ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינוולד ב"ר רפאל ע"ה
הרב מראה לנו בכל זאת דרך נחמה. תשעה באב הוא יום של אבל וצער גדול על החורבן, אבל אנו יודעים שבתשעה באב נולד משיח.
מצד אחד, אנו אבלים וכואבים מאוד על המשך החורבן, "כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". המשך החורבן פירושו שלא תיקנו את חטאי אבותינו או שלא תיקנו אותם כראוי. מצד שני, אנחנו בהחלט יכולים להתנחם בנטפי הנחמה 1 שהקב"ה הראה לנו את התנוצצות של אורו של משיח. דורות רבים לא היה להם שום סימן של שינוי לטובה, צרות רדפו צרות, קשיים רדפו קשיים, ולא ראו התחלה של יציאה מהצרות. בדורות האחרונים התחיל תהליך של יציאה מהצרות. מבחינה רוחנית זה החל כבר לפני ארבע מאות שנה, בזמן האר"י והב"י, אז היו התנוצצויות קטנות. בארבעת הדורות האחרונים, לפני למעלה ממאה ארבעים שנה, התחיל תהליך של התעוררות יהודים לעלות לארץ ישראל. לא עליה של יחידים ובודדים, אלא תהליך שהולך וגדל וכיום יש בארץ כמעט חמישים אחוז מהעם היהודי, קרוב לרוב של יהודים בארץ. אמנם איננו גרים בכל חלקי ארץ ישראל, אבל בכל זאת גרים בחלקים רבים ממנה. בוודאי שאלו נטפים של נחמה.
אמנם, איננו צריכים עכשיו ניחומים, אלא פעולות. אנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים, ולדעת שכל אחד ואחד יש בידו לתרום תרומה מסויימת לקרובה של הגאולה. כל אחד שנהיה יותר טוב תורם לקרוב הגאולה. בראש ובראשונה, בלימוד תורה, שרבים מגדולי חכמי הפנימיות דיברו על כך שהגאולה האחרונה תהיה בזכות התורה. שקידת התורה, לימוד האמונה שהוא לבוש של סודות התורה, אלו דברים גדולים שמקרב את המשיח.
אנחנו צריכים להצמיח אנשים עם עוצמות רוחניות גדולות, אנשים עם כוחות הנהגה רוחנית גדולים שיהיו מאורות גדולים שיוכלו לעשות את המהפכה הדרושה של חזרה בתשובה בגדול. קודם כל, עלינו להתחיל בסביבה שלנו. ככל שאנחנו נהיה דוגמא אישית ונהיה מתוקנים במידות, גדולים בחכמה ובתורה, אז ההשפעה שלנו תהיה עצומה וכך נעשה את השינוי. זהו התפקיד המוטל עלינו. אנחנו נמצאים בחוט השידרה של האומה. יש הרבה תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ומנותקים מהאומה, מחלק גדול של עם ישראל, שאמנם רחוקים מתורה ומצוות אך נאמנים לעם. יש אנשים שרחוקים מתורה ומצוות לחלוטין ויכולים לצאת לחו"ל ולחיות שם עם משכורות גבוהות פי חמש. רופאים טובים, אנשי היי-טק ועוד מקצועות שונים, שהיו יכולים לצאת לחו"ל ולהרוויח שם הרבה יותר ולחיות חיים הרבה יותר טובים, ואף על פי כן לא רוצים לעזוב את ארץ ישראל, כיון שכאן מקומנו. זאת אומרת, שיש להם בכל אופן בפנימיותם קשר עם עניינה של האומה. לא קשר חיצוני בלבד, אלא משהו פנימי יותר שאינו מוסבר. יש אנשים שנאמנים למדינה, עובדי מדינה בתחומים שונים, אנשי צבא, שרחוקים מתורה ומצוות. וצריך לחבר את כל חלקי האומה יחד. אנחנו שעוסקים בתורה מצד אחד ומצד שני יודעים את עניינה של תורת ישראל, תפקידנו לחבר ולהיות חוט השידרה שמחבר את החלקים ביחד. עלינו להצמיח גדולי תורה ברוחו של הרב קוק, עד כמה שאפשר להגיע לרמתו, ולרומם את האומה.
אדם שלא פועל, שלא מלא בתושיה ועוצמה - לא מתנחם, הוא ממשיך לראות מצב נורא וקשה. לעומת זאת, אדם שכל הזמן עסוק בכיצד להתקדם, רואה את ההתקדמות. אדם שפועל ועושה, רואה את הדברים אחרת. אנחנו צריכים לעשות ולהתנחם במעשנו הטובים.
תלמוד תורה בתשעה באב
שאלה: בתשעה באב אסרו ללמוד תורה. תשעה באב הוא יום אבל על חורבן הבית והבית נחרב כיון שלא למדו תורה כמו שצריך. אם כן, מדוע לא לומדים תורה בתשעה באב, אדרבא הרי זה כאילו שהחורבן נשאר?
תשובה: ראשית כל, אם היינו מספיקים ללמוד את כל מה שמותר ללמוד בתשעה באב, זה היה לימוד מצוין. בתשעה באב אפשר ללמוד כל פרק אלו מגלחין, כמה דפים בגיטין, דף בסנהדרין ואת כל איכה עם פירושיה, ירמיהו ואיוב. צריך לדעת את ירמיהו ואיוב גם ספר חשוב. ואם למישהו נשאר זמן, אחרי שלמד את כל הדברים הללו, יכול ללמוד הלכות אבלות.
מצד שני, צריך להרגיש את האבלות של החורבן. תלמיד חכם שנפטר, מבטלים את בתי המדרש, כאילו התורה נעצרה. כך גם הדבר בעניין תשעה באב, בחורבן הבית נפגעה גם התורה. צריך לתת לזה ביטוי באיסור תלמוד תורה הרגיל. "כיון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה".
מקלחת בעשירי באב
שאלה: אדם שהולך לחומש בעשירי באב, האם יוכל להתקלח לפני שהולך?
תשובה: וודאי שמותר. כל האיסור להתקלח שנוי במחלוקת. בשו"ע כתוב במפורש שאסור לאכול בשר ולשתות יין. האחרונים הוסיפו שאר איסורים, ואחרים חלקו עליהם. אם מרגישים צורך, אפשר ללכת על פי הדעות המקלות. כגון שמדובר ביום חם, הרוצה להתקלח רשאי ללכת לקולא. וכן אם צריך ליסוע, ניתן ללכת לקולא. ברחצה לא צריך להחמיר. אמנם, אם אין צורך, אפשר לוותר על הרחצה.
^ 1.מאמרי הראי"ה, עמ' 185, "נחמו נחמו עמי"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
