ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד צריך להראות שולחן השבת? ;">

בית מדרש שבת הלכות שבת תפילות, קידוש וסעודות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טז תמוז תשס"ז

כיצד צריך להראות שולחן השבת?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

סעודת שבת בבוקר. סוף סוף, לאחר הפצרות מרובות, התארחו בני משפחת נדב בשבת בבית משפחת פרץ, וההמולה סביב השולחן היתה רבה.
- "אבא", משך שאול נדב הקטן בחולצתו של אביו, "תראה מה הם עושים, אנו איננו נוהגים כך".
- "ששש...", ענה האב, "לא צועקים דברים כאלו בקול. הגיע הזמן שתלמד שיש מנהגים שונים בעולם, וזו ההזדמנות לברר לעצמנו - כיצד צריך להראות שולחן השבת"?


1. אווירה שבתית בסגנון אישי
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
אדם אחד הסב עם משפחתו לסדר ליל פסח, אך לא ידע כיצד מנהלים את הסדר. ביקש האיש מרעייתו, ש"תעיף מבט" אצל השכן מבעד לחור המפתח, ותשוב לעדכן. אין לך אישה כשרה בנשים, אלא אישה שהיא עושה רצון בעלה (תנא דבי אליהו רבה ט'), וכך עשתה, אותה האישה. אולם, "שחור בעיניים!" מה היא רואה? הבעל מנהל מרוץ אחר אשתו סביב שולחן הסדר, בידו מחבט, והוא חובט בה, כשהוא מלווה את חבטותיו בקריאות: זה יהיה לך ליל הסדר! אשתו של "ידידנו" נתייראה. מה תספר לבעלה? שבה האישה הביתה ומילאה פיה מים. היא לא סיפרה לבעלה כלום, ממה שראו עיניה בבית השכן. הבעל לחץ ולחץ: נו, מה ראית? אך האישה בשלה, שומרת היא על "דממת אלחוט". האיש איבד את סבלנותו, נטל מחבט בידו והחל חובט באשתו וקורא בקול גדול: זה יהיה לך ליל הסדר! הגיבה האישה בכאב: זה בדיוק מה שראיתי אצל השכן! אני רואה, שאתה יודע "לערוך" סדר. אם-כן, מדוע שלחת אותי לבדוק אצל השכן...
מסיפור זה אנו למדים, שישנם תחומים שאי אפשר לחקות בהם את האחרים. לכל שולחן שבת צביון משלו. הדבר תלוי בהרכב המסובים לשולחן: מבוגרים, מבוגרים וילדים, בנים, בנות.
ממעשהו של פנחס ניתן ללמוד, כי ישנם דברים שאין שואלים... ודי לחכימא. כך גם בשולחן השבת, אין מרשם אחיד. ישנה אווירה אחידה - זה כן! אווירת קדושת השבת, התרוממות רוח ורוגע. אווירה של "מזרח תיכון חדש", מילוי מצברים רוחניים ואמירת דברי תורה וחידושי הלכה. ובקיצור, אווירה של התעלות רוחנית!
עם זאת, ישנם עניינים הלכתיים שיש לתת עליהם את הדעת: קידוש הוא מצוות עשה מן התורה, ומחויבים בו הגברים והנשים כאחד, לכן יש להתכוון בעת הקידוש בליל שבת לצאת ידי חובה בקיום מצוות עשה מהתורה. בנוסף - בקידוש מזכירים את יציאת מצרים, וגם זו מצוות עשה מהתורה.
את שולחן השבת יש לערוך בערב שבת מבעוד יום, כשעליו מונחת מפה, ועליה יין לקידוש וחלות מכוסות במפית. אולם את שאר המאכלים, כולל סלטים וכדומה, יש לערוך על שולחן במקום אחר ולהביאם אל השולחן רק לאחר הקידוש, כדי שהסעודה תבוא לכבוד השבת (מקורה של הלכה זו - פסחים ק: תוד"ה "שאין", וכך פסקו שו"ע הרב רע"א י"ז, ערוה"ש רע"א כ"ב, מעשה רב לגר"א ס"ק קי"ח).
בסעודת שבת בה משתתפים ילדים רכים, יש צורך לצמצם בהפסקות בין המנות ולקצר בשירה ובדברי תורה. לעומת זאת, כשישנם ילדים גדולים יותר, חשוב מאד לתת להם ביטוי באמירת דברי תורה, בהעברת חוויות רוחניות מבית הספר ובניהול השירה. בנוסף - חשוב מאד להתחשב ברעיה, באם, העייפה מכל ימות השבוע ומן ההכנות לשבת, ולקבוע את קצב הסעודה לפי כושר הספיגה שלה, וכך נהיה מובטחים (שבת קי"ט) - כי מלאך טוב יאחל לנו כן גם לשבת הבאה, והמלאך האחר יענה בעל כורחו: אמן!

2. הרב אהרון טרופ שליט"א - ראש ישיבת 'בני צבי'
"רב ספרא מחריך רישא" (שבת קי"ט), או בלשוננו: עשה "על האש" (מנגל) לכבוד שבת. רב ספרא הפסיק מלימודו ועשה זאת בעצמו, לא על ידי שליח, גם לא על ידי אשתו או בניו, למרות שהיה יכול בזמן זה ללמוד תורה. מדוע? הגמרא מסבירה את התנהגותו זו בכך ש"מצווה בו יותר מבשלוחו" (קידושין מ"א). נמצאנו למדים שההכנה לשבת חשובה, ולא רק התוצאה. שהרי אם רק התוצאה, שיהיה מה לאכול בשבת, חשובה, אין צורך לבטל לשם כך תורה.
מגמרא זו אנו לומדים את חשיבות ההתכוננות לקבלת קדושת שבת, שמאפשרת לנו לזכות בשפע ובאור שהשבת יכולה להעניק, ולא רק ההכנה לשבת עצמה חשובה אלא גם ההכנה לסעודת שבת. אסור לתת לסעודת השבת להיות סתמית, זורמת, אלא יש להכין אותה כדי שתהיה מרוממת ובעלת משמעות. לשם כך צריך קודם כל את ההכנה הנפשית, את ההתבוננות בכך שמדובר בזמן איכות, שכל המשפחה מתכנסת יחדיו, בזמן הקדוש ביותר של השבוע. עצם התובנה הזו לכשעצמה כבר תשרה על הסעודה אווירה מרוממת.
כדי להעצים את ההתכוננות הנפשית ראוי לבצע פעולות מעשיות - השתתפות פעילה גם של האב והילדים בהכנת האוכל בערב שבת (כמו רב ספרא), הכנת דברי תורה של כל המשפחה מבעוד יום, כדי שיאמרו בזמן הסעודה. יש לדאוג שדברי התורה ייאמרו בצורה מעניינת ולא ארוכה מדי. הקטנים יספרו מה למדו בגן או בכיתה או שיכינו הצגה על דבר הקשור לפרשת השבוע. אם יש פערי גיל בין הילדים, יש מקום לאפשר לקטנים לשחק בזמן שהגדולים מדברים ודנים. הסעודה צריכה להיות בעלת תוכן ומשמעות מחד ועם אווירה כיפית ונעימה מאידך. יש להיזהר שלא להופכה לבעלת מתח וכבדות. זה הזמן לשוחח עם הילדים על נושאים שונים, לאפשר להם להביע את דעתם בנחת ולדון איתם ברצינות.
"מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון" עניינה של השבת הוא להתבונן בטוב שה' משפיע עלינו ולהודות על כך לה' בשיר וזמרה, לכן ראוי לשיר את המזמורים של הסעודות. חשוב שלא לשיר מן השפה ולחוץ אלא באמת מעומק הלב. לשם כך רצוי ללמוד עם כל בני המשפחה את המזמורים הללו ואת משמעותם.
לסיום, כיון שאנו לקראת שנתיים מאז הגירוש, ראוי לזכור ולהזכיר את אלו שכבר שנתיים לא זוכים לקבל שבת ביישובם ובקהילתם ולישב לשולחן שבת בביתם בשמחה ובטוב לבב, כיון שביתם נחרב. לזכור להזכיר, לא לאפשר לשכוח ולהשכיח, ובזכירה סוד הגאולה.


3. הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת - גן
מיום שחרב בית המקדש הסתלקה השכינה מבית קודשי הקודשים ובאה ושרתה בביתו של אדם ביום השבת. היציאה ממציאות החולין עם תחילת נצנוצי כוכבי ערב, משרה על האדם מישראל מאור פנים מיוחד. הנשמה היתירה ניכרת בזיו פניו של האדם.
כשמתיישב האדם לשלחן שבת שבע הוא. יש תאבון לאכול, אבל אין זה תאבון של בולמוס אלא של נחת ורוגע. מלא הוא מהארת השבת. "איש ואישה, זכו שכינה ביניהם". ומתי ניכרת שכינה זו ביותר, ביום השבת, ובייחוד, בליל שבת. כל החן, היופי והטוב של המשפחה הישראלית בא לידי ביטוי בליל שבת.
ומה צריך לעשות? לא צריך לעשות כלום. שללה התורה את המלאכה, ועימה גם את העמל הפנימי בשבת. כל שצריך הוא - להיפתח. להיות שרוי באווירה זו - מתוך כך לסעוד, מתוך כך לפנות זה לזו, מתוך כך לעסוק אפילו בסידור השולחן ובהכנה ההכרחית לסעודה הבאה.
אפשר וראוי לעסוק בדברי תורה מהפרשה. הפרשה פותחת אלפי פתחים למחשבות ורעיונות. קרא את הפסוקים ותן למחשבות לטייל מהן למרחבי אין סוף. עיין באחד הפירושים והֵיה בו. שיחה על הפרשה - שיחה של בני המשפחה כל אחד לפי גילו, ועיקרה הוא השֵהִייה עם הפרשה.
אך אפילו שיחת חולין של שולחן שבת טעם יש בה. אם אמרו חכמים: שיחה של תלמיד חכם צריכה לימוד, אפשר לומר ששיחת חולין של כל אדם מישראל, שמכווין פניו כלפי השבת לימוד היא לו. בשבת כל אותם דברים שביום חול קבלו משמעות מטרידה ומעיקה, בשבת מקבלים הם משמעות אחרת. הכול נעשה מיושב יותר. הנשמה שגנוזה בכל הדברים שעשה האדם במשך השבוע מתגלה לו בשבת. כל השבוע מסותרת היתה, מכאן תחושת העמל והטרדה, אך בשבת היא מתגלה, מכאן תחושת המנוחה.
הגילוי היותר מיוחד של הנשמה היתירה הוא בשירי השבת. אמרו עליו על ר' נחמן מברסלב שהיה שר כל שירי שבת על הסדר בלא לדלג מזמור אחד , ואמר ר' נתן תלמידו אשרי העין שראתה את זיו פניו בעת ששר. טעם מיוחד יש במנגינות המשפחתיות שעוברות בכל משפחה מדור לדור. וכששרים אותם מתגלה לאדם הנשמה היתירה לא רק שלו אלא של משפחתו לדורותיה אפילו אותם דורות שכבר אינם בעולם. ומי שלא זכה שיעברו מנגינות במשפחתו, ישיר אותם מנגינות השייכות לקהילתו או לשורש נשמתו.
מעין עולם הבא יום שבת מנוחה... מטרדות העולם וחבליו אפילו הקשים יוצלו לרווחה, פדותינו תצמיח ונס יגון ואנחה.

________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org.



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il