ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"עשר תעשר - בשביל שתתעשר" ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ראה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כג באב תשס"ז

"עשר תעשר - בשביל שתתעשר"

מעשר כספים



שוכתב על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל


מעשר כספים

"דרש רב יהודה בר שלום: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש-השנה, כך חסרונותיו קצובין לו מראש-השנה". כלומר בראש-השנה קוצבין לאדם כמה ממון יחסר לו באותה שנה. לפיכך אם יוציא מעותיו לצדקה אזי ימנע מעצמו שיפסיד ממונו באופן אחר.
ושם: אם זכה, יאמר עליו "הלא פרוס לרעב לחמך", זכה משתמש במעותיו לצדקה. אם לא זכה, נאמר בו "ועניים מרודים תביא בית" - בני ביתו נעשים עניים.
הגמרא מספרת שרבן יוחנן בן זכאי חלם שבני אחותו יפסידו בשנה זו שבע מאות דינרים. הלך וכפה את בני אחותו לתת מעות רבות לצדקה והם נתנו לצדקה שבע מאות דינרים פחות שבע עשרה. כאשר הגיע ערב יום הכיפורים באו שליחי הקיסר והוציאו מהם שבע עשרה דינרים. אמר להם ריב"ז: אל תפחדו! לא יוציאו מכם יותר כי זה מה שנשאר מהכסף שנקבע מראש שתפסידו השנה, כי כך חלמתי שתפסידו השנה שבע מאות דינרים. אמרו לו: ולמה לא אמרת לנו זאת מראש? אמר להם: רציתי שתתנו את הצדקה לשמה. נמצא כי בנתינת צדקה אדם מונע מעצמו הפסד שכבר נקבע. ולא עוד, אלא שאם נותן לצדקה, מרוויח שעשה מצוה גדולה.
הרמב"ם אומר: לעולם אין אדם נעשה עני בגלל הצדקה שנתן, ואין דבר רע ולא הזק בא לו בשביל הצדקה, שנאמר: והיה מעשה הצדקה שלום.
חכמינו אמרו במסכת גיטין: אם ראה אדם שמזונותיו מצומצמים, יעשה מהן צדקה, וכל שכן כשהם מרובין. כלומר, מצות הצדקה גורמת לברכה בממונו. ואם ראה שמזונותיו מצומצמים אל יאמר בלבו איך אתן מהמעט שיש בידי, אלא אדרבא יתן לצדקה ומזונותיו יהיו ברווח.
לפיכך כשאדם שואל, אני אברך שאינו משתכר, האם עלי לתת מעשר כספים? התשובה היא, אולי אין אתה חייב, אבל כדאי לך, זה פשוט משתלם. כי ממצות צדקה רק מרוויחים.
ואל יחשוב נותן הצדקה שהוא עשה טוב לעני והעני חייב לו. כי יותר ממה שנהנה העני ממה שהוא מקבל, מרוויח הנותן. וכך נאמר במדרש |(ויק"ר ל"ד): "תני בשם ר' יהושע: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעה"ב, שכן רות אמרה לנעמי: 'ושם האיש אשר עשיתי עמו'. 'אשר עשה עמי' אין כתיב כאן אלא 'אשר עשיתי עמו', בשביל פרוסה שנתן לי". היא זיכתה את בעז בזכות המצוה יותר ממה שהוא נתן לה.
המהר"ל מבאר שזה כמו מעיין. כאשר הוא נפתח ומימיו מתפשטים ויוצאים לחוץ אז הוא מתברך ונכנסים אליו מים חדשים ממקורו, מים זכים חדשים. מי שמשפיע על אחרים גורם שימשך אליו שפע מהמקור העליון, מרבש"ע.
אם כן, למדונו חכמינו כי אכן משתלם מאוד לעשות צדקה, אבל לא בשל כך צריך לקיים את המצוה אלא מפני ערכה העצמי ולשם שמים, וסוף הטובה לבוא.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il