ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ספר במדבר מסתיים בפסוק הבא:
"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ" (במדבר ל"ו יג).
לכאורה כאן, ערב הכניסה לארץ ישראל המערבית ומעבר הירדן, הייתה אמורה להסתיים התורה. אף על פי כן החליט בורא עולם - נותן התורה - להוסיף לנו חומש נוסף, את חומש דברים.
חומש דברים פותח בהכרזה הבאה:
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א' א-ג).
ספר דברים כולל בתוכו את נאומי הפרידה של משה רבנו, בחודש האחרון לחייו, עם חזרות ותוספות שנתנו לו את שמו "משנה תורה". כל הספר כתוב בגוף ראשון וסגנונו שונה מכל ארבעת החומשים שקדמו לו. דווקא בגלל שברור לנו כי גם חומש זה ניתן מן השמים וכל חמשת החומשים ניתנו מפי הגבורה, צריך להבין מה המסר שבשינוי סגנון זה.
חז"ל הקשו קושיות אלה בסגנון אחר וז"ל המדרש:
"אלה הדברים אשר דבר משה, וכי לא נתנבא משה אלא אלו בלבד והלא הוא כתב כל התורה כולה שנאמר "ויכתב משה את התורה הזאת" (דברים ל"א)".
ומתרצים:
"מה תלמוד לומר "אלה הדברים אשר דבר משה" מלמד שהיו דברי תוכחות... כיוצא בו אתה אומר "דברי עמוס" ... כיוצא בו אתה אומר "ואלה הדברים אשר דבר ה' אל ישראל ואל יהודה", וכי לא נתנבא ירמיהו אלא אלו בלבד ... מה תלמוד לומר ואלה הדברים מלמד שהיו דברי תוכחות" (ספרי דברים פיסקא א).
צריך ביאור האם המדרש מציין רק קשר לשוני או משהו הרבה יותר עמוק.
במקום אחר מוסיף המדרש נדבך נוסף:
"אלה הדברים אמר הקב"ה חביבה עלי תוכחת משה לישראל כעשרת הדברים" (מדרש תנאים לדברים א' א).
הוסיף על כך רבי ישמעאל:
"ולא עוד אלא שעשרת הדברים כשאמרו עליהם נעשה ונשמע לא המתינו מעט עד שמרדו בהן ... ודברים הללו החזירו את ישראל למוטב ודיבקום בהקב"ה ובתורתו שנ' "ואתם הדבקים בד' אלהיכם" א"ל הקב"ה למשה הואיל ונדבקו ישראל בי בדברים הללו לא יהיו נקראים אלא על שמך שנ' אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל אשר דבר ד' לא נאמר אלא אשר דבר משה" (שם).
יתכן ויש להסביר את הדברים בדרך הבאה: התורה איננה ספר המתאר את תולדות האנושות בכלל, או את תולדות עם ישראל בפרט. התורה היא סיפור התגלות דבר ד' בעולם. ספר בראשית מלמד אותנו כי הקב"ה ברא את העולם וגילה את דברו לאבות האומה כיחידים. הספרים שמות ויקרא ובמדבר, מלמדים אותנו כי הקב"ה השרה את שכינתו על עם שלם והוציאם ממצרים כדי לתת להם את התורה. מנין לנו שהמעמד של מתן תורה יש לו המשך? מנין שניתן להמשיך ולקבל תורה בכל דור ודור? מנין לנו שההתרחקות ממעמד הר סיני והמשך הקשר עם הקב"ה באמצעות הנביאים הוא בעצם חיזוק הקשר ולא רק ירידה בדרגה. זו מעלתו של ספר דברים המשמש כמקשר בין דברי תורה ישירים שנאמרים על ידי משה בגוף שלישי כגון: "וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" (שמות ו' י) לדברי תורה עקיפים שנאמרים על ידי משה רבנו בגוף ראשון, כגון: " יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר" (דברים א' ו).
שינוי זה פותח את הפתח להמשיך את הדברים שהשפעתם לדורות יותר חזקה באמצעות הנביאים.
מה קורה כשאין נבואה? אם נמשיך באותו כיוון רוחני, נוכל לומר כי העיסוק בתורה שבעל פה, במיוחד לאחר הסתלקות הנבואה, הוא המשך ישיר של "משנה תורה". לכן אין זה פלא כי גם המשניות נקראו כך. היחס בין "משנה תורה" לארבעת החומשים שקדמו הוא כיחס בין "ששה סדרי משנה" לתורה שבעל פה שניתנה אף היא מסיני.
משה הוא הראשון בסדרת המנהיגים הרוחניים של עם ישראל שגילו לנו, כי "חיי עולם נטע בתוכנו". יש לנו את הכח להמשיך וליצור ולחדש בתורה כל אחד לפי כוחותיו ומדרגתו.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו ולו במעט, להמשיך הלאה את מורשתו של משה רבנו
בנטיעת דברי תורה בליבותיהם של ישראל, נטיעות שירבו פירות ופירי פירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
