אוצר בית-דין ביין

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
קומי אורי
כ - שמיטה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מצוות התלויות בארץ
שמיטה

11357

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שמעון בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אחד הפתרונות לשמירת שמיטה ולשווק פירות בשמיטה הוא במסגרת "אוצר בית-דין". על-פי פתרון זה החקלאי מפקיר את אדמתו ומוסרה לטיפול שליחי הציבור [בית הדין] אשר דואגים לטפל באדמה, לשמור על הפירות ולחלקם לציבור שאינו יכול ללכת בעצמו ולאסוף את הפירות.
זה לשון התוספתא [שביעית פ"ח] המוזכרת גם ברמב"ן [פרשת בהר]:

"הגיע זמן תאנים שלוחי בית-דין שוכרים פועלים ועוצרים אותם ועושין מהם דבילות ומכניסים אותה לאוצר שבעיר. הגיע זמן ענבים שלוחי בית הדין שוכרים פועלים ובוצרים אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסים מהם ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו".

אומנם בתוספתא מוזכר ששליחי הציבור התחילו בעבודתם רק בזמן קטיף הפירות, אבל מתוך אותו היתר לאסוף את הפירות כדי לדאוג לטובת אנשי העיר יהיה מותר לאותם שליחים לטפל בכרמים ובמטעים כדי לדאוג שיהיו פירות הראויים לציבור. אומנם בימי התוספתא, כיוון שהבעלים הפקיר את כרמו ומטעו, כמעט שלא היה צורך לעשות מלאכות נוספות במטע על-מנת שייתן פירות שראויים לאכילה. אבל בימינו חייבים לטפל במטע כדי שיהיו פירות שייאכלו על-ידי הציבור, לכן בית הדין שולחים את שלוחיהם כדי לטפל במטעים על-פי הוראות שהם נותנים ומבטיחים לשליח שיקבל את שכרו מבית הדין.
אין בכוונתי להיכנס במאמר זה לשאלה מהן המלאכות המותרות להיעשות על-ידי שליחי בית הדין בכרמים או במטעים [המעוניין לעסוק בנושא זה יכול לעיין במאמרי בספר "משנת השמיטה" שיצא לזכרו של חותני הרב יחזקאל דאום זצ"ל].
המעיין בתוספתא יראה שמטרת בית הדין היתה לחלק את הפירות שנאספים על-ידי השליחים לאנשי העיר הגרים רחוק מהפירות. התוספתא דיברה במיוחד על תאנים וענבים שבדרך כלל היו עושים מהם קציעות ויין לצורך כל השנה, ובדרך כלל דברים אלו נעשים בכמויות גדולות. גם בני-אדם הגרים קרוב לכרמים ולתאנים יכולים לאסוף רק כמות קטנה לצורך תצרוכתם האישית, דבר המקשה מאוד על ייצור היין ועל ייבוש התאנים.
לצורך זה שליחי בית הדין עושים את העבודה לטובת כלל אנשי העיר ומחלקים את הפירות לפי מספר אנשי המשפחה לכל אנשי העיר.
בתוספתא לא מוזכר שאנשי העיר שילמו לאותם שליחים בעבור עבודתם, אבל הדבר ברור שהשליחים אינם עובדים בחינם ואם אין לבית הדין מקורות הכנסה אחרים הרי הם חייבים לגבות את ההוצאות בטיפול בפירות מאותם אנשים שנהנים מהפירות.
פתרון "אוצר בית-דין" התרחב מאוד בשנות השמיטה האחרונות וב"ה ישנם חקלאים רבים שרוצים לשמור שמיטה ללא הסתמכות על "היתר המכירה" ומצד שני רוצים לדאוג שיהיו לציבור פירות הקדושים בקדושת שביעית.
בדרך כלל סמוך לשמיטה שליחי הציבור פונים לחקלאים ומציעים להם להצטרף למסגרת "אוצר בית-דין". לחקלאי המפקיר את אדמתו ונשלח על-ידי בית הדין לטפל באדמה מובטח תשלום הוצאות הכולל בתוכו שכר עבודה, תשלום בעבור חומרי הדברה וכד', שכר בעבור שימוש במערכות ההשקיה ובעבור שימוש בכלי העבודה.
בשנה רגילה החקלאי מקבל שכר זה בעבור הפירות, ואם יש לחקלאי כמות פירות גדולה ומחירם בשוק יהיה סביר ירוויח ממכירת הפרי, יכסה את ההוצאות, והעודף יישאר כרווח. אולם בהרבה מקרים יש עודף פירות בשוק ומחירם יורד, ואז מגיע החקלאי למצב שאינו מכסה את ההוצאות.
חוץ מתשלום לחקלאי ישנן הוצאות נוספות שקובעות את מחיר הפרי, כגון טיפול באריזת הפירות, הסעתם לשוק, טיפול במכירתם, והפסד שנגרם על-ידי פירות שלא נמכרו בגלל איכות ירודה.
בשמיטה הפירות אינם שייכים לחקלאי, ולכן ברור שלא יקבל את שכר שילוחו לפי כמות הפירות, לכן חישוב ההוצאות ניתן לפי דונם ללא קשר לכמות הפרי.
למעשה בפועל מחיר פירות המחולקים לציבור על-ידי אוצרות בית הדין השונים שווה למחיר הפירות הנמכרים בשוק בשנה רגילה. בשמיטות קודמות קרה שכמה אוצרות בית-דין התקשו לשלם את שכר שלוחיהם ממחיר הפירות שגבו, כיוון שמחיר הפירות בשוק היה נמוך ובית הדין הבין שהוא אינו יכול לחלק את הפירות שאספו שלוחיו במחיר גבוה יותר ונמצא שלא אסף מספיק כסף לצורך תשלום חובו.
בית הדין אינו גוף כלכלי
ברוב המקרים, כדי להגן על שלוחי הציבור מחשש שמא לא יוכלו לעמוד בתשלום שכר השלוחים, מוסיפים סעיף בהסכם שנעשה על-ידי בית הדין האומר שאם בית הדין לא יגבה את תשלום חובו לשלוחיו על-ידי הפירות שמחלק, לא יוכלו השליחים לבוא בטענות ממוניות כלפי בית הדין. סעיף זה הוא בעייתי מאוד בדיני ממונות ואולי גם גורם לשאלה בדבר עצם השליחות, אבל נעשה מתוך הבנה שבית הדין אינו גוף כלכלי שיכול לשלם חוב במידה שיהיה.
באוצר בית-דין העושה יין נכנס גורם נוסף והוא היקב שבו ייעשה היין, שהרי הכורם מטפל בכרמו בשליחות בית-דין עד שלב בציר הענבים ובית-דין אחראי לעשות מאותם ענבים יין כדי לחלקו לציבור. לצורך זה פונה בית הדין ליקב ומבקש ממנו שיעשה מענביו יין.
בשנה רגילה הכורם מוכר את ענביו ליקב והיקב קובע את מחיר היין לפי ההוצאות שהוציא על אותו יין. המחיר משתנה בין יין צעיר העומד זמן קצר במיכלים ליין ישן ששוכב זמן רב בחביות עץ יקרות. כמו כן יש הבדל בעבודות יצור היין בין סוגי היינות השונים. בחשבון ההוצאות של היקב יש לכלול את הוצאות הענק שיש ליקב בהקמתו ובאחזקת אנשי מקצוע טובים.
בשונה מבעל הכרם, היקב אינו מצווה להפקיר את מתקניו בשמיטה ולכן אינו חייב לשנות את התשלום בעבור יצור היין בשמיטה משנה אחרת.
בשנות השמיטה הקודמות רוב היקבים בארץ קיבלו ענבים מכרמים שנמכרו לגוי על-פי "היתר המכירה" וטיפלו באותם ענבים בטיפול הרגיל. בחלק מהיקבים נעשו כמה יינות בעבור אוצרות בית-דין שונים. בדרך כלל נעשה מיץ ענבים או יינות פשוטים שנעשו בתהליך יצור מהיר והוחזרו לבית הדין לצורך חלוקתם לציבור. היקב קיבל את עלות היצור מבית הדין, ובית הדין חישב את ההוצאות ששילם לכורמים בעבור הטיפול בכרם, את ההוצאות ששילם ליקב בעבור יצור היין וכן את ההוצאות למשווק בתחנות החלוקה, ועל-פי זה קבע את מחיר היין שחולק לציבור.
למעשה יין זה היה זול מהיין שנעשה בשנה רגילה בגלל כמה גורמים, ובעיקר בגלל צורת החלוקה שנעשתה בצורה סיטונאית על-ידי חלוקת ארגזים ולא מכירת בקבוקים בודדים.
אם אנו בוחנים בכל בקבוק יין כמה מעלות הבקבוק הוא מחיר הענבים, נגלה שמחיר הענבים מאוד זניח ועיקר עלות הבקבוק הוא עלויות היצור. לדוגמה, בבקבוק יין שמחירו 50 שקלים, עלות הענבים נעה בין חמישה לשמונה שקלים בלבד, שהרי בכל בקבוק יש כקילו ענבים.
לא רק יינות פשוטים וצעירים
אם בית-דין רוצה לתת מענה לכלל צורכי הציבור הרי אינו יכול לעשות בשמיטה רק יינות פשוטים וצעירים, שהרי יש בציבור הרוצים גם יין משובח יותר, ובכל שנה צורכים יין כזה ולצורך זה נוטעים כרמים מזני ענבים שונים ומייצרים יינות שונים שמתיישנים בחביות זמן ארוך. לכן על בית הדין לפנות ליקב ולבקשו לייצר גם יין כזה, וברור שמחיר יין כזה יהיה גבוה. למעשה יכול בית הדין לקחת את הענבים שנאספו על-ידי שלוחיו לכל יקב שירצה. כלל לא ברור שיקב אחר יהיה מוכן לעשות את אותו יין לבית הדין במחיר נמוך יותר או אם יקב אחר בכלל יודע לייצר את אותו יין.
זאת הסיבה שאנו יכולים למצוא יין של שמיטה, הקדוש בקדושת שביעית המחולק לציבור במחיר השווה לשנה רגילה שהרי עלויות היקב אינן משתנות בגלל השמיטה ואף את מחיר הענבים יש לשלם לשליחים שטיפלו בכרמים.
מדי שמיטה עולה השאלה מדוע אנשים מתרעמים על מחיר יין השווה במחירו לשנה רגילה, ואינם מתרעמים על מחיר הפירות שגם הוא בדרך כלל שווה לשנה רגילה. נראה שסיבת הדבר היא, שאנשים התרגלו לקבל יין זול מאוצר בית-דין בתחנות חלוקה, כפי שהוזכר, ואינם מבינים מה קובע את מחיר היין.
שאלה נוספת שישנה בחלוקת יין מאוצר בית-דין לציבור היא האם ניתן לעשות זאת בחנויות רגילות או רק בתחנות חלוקה. המכירה בחנות רגילה מהווה בעיה, כיוון שהדבר נראה כסחורה רגילה בפירות שביעית. ואומנם ישנם אוצרות בית-דין שנוהגים כך ומחלקים את הפירות בתחנות חלוקה. אולם אם ברצוננו להרחיב את מעגל החקלאים שומרי השמיטה, וכן ברצוננו לחלק את פירות השביעית בצורה טובה לכלל האוכלוסייה, אנחנו חייבים להשתמש בצורת השיווק הרגילה באמצעות חנויות.
אחת הבעיות העיקריות בחלוקה בתחנות היא שמחלקים רק בכמויות גדולות [ארגזים, שקים וכד'], דבר שאינו מתאים לכלל הציבור וכן לא תמיד אותן תחנות נגישות ופרוסות באופן שווה בכל הארץ.
למעשה רוב אוצרות בית הדין מחלקים את הפרי לציבור על-ידי חנויות מסודרות שגם הן הופכות לשליחי בית-דין, וגם להן בית הדין משלם את ההוצאות.
ביין שנעשה על-ידי בית-דין ישנה בעיה נוספת המונעת חלוקה בתחנות חלוקה.
תחנות החלוקה עובדות בזמן מוגבל מאוד ומסיימות את תפקידן לאחר כמה חודשים. אולם יין שנעשה בשמיטה יוצא לציבור רק לאחר כמה חודשים ואפילו כמה שנים, ונמצא שיין זה מגיע לציבור רק אחרי שנת השמיטה. ואם נעשו מספר רב של יינות שכל אחד יוצא בזמן אחר, הרי צריך לסדר מערכת קבועה של חלוקת היין לציבור ודבר זה יכול להיעשות רק בחנויות מסודרות.
לכן כלל לא מובן - מדוע ציבור שמקבל את פירות השמיטה בחנותו הרגילה ומשלם עליה מחיר רגיל מבין את הדבר, אבל כשהדבר נעשה ביין הדבר אינו מובן?
לא ליהודים בלבד
יש שיטענו שאין לבית הדין לעשות בשמיטה יין יקר שצריך להתיישן כמה שנים בחביות ויוצא לציבור רק בשנה התשיעית. הטוען טענה זו אינו רואה בפתרון "אוצר בית-דין" דרך שבה דואג בית הדין לציבור. אם ברצוננו להתקדם בשמירת השמיטה ולהרחיב את מעגל החקלאים והצרכנים שומרי השמיטה, עלינו לתת מענה גם ליינות הללו.
אומנם יש בצורת חלוקה כזו בחנויות רגילות כמה בעיות, כגון אפשרות שגויים יקנו את היין, או שאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יקנו את היין ויפסידו אותו.
לגבי הבעיה השנייה, ביין הדבר טוב יותר מפירות, שהרי בדרך כלל מי שקונה יין יקר שותה אותו, ובמידה שנמזג לכוסו ולא נשתה עד לטיפה האחרונה הוא נמאס.
לגבי הבעיה הראשונה יש לדון מה הוא האיסור במכירת פירות שביעית לגויים, ואין כאן מקום להאריך בשאלה זו, אלא לציין שגם בפירות הנמכרים בחנויות יש אפשרות לגויים לקנות, וכך נעשה בכל השנים. אין סיבה שבשמיטה גויים לא יכנסו לאותן חנויות ויקנו.
הבדל נוסף בין חלוקת יין בחנויות לחלוקת פירות, שהיין הנמצא בחנות בדרך כלל שייך לבית הדין עד רגע חלוקתו לציבור, שהרי אין החנות משלמת על היין אלא לאחר כמה ימים ואפילו כמה חודשים [בד"כ התשלום הוא לאחר 50 או 60 יום]. לכן למעשה החנות היא רק אמצעי לבית-דין לחלק את היין לציבור. ואילו בפירות החנות משלמת בעבור כל הפירות שהיא מחלקת, וללא שליחות מפורשת מבית הדין יש בדבר צד של מסחר האסור בפירות שביעית.
לכן למעשה יקב הרוצה לשמור שמיטה ועובד בשליחות בית הדין - היין שיחולק על-ידי בית הדין לא בהכרח שיהיה זול יותר מיין בשנה רגילה. על בית הדין לציין על גבי הבקבוק בצורה ברורה שהיין משנת שמיטה ויש לשמור על קדושתו. גם כאן יש לציין שבדרך כלל יין נקנה על-פי שנת ייצורו, ולכן ידוע לכולם שהיין מבציר שמיטה.

__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

הרב ישי סמואל

רב יקבי רמת הגולן

20 דק'
הבטים הלכתיים בתעשיית החלב
אמירה לנכרי בעבודות הרפת בשבת
ועדת מהדרין תנובה - כינוס ארצי המוקדש להיבטים הלכתיים בתעשיית החלב
ג' ניסן התשע"ג
כ - שמיטה
אוצר בית-דין ביין
מתוך קומי אורי 20
ב באב תשס"ז

כ - שמיטה

כ - שמיטה
האמונה והחירות - השמיטה והיובל
מתוך קומי אורי 20
הרב עוזיהו שרבף | ב באב תשס"ז
גבולות הארץ
"קטיף" בשביעית
מתוך קומי אורי גליון 20
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל | ר"ח אב תשס"ז
כ - שמיטה
שנת השמיטה כשנה של אחריות הדדית
מתוך קומי אורי גיליון 21
הרה"ג יעקב אריאל | כז אב תשס"ז
כ - שמיטה
קרבה שנת השבע - אוצר בית-דין בשביעית
מתוך קומי אורי 20
הרב יהושע בן מאיר | ב באב תשס"ז

כ - שמיטה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אליקים לבנון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב בני אלון
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו