^ 1 איננו באים לומר שאין מצוות "ואהבת לרעך כמוך" וכו', אך ערך זה צריך לבוא ממה שהתורה צוותה ועל פי מה שהיא הגדירה.
^ 2 נראה ששורש הטעות בעומק ביהמ"ד, היא הגדרת "כנסת ישראל" ככלל הגופים הגשמיים של עם ישראל. מהגדרה זו נגזר ממילא, שכל אשר יחליט רוב העם והממשלה המיצגת אותו – הרי זה רצונה של כנסת ישראל.
וכאן שורש הטעות שהרי כנסת ישראל איננה ס"ך הגופים, אלא היא נשמה פנימית חיה ופועמת, והיא מתלבשת ושורה בגופים הקרובים אליה, ולפי מדת הקבה אליה, כן מידת שרייתה באותם גופות אנושיים. ולא כל אשר יחליט רוב הציבור, הוא התהלכותה של כנס"י במציאות.
^ 3 אמת הדבר שישראל קדמו לתורה (עי' בראשית רבתי ויצא עמ' 144), והתורה נועדה לצורכם של ישראל, אך אין זה אמור כלפי פרט זה או אחר.
משל למה הדבר דומה, לאמירה שהתלמידים עליונים מחוקי ביה"ס, אשר נועדו לצורך התלמידים. לא בגלל טענה זו לא יסולק תלמיד מביה"ס. ככלל וכעקרון מופשט ביה"ס נועד לתלמידים, אך אין הכוונה לצורך פרט פלוני או אלמוני.
^ 4 אמת הדבר שהעימות האידאולוגי לא היה סביב השאלה: "דת – כן או לא?". אך העימות היה שורשי הרבה יותר, והוא נסוב סביב השאלה: האם רצון האלוקים הוא הסמכות העליונה, או רצון האדם, המתבטא ברצון רוב האזרחים.
העימות היה על עצם המושג: 'סמכות אלוקית עליונה'.
^ 5 אפשר לומר שרש"י ודאי מכיר בכך ששעת השמד היא דין שמים, אך סובר שאינה דוקא גזרה שורשית ושלב משלבי בנין העולם, אלא שעת רוגז של התעוררות דין. וע"כ אם נעברו בשלום כבר "חלפא ליה שעתא", ובטלה הגזירה (עי' מו"ק דף כח ע"א, בהבדל בין גזרה שורשית לגזרה משום עידנא דריתחא).
^ 6 במחלוקת רש"י ותוס', נוטים לפסוק כתוס'.