ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה וזכות אבות ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כא אב תשס"ז

תפילה וזכות אבות


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל

"ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" ופרש"י: עבודה שהיא בלב, וזו תפילה, שהתפילה קרויה עבודה. ובהמשך: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש", וכתב בעל הטורים: לומר שאין נענין על המטר אלא אם כן יכוונו להתפלל בכל לב.
יסוד זה נאמר כבר בספר בראשית: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ... כי לא המטיר ד' אלוקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה", ופרש"י: "מה טעם לא המטיר? לפי שאדם אַיִן לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו". תפילת האדם 'בכל לבבכם' היא כשאדם מביע ומכיר בצורך של אותו נושא שמתפלל עליו. ובמהר"ל ב'גור אריה' כותב שם, שמכאן אנו לומדים שאסור לעשות טובה למי שלא מכיר בטובה, והדברים ידועים.
יסוד זה של תפילה שנסמך לעניין ירידת המטר, חוזר הן בספר בראשית והן בפרשתנו. ואכן גם בפרק י"א (פסוק י"ב), הדגישה התורה מעלת ארץ ישראל: "ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים". "ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ד' אלוקיך בה" ודרשו חז"ל, שכל הגשמים בעולם יורדים מכוח הברכה של ארץ ישראל.
ובגמרא מסכת שבת (דף נ"ה): "תמה זכות אבות מימות הושע בן בארי. ויש אומרים מימות אליהו, ע"ש. ובתוס' שם בשם ר"ת מובא שזכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה. דהא כתיב "וזכרתי את בריתי יעקב..." ועל זה אנו סומכים להזכיר זכות אבות. אמנם זה שאנו מזכירים בתפילה ברית אבות, אף לאחר שתמה זכות אבות יש מן הראשונים שביארו בצורה שונה, עיין בספר אור זרוע הלכות תפילה בשם מורו רבי יונתן, דתמה זכות אבות, שאינה עומדת מעצמה, אבל כשאנו מתפללים שיעמוד לנו זכות אבות אינה תמה, וכוונתו לומר, שע"י צירוף הבקשה והתפילה, כשאדם מביע את רצונו ושאיפתו להיכלל בזכות האבות, אזי זכותם עומדת לו, וכאמור, שע"י פעולת התפילה, העבודה שבלב, היא כשאדם מזדהה ומשתף עצמו ומבין את הצורך של הדבר, ואת החיבור שיש לו עם האבות, ועומדת לו זכותם.
(וכיו"ב כתב הרמב"ן כי בחטא המרגלים לא ביקש עליהם משה לזכור עבורם זכות אבות, כי אותם אלה שאינם מזדהים עם א"י שניתנה לאבותינו, אין זכות אבות עומדת להם, ובזה מובן מ"ש בתפילה, "וזכרתי את בריתי יעקב... והארץ אזכור", כי זכות האבות קשורה עם זכירת ארץ ישראל).
ובגמ' מסכת בבא קמא (דף נ'): "מעשה בבתו של נחוניה חופר שיחין (ופרש"י: לעולי רגלים בדרכים שיהיה להם מים לשתות) שנפלה לבור והודיעו לרבי חנינא בן דוסא, ואמר להם שכבר עלתה, והסביר רבי חנינא שדבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו? ואף על פי כן מת בנו של נחוניה בצמא, וביאר בשיטה מקובצת שם, שלבנו לא עמדה זכות צדקתו של האב, כי כשנפלה בתו רבי חנינא בן דוסא התפלל, וכשמצרפים זכות אבות עם תפילה זכה לו, מה שאין כן במקרה השני, שלא הזכירו זאת בתפילה, ועל כן לא עמדה לו. ועניין זה הוא יסוד גדול בתפילה על כל דבר ועניין, ומובא בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא, שביאר את מה שכתוב שאדם צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי אברהם ויצחק, שאין הכוונה שמעשינו יהיו ממש כמעשיהם, אלא מלשון נגיעה, שיהיה חיבור בין אבותינו לבין מעשינו.
והקב"ה ברחמיו, ישמע לקול תפילתנו, וזכות אבות יגן עלינו ועל כל ישראל אמן ואמן.

______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il