ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְקֹוָק עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים י"א ד).
הביטוי החותם את הפסוק "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שמשמעותו בכל מקום היא עד היום בו נכתבו הדברים, קשה מאוד בפסוק זה. לא ברור מה נשאר עד היום הזה, ארבעים שנה לאחר המאורע הכביר. וז"ל הרמב"ן:
"לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים"?!
הראשונים והאחרונים הציעו פתרונות שונים.
אבן עזרא ניסה להסביר:
"כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמותם".
הרמב"ן הרחיב פרשנותו והקשה:
"ואמר רבי אברהם (אבן עזרא) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם. רצונו לומר כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה".
הרמב"ן מציע פירוש אחר:
"ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו, שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז".
לפירושו, כיון שעוצמתה של מצרים התבססה על חיל הרכב שלה והוא אבד בים סוף, מצרים עדיין לא חזרה למעמדה הפוליטי והצבאי גם אחרי ארבעים שנה-עד היום זה.
בעל ה"משך חכמה" מנסה לסלול בים דרך אחרת. לדבריו, משה טוען כי היו שטענו כי נס קריעת ים סוף היה בסה"כ ניצול תופעת הגאות והשפל. לכן משה שולח את בני ישראל לברר האם תופעה זו חזרה על עצמה באותו מקום בארבעים השנים האחרונות. כיון שלא!!! הרי ברור שמדובר בנס אלקי.
דיון זה מביא אותנו לדיון הרבה יותר כללי. כיצד אנו מתייחסים לנסים? האם אנו מנסים לחפש להם הסבר הגיוני על פי חוקי הטבע?
נציג שלוש גישות עקרוניות:
א. נס מעצם הגדרתו, משמעו יציאה ממערכת חוקי הטבע. אין לחפש לו הסבר הגיוני, מדובר בהתערבות אלקית - "מטאפיזית" ולכן איננה כפופה לחוק ולהגיון. תופעות מסוג זה הינן חד פעמיות.
ב. אין חריגה מחוקי הטבע וכל התופעות הנסיות כמו פתיחת פה האתון אצל בלעם או מטהו של משה, נבראו גם הן, בששת ימי בראשית. משמע שגם הן חלק מהבריאה היסודית ומאז חידוש העולם בידי הבורא יתברך, לא נתחדש דבר.
ג. לכל הנסים יש הסבר על פי חוקי הטבע, כגון התפרצות וולקנית אדירה שגרמה לענן פיח כבד לרדת על מצרים ולגרום לחושך שניתן היה למוש אותו. הנס לפי זה הוא בתזמון האלקי אשר משרת את הבורא על פי גזרותיו. לפי פירוש זה, לא אכפת לנו אם אכן קריעת ים סוף הייתה מבוססת על גאות ושפל. קשה יהיה להסביר לפי גישה זו את הנס "שמש בגבעון דום".
כמובן שכל גישה תסביר את פסוקינו לשיטתה.
הבה ונזכור כי אנו מאמינים בהשגחת הבורא ובכל הנסים שנעשו לעמנו - כל אחד לפי שיטתו.
נזכור גם, כי מי שלא מאמין בנסים במזרח התיכון, איננו ריאלי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
