ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים שופטים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כט באב תשס"ז

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד


במלאת שנה לפעילות בית הדין "משפט והלכה בישראל" שליד "ארץ חמדה" (http://www.eretzhemdah.org/bd.htm) נקדיש את דברינו, לנושא זה.
בפרשיית מינוי השופטים הקצרה הפותחת את פרשת שופטים, התורה מדגישה ארבע פעמים את ה" צֶדֶק ". וז"ל הכתוב:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק :
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדּ ִיקִם:
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ט"ז יח-כ).

הרדיפה אחר הצדק חייבת להיות נר לרגלי המערכת המשפטית של עם ישראל. השבוע, גם לציון שנת הפעילות הראשונה של בית הדין שליד "ארץ חמדה" - "משפט והלכה בישראל", ננסה לברר קצת יותר את פשר הציווי:
" צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".
חז"ל במסכת סנהדרין (לב ע"ב), הציעו כמה פירושים:
ריש לקיש, בדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל, דורש מן הדיין להפעיל את שכלו הישר ולא לדון על פי הכללים הקבועים, במקום שיש חשש רציני שמאחורי הטענות המלומדות והעדויות הברורות מסתתר בעצם "דין מרומה".
גם רב אשי, בדור האחרון של אמוראי בבל, דורש את אותה הדרישה אבל בכיוון אחר. לדעתו ההדגשה מטילה את האחריות על הדיין שלא לפסוק על פי מידת הדין, במקום שהיא תביא נזק לשני הצדדים. לכן לדעתו חובה לפשר במקרה שכזה. לפי שני הפירושים, הריבוי " צֶדֶק צֶדֶק " הוא בעצם מיעוט.
גם ריש לקיש וגם רב אשי מפנים את הציווי כלפי הדיין. וז"ל הסוגיא:
"דריש לקיש רמי: כתיב (ויקרא י"ט) בצדק תשפט עמיתך וכתיב (דברים ט"ז) צדק צדק תרדף, הא כיצד? כאן - בדין מרומה, כאן - בדין שאין מרומה. רב אשי אמר... אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות...".

רבנן לעומתם מסבירים שהציווי מופנה כלפי בעלי הדין, עליהם מוטלת החובה לעשות הכל כדי להבטיח זאת ובין היתר להרחיק נדוד כדי להגיע אל המומחים הגדולים ביותר. הלכה זו משמעותית יותר כלפי הנתבע, שהרי הוא זה שקובע את מקום הדיון. וז"ל הגמרא:
"תנו רבנן: צדק צדק תרדף - הלך אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל. ... אחר רבי יהושע לגולה, אחר רבי לבית שערים, אחר חכמים ללשכת הגזית".
"אבן עזרא" מפנה את הציווי לשני הצדדים ומורה להם לרדוף אחר הצדק. וז"ל:
"עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים לדבר צדק - שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחזוק".
הרמב"ן בעקבותיו משלב את שתי הגישות וטוען שהפסוק פונה גם לדיינים וגם לבעלי הדין ולכן ה"כפילות".
אנו נקבל את כל ההסברים ונשתדל להציב את הרדיפה אחרי הצדק, בראש סולם הערכים שלנו ובעה"י של כלל החברה הישראלית. ככל שמערכת המשפט תהיה מבוססת יותר על ערכי הצדק של מסורת ישראל, מדינת ישראל תהיה מדינה יותר יהודית ולא רק מדינת היהודים.

דווקא אחרי שני הקייצים האחרונים,שבראשון מבין שניהם הפסדנו חלקים של ארץ ישראל
ובשני נפלו בחרב גיבורי ישראל, נזכור את מאמר חז"ל:
" למען תחיה וירשת את הארץ, מנין שמינוי הדיינין כדאי הוא להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן ושלא להפילן בחרב, ת"ל למען תחיה "
(ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקז).



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il