ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מנחם סימן בלוח השנה שלו את רשימת המטלות הדחופות והחשובות, שמוטלות עליו.
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
הכנות מעשיות
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב ו'אביב התורה'
על כל אחד מאתנו לפעול בשני מישורים: במישור הרוחני ובמישור המעשי. ונפרט:
במישור הרוחני - כתב מרן הרב קוק: "הכח המחייה את נשמת ישראל הוא העריגה הנפלאה לבניין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקווה..." (קובץ א' תרמ"ח). "בית המקדש" צריך הוא להיבנות ברוח אצל כל יחיד מישראל... על ידי סדר היום של הקורבנות הנאמרים לפני התפילה. פרשת הכיור, התמיד, הקטורת - זורעים הם את הגודל האלוקי, שבבית הגדול והקדוש במעמקי הנשמה" (שם קמ"ד). ובספר "מול המקדש" כתב הרב חיים יעקב לוין (בנו של הרב הצדיק ר' אריה לוין): "שני הכוהנים הגדולים, מרן החפץ חיים זצ"ל ומרן הרב זצ"ל... הכניסו תוכן חדש במהלך המחשבה של לימוד התורה - בהכנסת לימוד של סדר קודשים בישיבות".
מרן הרב עודד בניית דגמים של בית המקדש, על מנת שאנשים יוכלו ללמוד לעומק את כל פרטי בניין המקדש ויידעו כיצד לבנותו, וזאת בהתאם לשיטתו של הרב (עיין 'אוצרות הראיה') שפוסק כדברי הירושלמי, שבית המקדש ייבנה לפני בוא המשיח וחידוש מלכות בית דוד.
במישור המעשי - עלינו לעשות צעדים מעשיים רבים לקראת בניין המקדש : לפתח בתי מלאכה משוכללים (דוגמת מכון המקדש), ולייצר בהם כלי מקדש, בגדי כהונה, כלי נגינה ומנגינות עבור התזמורת והמקהלה ועוד.
מחובתנו להקים צוותים של אדריכלים ומהנדסים מהשורה הראשונה, שיתכננו את הבניין לפרטיו. להכין תשתית כלכלית מספיקה לבניין הבית, להכשיר את ירושלים כולה לעליית מיליונים רבים - לבנות מגרשי חניה גדולים עם שינוע מתאים לכיוון המקדש, ובתי מלון ענקיים עם מקוואות משוכללים. עלינו לבנות גדרות צאן ובקר עבור הקורבנות, בתים גדולים בהם יפקידו העולים את נעליהם, ארנקיהם ושאר חפציהם לפני כניסתם לקודש, ועוד.
כבר כיום עלינו ללחוץ בכל הדרכים על הממשלה לשלוט באופן מלא ותקיף על הר הבית, כפי שהיה אחרי שחרורו. כמו כן על הממשלה לאפשר תפילה מסודרת של יהודים על ההר - עבור כוחות הביטחון לזרועותיהם השונים החייבים להיות נוכחים שם.
לסיכום, עלינו לשנות את כל התפיסה הפסיבית, ולפעול באופן אקטיבי לתכנון ובניין בית המקדש השלישי, עליו הובטחנו על ידי נביאנו שיתקיים לעד ולעולמי עולמים - בקרוב ממש.
במקום להתבכיין - להתחיל לפעול!
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש
עלינו לקום ולומר: המקדש חייב להבנות מחר בבוקר!
הא כיצד? דבר ראשון - לעשות תשובה! להפסיק לבכות בתשעה באב! לבכות היה נכון בתקופת הגלות כשעם ישראל היה בספרד, בתימן ובפולין. עתה, כשצבא ישראל שולט במקום המקדש, חל חיוב מבחינת ההלכה לבנותו, וחובת העם והממשלה לקום ולבנותו - ומייד!
המקדש אינו גופת מת, חלילה, שיש לבכות עליו, המקדש זו מצוה חיה, שיש לקום ולעשותה, ככתוב: "ועשו לי מקדש" לא נאמר: 'ויבכו לי מקדש!' עולי בבל לא אמרו קינות בתשעה באב אלא בנו מזבח. יהודה המכבי לא הוריד דמעות אלא הדליק נרות במנורה!
הבא אל הכותל בתשעה באב ומקונן, משול לאמא שהודיעו לה כי בנה שוכב ברחוב פצוע מתאונת דרכים. האישה רצה אל מקום התאונה התיישבה על המדרכה והחלה בוכה. שאלו אותה עוברים ושבים: מה אפשר לעזור? ענתה האישה: הבו לי מטפחות לנגב את הדמעות! אמא אמיתית אינה יושבת לבכות, היא מזעיקה מגן דוד אדום ונוסעת עם הילד לבית חולים קרוב כדי לטפל בילד ובפצעיו עד שיָקום על רגליו.
יום תשעה באב תשס"ז חייב להשתנות באופן מהותי: עלינו לעשות תשובה ולומר לעצמנו -ארבעים שנה הורדנו דמעה מזוייפת! מעתה תשעה באב ייהפך מיום של קינות, ליום של בניין! ביום זה יישבו רבני ישראל מכל החוגים בצוותא - מה שלא עשו עד עתה, ויקיימו דיונים כיצד לבנות את המקדש - ובמהירות. ביום זה ייפגשו הרבנים עם ראשי השלטון לתבוע את בניין הבית מיידית! ביום זה יפתחו בהתרמה בכל חלקי העולם היהודי לבניין הבית. יקימו ועדות: ועדה להכנת כלי המקדש, ועדה להכנת תכניות הבניין, ועדה לריכוז הכהנים והכנת בגדי כהונה לכל אחד, ועוד ועוד...
חז"ל אמרו בירושלמי (יומא א', א'): "כל דור שאינו נבנה המקדש בימיו - מעלין עליו כאילו הוא החריבו", מאמר זה היה נכון כשעם ישראל נרדף בגלות, אך בדור בו עם ישראל שולט בירושלים ובמקדש ומפקיר את המקום לשועלים ולישמעאלים, דור כזה - מחריב את המקדש בידים!
ובינתיים? - הבה נשנה לפחות אות אחת בתפילה, ובמקום לומר: "יהי רצון שייבנה בית המקדש", נתקן ונאמר: "יהי רצון שנבנה בית המקדש במהרה בימינו"!
תודעה וציפייה
הרב יוסי פלאי שליט"א - מראשי אגודת "אל הר המור"
עלינו לפעול בשלושה מישורים:
א. מודעות לקדושה:חז"ל מונים עשר קדושות בארץ ישראל, מהחוץ אל הפנים. ככל שאנו נוגעים במעגלים הפנימיים יותר, כך נדרשת מאתנו יותר מודעות לקדושה שיש בהם. לא ניתן לבנות את בית המקדש מבלי מודעות לקדושה. לפיכך, כדי לזרז את בניין המקדש, אסור לנו להסתפק רק בצד הגלוי של התורה, אלא עלינו לעסוק יותר בפנימיות התורה - ברבדים שעוסקים במפורש בקשר אל ה'.
ב. מלכות ומקדש:חז"ל קבעו לנו מתווה ברור: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, להעמיד מלך, להכרית את זרע עמלק ולבנות את בית הבחירה". כיום אנו נמצאים עדיין בשלב הטרומי-ראשוני, דהיינו שעלינו להקים מדינה יהודית של ממש בארץ ישראל, ואין טעם להשקיע את כל הכוחות רק בענייני המקדש ללא תיקון המלכות.
ג. מקדש ומלכות:מצד שני, תיקון המלכות מתאפשר רק כאשר השאיפה לבניין המקדש מונחת בתשתית של המלכות, כלומר כאשר ברור שהתכלית של "הבית הלאומי" היא שבמרכזו יהיה "בית ה'". לעומת זאת, מדינה שחרתה על דגלה רק להיות "מקלט בטוח" לא ידעה מה לעשות עם הנדוניה הבלתי צפויה של הר הבית, שמבחינתה הוא מטען מיותר ומעיק... דבר זה דורש מאיתנו להתחיל לבנות כבר עכשיו את התודעה של ציפייה למקדש והצבתו כיעד ברור. את זאת אנחנו מנסים לעשות, למשל, בסיבובי השערים בהשתתפות אלפים מידי חודש בחודשו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
