ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
"אין מוקדם ומאוחר" או כלשון רש"י: "אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא" (שמות ד' כ).
כבר הסברנו כמה פעמים, כי אחד המסרים של תופעה זו היא כי תורה מן השמיים. מכיון שהדברים מגיעים ממקור עליון שאינו נמצא תחת ממשלת הזמן, שיקולים אחרים מכריעים בשאלה מה יהיה סדר הדברים. לכן, אין מי שחולק על עיקרון זה וכל המחלוקת היא בשאלה עד כמה להרחיב את השימוש בכלל זה.
ההסתכלות על הזמן כחלק מהעולם הגשמי וכמימד נוסף של החומר, איננה חדשה. הרמב"ן לפני כשבע מאות וחמישים שנה, כבר קבע, כי: "כי משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון, נהיה זמן... , משיהיה יש, יתפש בו זמן"
(בראשית א' ד).
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק על פרשתנו מסביר בעמקות כלל מופלא, המציב את סדר הזמנים בשלוש מערכות או מדרגות. הוא מוכיח כי הסדר הנכון תלוי ברמת המציאות:
כשמדובר ברמה הנמוכה ביותר, באדם הגשמי, הסדר הוא: הוה עבר ועתיד.
כשמדובר במלאכים הסדר הוא: עבר הוה ועתיד.
כשמדובר ביחסנו אל האלוקות הסדר הוא: עבר עתיד והוה.
השבוע נשתדל לפרש את שיטתו וגם נסביר כיצד כלל זה נלמד גם מפרשת בלק.
האדם העשוי מאדמה, חי את חייו בהוה. ההוה משכו "כהרף עין", אכן כל חייו של האדם בתוך הנצח הינם "כהרף עין". מה שמשפיע על חיי האדם הם המאורעות שאירעו בעבר. לעבר כח מעצב רב השפעה על האישיות ועל קבלת ההחלטות. אומנם השפעת העבר קטנה לעומת הכוחות הפועלים בזמן התהוות הדברים בהוה. גם השכחה מחלישה את השפעות העבר. העתיד תמיד לוט בערפל לכן השפעתו שולית. על כן הסדר הוא "הוה, עבר ועתיד".
המלאכים שגם הם נבראים אבל אינם גשמיים כמו בני האדם, גם הם תחת ממשלת הזמן. העבר אצלם איננו מתעמעם ואין שכחה במחוזותיהם. לכן כוחו של העבר המצטבר רב מכוחו של ההוה הרגעי. גם אצל המלאכים העתיד סתום וחתום וממילא השפעתו שולית. לכן סדר הזמנים הוא "עבר הוה ועתיד".
כאשר אנו דנים בהתגלות של האלוקות אלינו, הסדר מתהפך. אצל הבורא אין כל הבדל בין העבר לעתיד. בלשונו של בעל תוס' יום טוב "כי לפניו יתברך אין קדימה ואיחור שאינו בחוק הזמן". לא זו אף זו אלא שהעבר והעתיד שניהם נצח "כי כשם שאין ראשית לראשיתו כך אין אחרית לאחריתו" (משך חכמה, במדבר כ"ג כא). ההוה הוא באמת אין ואין לו משמעות כי הקב"ה הוא ההוה של המציאות ואין לפניו הוה כלל. קיומו של ההוה מבחינת הבורא הוא רק בהתייחסות לברואיו. על כן סדר הזמנים הוא "עבר עתיד והוה".
ה"משך חכמה" מוכיח ומדגים את שיטתו באמצעות המקורות הבאים:
על הבורא נאמר: "כֹּה אָמַר יְקֹוָק מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְקֹוָק צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן (=עבר) וַאֲנִי אַחֲרוֹן (=עתיד) וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים (=הווה)" (ישעיהו מ"ד ו).
בעניין המלאכים מצינו בירושלמי: "אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין של מעלה (=המלאכים)... אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין של מעלה. ... אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא (התחלת הא"ב) מ"ם באמצעיתה תי"ו בסופה לומר "אֲנִי יְקֹוָק רִאשׁוֹן" (ישעיהו מ"א ד) (=עבר) שלא קיבלתי מאחר; "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם מ"ד ו) (=הוה) שאין לי שותף; "וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" (שם מ"א ד) (=עתיד) שאיני עתיד למוסרה לאחר"
(סנהדרין פרק א הלכה א).
בעניין המלאכים מצינו בירושלמי: "אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין של מעלה (=המלאכים)... אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין של מעלה. ... אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא (התחלת הא"ב) מ"ם באמצעיתה תי"ו בסופה לומר "אֲנִי יְקֹוָק רִאשׁוֹן" (ישעיהו מ"א ד) (=עבר) שלא קיבלתי מאחר; "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם מ"ד ו) (=הוה) שאין לי שותף; "וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" (שם מ"א ד) (=עתיד) שאיני עתיד למוסרה לאחר"
(סנהדרין פרק א הלכה א).
מדוע שינה ריש לקיש את סדר הפסוקים מכפי הופעתם בתנ"ך? ללמדך שזה סדר הזמנים הנכון ביחס למלאכים בהם עוסקת הסוגיא.
בסוגיא העוסקת בסדר מלכויות בתפילת ראש השנה שלנו, בני האדם, מובאים הפסוקים בסדר הבא:
"אלא מלכיות תלת הוא דהויין" "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כ"ג כא) (=הוה), "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"ג ה) (=עבר) , "יְקֹוָק יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות ט"ו יח) (=עתיד) (ראש השנה דף לב ע"ב).
מדוע הובא הפסוק מפרשתנו, פרשת בלק בספר במדבר, לפני הפסוק מספר שמות וכך גם הפסוק מספר דברים?
מכאן הוכחה לעקרון שמצא ה"משך חכמה" - הסדר בנוגע אלינו הוא – הוה עבר ועתיד.
הבה נתפלל כי גם אנו, אלו הנמצאים תחת ממשלת הזמן, נזכה לחיבור אל הנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
