"ך? ללמדך שזה סדר הזמנים הנכון ביחס למלאכים בהם עוסקת הסוגיא.
בסוגיא העוסקת בסדר מלכויות בתפילת ראש השנה שלנו, בני האדם, מובאים הפסוקים בסדר הבא:
"אלא מלכיות תלת הוא דהויין" "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כ"ג כא) (=הוה), "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"ג ה) (=עבר) , "יְקֹוָק יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות ט"ו יח) (=עתיד) (ראש השנה דף לב ע"ב).

מדוע הובא הפסוק מפרשתנו, פרשת בלק בספר במדבר, לפני הפסוק מספר שמות וכך גם הפסוק מספר דברים?
מכאן הוכחה לעקרון שמצא ה"משך חכמה" - הסדר בנוגע אלינו הוא – הוה עבר ועתיד.
הבה נתפלל כי גם אנו, אלו הנמצאים תחת ממשלת הזמן, נזכה לחיבור אל הנצח.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il