- מדורים
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
- משפחה חברה ומדינה
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
3655
נפסק בהלכה כי ראוי לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן המקדש. ובספר חידושי הרי"ם על התורה כותב כי הלכה זו מודגשת במיוחד לכל ירא שמים, ומי שאינו כזה ידאג בראש ובראשונה לעצמו לבנות את שיעור קומתו הרוחנית, ולדאוג על מקדשו הפנימי של האדם. והוא האמור "זה אלי ואנוהו" וכפירוש רש"י: אונקלוס תרגם לשון נוה "ואבני לה מקדשא", שהאדם עצמו יהיה מקדש לשכינה ובכך נהיה כלי נאה לפני ה', לא רק נוי חיצוני אלא נוי פנימי, שופריה דיעקב ושופריה דיוסף, ויש קשר בין תורה למקדש, שאין להסיח דעתנו מהם.
בגיל הצעיר עיקר הדגש מיוחד ל"את הנפש אשר עשו בחרן", להיבנות ולהתגדל בתורה. אמנם נכון שיש גם לעסוק בחסד, אבל אין הכוונה להפסיק מהלימוד, הראש צריך להיות מונח בתורה, ולא להסיח דעת ממנה (עי' רא"ש תחילת מסכת תמיד), להתגדל עוד ועוד, להיות תלמיד חכם, לפתח את השכל ואת הלב - והכוונה לשכל של התורה - ומכח העיון נצמח לאדם דעת של תורה (כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בחגיגה, וכרבינו אברהם מן ההר שם). באגרות הרמב"ן בשם רב האי גאון כתוב שלא תמצא מדות טובות אלא במי שעוסק בתורת רבינא ורב אשי, ובמכילתא יש ביטוי - "ניתנה תורה וכל כליה", כל מקצועות התורה יונקים מהש"ס, (ולכן מי שנמצא בתהליך גידולו בתורה ישנם לגביו הלכות אחרות בנוגע להפסקות בלימוד, עי' 'מורשה' עמוד קצ"ג).
הגיל הזה שלכם זו נקודת התחלה, "הרחב פיך ואמלאהו - ההוא בדברי תורה כתיב". בהמשך החיים נתקלים בכל מיני עניינים שיש להתמודד איתם, אבל בגיל הנעורים - תורה! ללכת ללמוד בישיבות (שהורתן ולידתן בקדושה...), הרמי"ם שמכירים אתכם יוכלו להדריך אתכם גם בעניינים אישיים ובבעיות אישיות שכולנו נפגשים בהם, הכל מתוך תורה. כיום, שלצערי יש גם לי לדאוג על כמה וכמה דברים ועניינים, על כן אני מרגיש צורך גם להיפגש עמכם לדבר על הנושא הגדול הזה. אבל לו הייתי עכשיו בגילכם מסופקני אם הייתי באמת מפסיק באמצע הלימוד הרי זה שיגעון להפסיק באמצע. ישנם כאלו שמתלבטים האם אצליח בלימוד וכו' וכו', התשובה לכך היא, הִכנס פנימה, תנשום את הלימוד ואת התורה בעצמך, בפנימיותך לא בהסתכלות מבחוץ, לא מתוך שבוע ישיבה, גם בני ישראל במעמד הר סיני יַראו מן האש הגדולה (עיין תוס' שבת פ"ח) אולם קיבלו תורה ונהיו לעם.
כשחוזרים התלמידים לביתם צריך להיזהר ביותר בענייני כיבוד אב ואם. לגבי התלמידים זהו בבחינת הלכות חג בחג, הלכות הקשורות בכל עת ובמיוחד בזמן המנוחה, וגם ההורים בוודאי יודעים לתת לבניהם את הזמן על מנת להפנים פנימה את רכושם הרוחני שקלטו במשך השנה, ולעודדם להמשך הזמנים החדשים, והישיבות אליהם הם פונים.
ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וימים אלו יהפכו לכל בית ישראל לששון ולשמחה.

האם יש נבואה בימינו?
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | יא בניסן תשס"ז

שופרו של חודש אלול
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | א' באלול תשס"ו

"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | סיוון תשס"ז

כבוד התורה וחיבתה
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | ניסן תשס"ז
איך נראית נקמה יהודית?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שבועות מעין עולם הבא!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה?
הקשבה בזמן של פילוג
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה המשמעות הנחת תפילין?

התיקון האחרון של חטא המרגלים
הרב אייל ורד | כ"א סיון תשפ"ה
