ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שכרו של פנחס בן אלעזר, כמתואר בתחילת הפרשה, היה רב מאוד וז"ל הכתוב:
" לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" (במדבר כ"ה יב-יג)
מאידך, חז"ל מוסרים לנו כי פנחס נזקק להגנה מיוחדת של הקב"ה כדי שלא יפגע בגלל קנאותו.
ה"סייעתא דשמיא" המיוחדת באה לידי ביטוי בכמה תחומים:
א. "אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס" (סנהדרין פב ע"ב). ללא נסים אלה פנחס היה יוצא חייב בדינו כרוצח ולבית הדין של משה לא הייתה ברירה אלא לחייבו מיתה.
ב. "בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להן: הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא" (שם). על פי דעה זו גם בבית דין של מעלה היה פנחס יוצא חייב לולא התערב הקב"ה בדינו וציוה הניחו לו.
ג. "התחילו שבטים מבזין אותו: ראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל! בא הכתוב ויחסו: פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הקדם לו שלום" (שם).
גם מבחינת המעמד הציבורי ואולי מה שנקרא היום "יחסי ציבור", נזקק פנחס לסיוע מיוחד. ההשמצות שהתבססו על יחוסו הלכאורה מפוקפק, הושתקו רק לאחר פעילותו הנמרצת של משה בשליחות המקום.
אחד הלקחים מכך הוא, שמי שמתיימר ללכת בעקבותיו של פנחס ולפתור בעיות, יהיו חמורות ככל שיהיו, על ידי מעשה קנאות, כדאי שיקח בחשבון שהתערבות אלוקית אינה מובטחת גם לו.
גם לאחר "סייעתא דשמייא" מיוחדת זו, מנהיגותו של פנחס נמצאת בצל תוצאותיה הקשות של קנאותו. הרי פנחס לקח על עצמו את הסמכות והאחריות השמורה רק לסנהדרין של עשרים ושלשה, אשר קיבלו עדות של שני עדים כשרים שהתרו בחוטא שקיבל את ההתראה. פנחס היה גם הדיין וגם העדים וגם שליח בית הדין המוציא לפועל את ההחלטה.
מצד שני, אי פעולה מצידו של פנחס ואי תגובה על "נישואי התערובת" של נשיא שבט שמעון, ערב הכניסה לארץ ישראל, הייתה עלולה לשדר מסר של התבוללות שעלול היה לסכן את עתיד העם, גם בארצו.
פנחס הנהיג את עם ישראל רוחנית בתקופת השופטים לאחר הסתלקותם של יהושע ואלעזר אביו. על פי חז"ל, מנהיגותו נמשכה במשך רוב רובה של תקופה זו. הפסוקים המזכירים את פנחס כתובים בדרך האומרת דרשני.
וז"ל הכתוב בספר שופטים:
"וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם (ימי פלגש בגבעה)" (כ' כח)
גם עזרא הסופר בדברי הימים נוקט לשון דומה:
"וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים יְקֹוָק עִמּוֹ" (א ט' כ).
על פי סדר עולם רבה, המאורעות הקשים של ימי פלגש בגבעה התרחשו בתחילת תקופת השופטים. למרות זאת חז"ל טוענים שגם כשלש מאות שנה מאוחר יותר, בימי יפתח הגלעדי, פנחס היה הכהן הגדול שעמד בראש המערכת הרוחנית של העם. וז"ל בעלי התוס' המבוססת על המדרש:
"אלא מתוך גסות רוחו (של יפתח) אמר לא אלך אצלו שאני שופט ונגיד אלא יבא אצלי, ופנחס אמר יבא אצלי שאני נביא ועל ידי תהא פטורה שהייתי מתיר הנדר ופוטר אותה. לבסוף נענשו שניהם יפתח נענש שנפלו אבריו קודם מיתה כדכתיב ויקבר בערי גלעד ופנחס נענש דכתיב לפנים היה ד' עמו" (תוספות תענית דף ד ע"א).
מה מיחד שתי תקופות אלה? בתקופות אלה ניתשו מלחמות אחים נוראיות אשר בכל אחת מהן נפלו עשרות אלפים בידי אחיהם. לצערנו, המנהיג הרוחני, הכהן הגדול, של אותה תקופה לא יכול היה להנהיג מערכה ציבורית תחת הסיסמא "יהודי לא הורג יהודי".
דווקא בימים טרופים אלה של משבר מנהיגות מתמשך, הבה נפנים, במיוחד, בפרשת פנחס את כלל הברזל:"יהודי לא הורג יהודי" .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













