בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוה גדולה
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • גזל ונזיקין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אסתר בת רחל

undefined
3 דק' קריאה
סיפורה של מצוה
באחת מנסיעותיו של הבעל שם טוב הקדוש, אמר כרגיל, לאלכסי העגלון לעזוב את מושכות הסוסים, ולתת להם למשוך את העגלה. לאחר לילה שלם של נסיעה, נעצרה העגלה במפתיע ליד עגלה אחרת, הבעש"ט ירד בזריזות ופנה לשוחח עם אדם שישב בעגלה השניה. לאחר שיחה קצרה חזר לעגלה ואמר לתלמידים כי הם חוזרים חזרה לביתם. התלמידים שרצו מאוד לדעת מה פשר הנסיעה ומיהו אותו אדם, ערכו ביניהם הגרלה מי ישאר כדי לחקור את היהודי, היות וחששו כי יתכן והם נמצאים במרחק רב מביתם, שהרי ידעו כי יש לרבם הנערץ קפיצת הדרך, וכי יתכן ועברו בלילה אחד מרחק רכיבה של מספר ימים.
התלמיד שנשאר פנה מיד אל היהודי וביקש ממנו לספר לו את תוכן שיחתו עם הבעש"ט. לאחר היסוס הסכים היהודי וסיפר לתלמיד את המעשה הבא: "לפני שנים רבות היה לי חבר שהיה ביש מזל גדול, בשום תחום אותו ניסה לא הצליח, ומשפחתו פשוט רעבה ללחם, כפשוטו. יום אחד החלטתי לעזור לו, נתתי לו הלוואה גדולה ושלחתי אותו לחבר בעיר אחרת על מנת שידריך אותו בענייני מסחר, ואכן החבר העני הצליח מאוד ותוך זמן קצר שמעתי כי התבסס ואף מתחיל להתעשר. לאחר כשנתיים הגעתי לאותה עיירה ונכנסתי לבקרו, חברי כמובן שמח לקראתי ויצא על מנת לערוך לפני שולחן מלא כל טוב. במהלך ההמתנה שמתי לב כי חברי השאיר ארנק תפוח על השידה בחדר ללא השגחה". תלמיד הבעש"ט שם לב כי בשלב זה קולו של היהודי נעשה חלוש ונוגה. "רציתי ללמד את חברי שיעור לחיים, דברי ערך אין מפקירים! לכן עלה בדעתי לקחת את הארנק אלי, וכשחברי יחזור וישים לב להעלמות הארנק אוכיח אותו על חוסר אחריותו. אולם כשחזר לא שם לב לארנק שנעלם, ואני החלטתי לקחת את הארנק איתי ולהשיבו יותר מאוחר לאחר שישים לב". קולו של היהודי נשבר, אך הוא המשיך: "אולם פה העניינים השתבשו, לאחר שעה קלה גילו בני הבית את דבר העלמות הארנק והקימו קול זעקה, ובשלב זה התביישתי להחזיר את הארנק בחשש שיחשבו שגנבתי אותו, וכעת מתוך פחד אני מחזירו". היהודי נאנח, שתה מעט מים מבקבוק שהיה לידו, והמשיך בסיפורו: "ניסיתי בכל מיני הזדמנויות להחזיר את הארנק בלי שירגישו אך ללא הצלחה. הערב ישבתי פה בעגלה וחשבתי לעצמי שאם אין לי איך להשיב את הארנק אז לפחות אשתמש בכסף לצורך עסקיי, ואז הגיע בדיוק הבעש"ט. הרבי אמר לי שהמעשה שעשיתי הינו חמור מאוד היות וגם לקיחה על מנת להחזיר נקראת גזילה, והיות ועבירה גוררת עבירה, אני עוד הולך להשתמש בכסף ולא להשיבו כלל. הוא אמר לי שאם אסע מיד לביתו של חברי הוא מבטיח לי שאוכל להשיב את הארנק בלי שאף אחד יחשוד בי שאני גזלן". התלמיד התלווה אל האיש בדרך אל ביתו של החבר וראה כיצד הוא נכנס אל החבר נותן לו את הארנק, והחבר מקבלו מידו בטבעיות רבה בלי לשאול כלום ובלי להראות שום סימני כעס, בדיוק כפי שאמר הבעש"ט.

מצוה להורות
אם הגזילה שגזל נמצאת וקיימת עדיין בעולם כפי שהיתה בזמן הגזילה או הגניבה, יש להשיבה. אולם אם כבר כלתה, או השתנתה, או שזה מסובך מאוד להשיבה כגון שגזל קורת עץ והשתמש בה לבנייה, ישיב את סכום הכסף שהיה החפץ שווה בזמן שגזלו וגנבו. וחייב להשיב גם אם הנגזל לא ידע שנגזל ממנו או לחילופין אם ידע והתייאש מהגזילה.
אם הנגזל מת, ישיב את הגזילה או הממון ליורשיו של הנגזל.
אם גזל את הרבים, כגון שלקח משהו ציבורי, או מעל בכספי הכלל, היות ואינו יכול להחזיר את הגזילה בדיוק למי שלקח ממנו, יעשה צורכי רבים בסכום אותו חייב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il