הלכות ראש חודש | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חגים וזמנים
ראש חודש

קטגוריה משנית

מדורים
קול צופייך
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

25571

11 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ראש חודש – יו"ט לנשים
ידוע שהנשים לא נכשלו בחטא העגל, ושכרם הוא, שראש חודש נעשה להם כיום טוב, ונהגו שלא לעשות בו מלאכות קשות כגון: כיבוס (ולאו דוקא כמו שהיו מכבסים בטורח גדול על שפת הנהר, אלא כל כביסה אסורה) או גיהוץ. אבל אם ישנה סיבה מיוחדת שצריכה לכבס או לגהץ – מותר (עיין לשו"ע או"ח סי' תי"ז והחונים עליו, וכה"ח ומש"ב שם).

וכתב הרב בעל הבא"ח זיע"א (ש"ש פרשת ויקרא אות א- ב):
"כתבו הפוסקים הטעם דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח מפני דארז"ל דשלש רגלים נתנם הקב"ה לישראל על שם אבותינו והיה רוצה ליתן י"ב ראשי חדשים להיות מועדים ורגלים גמורים על שם י"ב שבטי ישראל, ואחר שחטאו ישראל בעגל הפסידו דבר זה, ולכך הנשים שלא חטאו בעגל הם זכו לר"ח יותר מן האנשים, ולכן נהגו בהם קדושה שלא לעשות מלאכה בר"ח אלא רק אוכל נפש בלבד עכ"ד. ובזה יובן בס"ד הכתוב בקהלת ז' ואשה בכל אלה לא מצאתי לבד ראה זה מצאתי פירוש בכל אלה הוא עון העגל שאמרו אלה אלהיך ישראל לא מצאתי חטא לאשה ולכן לבד ראה זה מצאתי פירוש ראשי חדשים שהם מספר זה אשר מקודשים ע"פ הראיה וכמ"ש רז"ל ע"פ החדש הזה לכם ראש חדשים א"ל הקב"ה למרע"ה כזה ראה וקדש מצאתי להנשים חלק בו יותר מן האנשים ובזה יובן הטעם מש"ה אשת חיל עטרת בעלה הואיל וזכתה בר"ח שהוא ראש ועטרה לחדש כך תהיה עטרת בעלה ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה פירוש האשה נקראת אבן כי היא קרקע עולם כמ"ש רז"ל מאסו הבונים החכמים שנקראים בונים כמ"ש אל תקרי בניך אלא בוניך והיינו שתיקנו כל יום ברכה לברך שלא עשני אשה אך באמת היתה לראש פנה כי זכתה לראש חדש מה שלא זכו לו האנשים.הכופה לאשתו שתעשה מלאכה בר"ח אפילו במקום שנהגו לעשות, איסורא קעביד. הטעם שנהגו הנשים איסור מלאכה בר"ח מלבד טעם הנז' לפי שהנשים מושרשים במלכות ויש בר"ח עילוי למלכות אשר לא נמצא עילוי זה בתפארת שבו מושרשים האנשים לכך נשים יהיה להם יום זה ליו"ט מן האנשים. מיהו אם האיש רוצה לנהוג בעצמו שלא לעשות מלאכה בר"ח רשאי ותחשב לו לצדקה וליכא בזה משום חשש כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ועיין יוסף אומץ סי' ך' ושיורי ברכה סי' תי"ז ומזה תבין כמה וכמה צריכה האשה להזהר בקדושת ר"ח כי בכמה מצות הנשים טפלים לאנשים ורק בזאת הנשים הם עיקר יותר מן האנשים", עכ"ל הרב בא"ח.

ערב ראש חודש
א. תענית - יש נוהגים להתענות כל ערב ראש חודש ואפילו אם יחול ראש חודש ביום שישי. אולם אם יחול ערב ראש חודש בשבת, מקדימים לצום ביום חמישי ולא ביום שישי.אם יחול המולד בערב ראש חודש, מקדימים לצום יום לפניו.וז"ל בעל הבא"ח (ש"ש ויקרא אות ד'):
"תענית ער"ח מנהג ותיקון הוא ונכון שיתענה קודם המולד ואם המולד בחצי היום יתענה יום שלפניו ואם חל ער"ח יום שבת לא יתענה ביום ששי מפני כבוד השבת הטעם כי ביום ששי יש בו תוספת הנשמה אין ראוי להתענות בו ולכן אנשי מעמד לא היו מתענים ביום ששי עצמו אבל חל בשבת כיון דאדחי אדחי צא ולמד מתענית ציבור שחל בשבת שנדחה ליום חמישי ואם המולד ליל ער"ח נהגו המקובלים שלא לומר בליל ער"ח תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד",עכ"ל.
תענית חלום - מובא בהלכה שהחולם חלום בשבת ונפשו עגומה עליו וכל היום הוא בצער, מתענה אפילו בשבת. ומכל מקום צריך להתענות ביום ראשון שיתכפר לו על שביטל עונג שבת (שו"ע סי' רפ"ח סעי' ד').בעל הבא"ח דן בשאלה זו ואומר: מה הדין, אם ביום ראשון יחול ט' באב או י"ז בתמוז, האם יצטרך לצום ביום שני על תענית החלום שצם בשבת, או שצום ט"ב או י"ז בתמוז עולה לו לכאן ולכאן? וענה: שעליו לצום ביום שני שאחרי הצום ואין הצום שחל ביום ראשון עולה לו לכאן ולכאן. וכמו שמצינו, באשה שיולדת שצריכה להביא קרבן תודה, שאם לא הביאה קרבן לאחר לידת ילדיה, וכגון שנולדו לה עשרה ילדים ולא הביאה קרבן וכעת נולד לה בן, היא צריכה להביא אחד עשר קרבנות עבור כל ילדיה, ולא קרבן אחד עבור כולם כי אין החוב שלה מתבטל.ומעין זה אומר בעל הבא"ח: אנו אומרים בתפילת מוסף של ר"ח "את מוסף יום ראש חדש הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה" וכו'. וזאת על פי מדרש רז"ל דלעתיד נקריב מוספין של כל ר"ח ויו"ט ושבתות שעברו בגלות" (ש"ש ויקרא יט).וכשיבנה בית המקדש, יבא הכהן ויבקש מאיתנו להקריב את כל קרבנות ר"ח, או שהוא יעשה לנו 'הנחה' ויאמר לנו להביא מעשר או תרומה – וכשיבואו משה ואהרן עם המשיח הם כבר יפסקו לנו כדת מה לעשות, ויהי רצון שיהיה בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.
יהי רצון כאילו הקרבתי חטאת - וכתוב (ויקרא ז, לז) "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים".
אומרים חז"ל, אם קורא פרשת חטאת מעלה עליו כאילו הקריב חטאת, אם קורא פרשת עולה – כאילו הקריב עולה וכן הלאה (עיין במנחות ק"י ע"א דברי ריש לקיש וכו').
בכל בקר אנו קוראים את פרק "איזהו מקומן", ובסידור התפילה של אחינו האשכנזים, מובא נוסח של "יהי רצון", לאחר הקריאה של כל קרבן. למשל, לאחר קרבן חטאת כתוב "יהי רצון מלפניך ה' או"א אם נתחייבתי חטאת שתהא אמירה זו מרוצה לפניך כאילו הקרבתי חטאת".
המשנה בשבת אומרת (פ"א מ"ג) "לא יקרא לאור הנר" (יחידי). והגמרא (שם בדף יב.) אומרת: "אמר ר' ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה".
במשנה לא כתוב הטעם "שמא יטה", ועל זה אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שאמרו את ההלכה ולא אמרו את הטעם, כדי שלא יאמר אדם אני אקרא ולא אטה.ואומר הרב חיד"א, לשם מה הוא צריך להביא חטאת שמנה, הרי הוא יכול רק לקרא את פרשת חטאת ודיו. והוא עונה, קריאת פרשת הקרבנות זה רק כאילו הקריב, ולא שהקריב ממש, ולכן אמר רבי ישמעאל כשיבנה בית המקדש אני אביא חטאת שמנה ממש.זאת ועוד, ר' ישמעאל התחייב לחטאת שמנה ולא רזה.
ומה שאנו אומרים "ונשלמה פרים שפתינו" זה רק עד ביאת המשיח, אבל כשיבא המשיח יתכן ונתחייב להביא את כל הקרבנות.כמו כן, אם למשל אכל פחות מכזית (פחות מ- 30 גרם ויותר מ – 24 גרם) ולא בירך ברכת המזון ירשום לעצמו שאולי כשיבוא המשיח יתגלה שההלכה כמו האומרים שכזית = 24 גרם והוא התחייב בברכת המזון.זאת ועוד, אם אכל טרף במזיד והתראה, כשיבוא המשיח האם יביא קרבן או לא? וכן אם חילל שבת במזיד והתראה – האם יסקלו אותו או לא? ואולי הוא יכול לטעון שמה שעשה זה מכיון שלא האמין שזה כל כך חמור כשאין בית המקדש (עיין יומא דף פ' ע"א).
החמין מעיד על השבת - בעל השו"ע כתב שאם אדם גנב בשבת או חילל שבת ואח"כ בא להיות עֵד בחתונה אנו מלמדים עליו זכות ואומרים שמא שכח שיום שבת הוא, ובדיעבד זה מועיל (עיין חו"מ סי' ל"ד סעי' כ"ד). בזמנם היו המטבחים בצפת מחוץ לבית, והיו מטמינים את האוכל בתנורים בחוץ. ופעם אחת בליל שבת באו גנבים וגנבו את כל סירי החמין של כל המשפחות, ונשנה הדבר כמה פעמים, עד ששמו שומרים שישמרו, וביום שבת אחד תפסו את הגנבים. והנה נתגלה שבכל חתונה גנבים אלו באים להיות עדים. אמר הב"י כעת אינכם יכולים לטעון שכחנו שהיום שבת שהרי החמין מעיד עליהם 'אני שבת' ועל כן פסל אותם לעדות.
ב. נר לכבוד ר"ח - נוהגים להדליק נרות לכבוד ראש חודש בליל ראש חודש ואף על פי שכתב בעל ה"בן איש חי" זיע"א שמי שנוהג להדליק שבעה נרות בליל שבת ידליק ששה נרות בליל ראש חודש וכדו', עם כל זאת, כיום שלא משתמשים באור הנר בשביל תאורה, די להדליק רק נר אחד לכבוד ראש חודש.וז"ל בעל הבא"ח (ש"ש ויקרא אות יא): "מנהג ותיקין להדליק נרות בליל ר"ח ואפילו בקיץ שיושבים על הגג וזורח אור הכוכבים באויר. וכתב הרב חס"ל שהוא נהג להדליק בשבת שבעה נרות וביוה"כ שש וביו"ט חמש ובר"ח ארבעה כמספר העולים לס"ת ע"ש, ובביתנו המנהג להדליק שבעה הן ביוה"כ הן בימים טובים ובר"ח ארבעה וכן בחוה"מ ארבעה ואותם שדרכם להדליק בשבת שתי נרות ידליקו בר"ח ג"כ שתי נרות שאם ידליק נר אחד במה ניכר ר"ח על ימות החול דהא בחול נמי דרכם להדליק נר אחד דודאי לא ישבו בחול בחושך. מיהו העניים אין להעמיס עליהם שתי נרות בר"ח אלא ידליקו נר אחד באותו נר שמדליקים בו בשבת כי ודאי גם העניים יש להם נרות מיוחדים לשבת להדליק בהם ובזה ניכר כבוד ר"ח", עכ"ל.

ראש חודש אסור בתענית
כתב הבא"ח (שם אות ט'): "ר"ח אסור בתענית והמתענה בר"ח תענית חלום צריך למיתב תענית לתעניתיה ובסה"ק רב פעלים נשאלתי אם התענה תענית חלום בר"ח שחל בשבת או ביו"ט שחל בשבת דיש כאן שתי קדושות אם די לו בתענית יום אחד או אם צריך להתענות שני ימים כנגד ב' קדושות והבאתי ראויות לדבר זה ופלפלתי בהם ושוב הבאתי דברי הגאון מש"ז בסי' רפ"ח סק"ג דפשיטא ליה מסברא דנפשיה ביו"ט שחל בשבת והתענה ת"ח דדי לו בתענית אחד לתעניתיה יע"ש ושוב הבאתי דברי הרב לקט הקמח בהלכות שבת דף ט"ל ע"א דפשיטא ליה אם התענה ת"ח בשבת שיש בו ב' קדושות כגון שבת ור"ח או שבת ויו"ט דדי לו בתענית אחד אך חכם אחד היה דעתו דיתענה ב' ימים ע"ש וראיתי להרב תוספת שבת שהביא דרי הרב לקט הקמח הנז' ודעתו היא דלא יספיק לו תענית יום אחד לדעת הסוברים דתענית ציבור אינו עולה וכו' יע"ש ואנא עבדא הבאתי בס"ד ראיה ברורה דלא יועיל תענית יום אחד אלא צריך שני ימים מפני שחילל ב' קדושות והוא משנה ערוכה בכריתות פ"ג יש אוכל אכילה אחת וכו' ומסיק שם בגמרא דף י"ד דלעולם יש עירוב והוצאה ליוה"כ והכי קתני אם היתה שבת והוציאו חייב אף משום שבת ומשום יוה"כ ששניהם באים כאחד שבשעה שקדש היום לשבת קדש ליוה"כ ע"ש הרי לך נידון זה דמי לנ"ד וכמו דהרב משאת בנימין סי' צ"ג והרב ב"ד א"ח סי' קי"ב הביא ראיה לספק דילהון מדין הקרבן כן יש להוכיח לנ"ד מדין כריתות הנז' דדמי ממש שצריך להתענות שני ימים בעבור שתי קדושות וכאשר הארכתי בזה שם בס"ד", עכ"ל.

מצוה להרבות בסעודת ר"ח
"מצוה להרבות בסעודת ר"ח ואם חל בחול עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל בחול. ואם חל בשבת עושה ג"כ מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ואם הוא עני ואין ידו משגת, יוסיף לפחות בפירות שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח. וגם יזהר לכבד סעודת ר"ח בשלחן ויהי' מסב בדרך כבוד. ואם חל ר"ח בשבת איתא בירושלמי שצריך לעשות סעודת ר"ח ביום ראשון ואע"פ שלא נהגו כן מ"מ הזהיר בזה תע"ב וכתב רב יעב"ץ ז"ל בסידור אם חל ר"ח בשבת נכון להרבות בסעודה רביעית יתר ממנהגו כדי להשלים בה חובת סעודת ר"ח" (בא"ח שם אות י').

יסדיר תפילתו קודם שיתפלל
יש לדעת שאם עברו שלושים יום מברכת הלבנה בחדש שעבר, עליו לומר ברכת הלבנה מתוך סידור. יש מקומות שבהם יש את נוסח ברכת הלבנה על גבי קיר בית הכנסת באותיות מאירות עיניים או שמחלקים לקהל דף ובו הנוסח. ואם אין לו את הנוסח, יאמר אחרי החזן מילה במילה כדי שלא יבא לידי טעות.וכתוב בשו"ע (סי' ק'): "תפילות של מועדות ושל ר"ח, צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו. הגה: וי"א דוקא כשמתפללים על פה, אבל כשמתפללין מתוך הסידור, מותר, דהא רואה מה שמתפלל וכן נוהגין".

הלכות "יעלה ויבוא"

בתפלה:
א. בראש חודש ובחול המועד אומרים "יעלה ויבוא".
אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בליל ראש חודש – אינו חוזר.
ואם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" של "המחזיר", חוזר ואומר "יעלה ויבוא".
ואם אמר "ה'" לא יאמר "למדני חוקיך" אלא ימשיך "המחזיר". וטוב לומר "יעלה ויבוא"
ב"אלקי נצור".
אם שכח בשחרית או במנחה של ראש חודש – חוזר. וכן אם שכח בחול המועד בין בלילה ובין ביום – חוזר. כיצד חוזר?
אם נזכר לומר "יעלה ויבוא" אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" לפני שאמר "המחזיר", יסיים "למדני חוקיך", ויזכיר "יעלה ויבוא", ואחר כך ימשיך "ואתה ברחמיך וכו' ברוך אתה ה' המחזיר" וכו'.
אם נזכר אחרי שאמר "המחזיר שכינתו לציון" ואפילו אמר מילת "המחזיר" בלבד, יסיים "שכינתו לציון" ולפני "מודים", יאמר "יעלה ויבוא", וימשיך "מודים" וכו'.
אם נזכר אחר שהתחיל "מודים" אפילו אמר רק מילת "מודים", חוזר ל"רצה", ויאמר "יעלה ויבוא" וימשיך "ואתה ברחמיך" וכו'.
אם נזכר אחרי שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון, אפילו שלא עקר רגליו – חוזר לראש התפילה.
ב. אם הוא מסופק אם הזכיר "יעלה ויבוא", צריך לחזור. וטוב שיכוין שתפילתו היא על תנאי, שאם אינו חייב לחזור, תהא תפילתו כתפילת נדבה.
ג. מי ששכח ולא אמר "יעלה ויבוא" יכול לצאת ידי חובה על ידי שיכוין דעתו וישמע מהש"ץ את כל הברכות מראש ועד סוף כאדם שמתפלל לעצמו, ולא יפסיק לשום דבר רק יענה "אמן", ולא יאמר "ברוך הוא וברוך שמו", ולא יאמר "מודים דרבנן". ואפשר לעשות כן רק אם הש"ץ הוא תלמיד חכם היודע להוציא הרבים ידי חובתם.

בברכת המזון:
כתב הרב בעל הבא"ח (שם אות כא): "מזכירין יעלה ויבא בבהמ"ז ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ואם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר ברוך שנתן ר"ח לעמו ישראל לזכרון".

הלל
א. מנהג ארץ ישראל, בימים שלא אומרים הלל שלם אלא מדלגין מהמזמורים, למשל ביום ראש חודש – לא מברכים על ההלל בתחילה ולא בסוף.
ב. אם מתפלל בבית כנסת שבו נוהגים לברך גם כשאומרים הלל בדילוג - יכול לענות "אמן".
ג. בימים שלא אומרים הלל שלם אלא מדלגין כמה מהמזמורים, אם שמע באמצע ההלל קדיש או קדושה – עונה.
ואותם שנוהגים לברך על ההלל, כמו אחינו האשכנזים וחלק מהספרדים, אם נזדמן לו לענות על דבר שבקדושה בתוך ההלל, מותר לו להפסיק כמו בקריאת שמע (עיין שו"ע סי' תפ"ח סעי' א'), דהיינו:
אם שמע קדיש יענה: חמשה אמנים ראשונים של קדיש, ובאמירת "אמן יהא שמיה רבא" יאמר כל כ"ח תיבות עד "דאמירן בעלמא", אבל שאר אמנים של הקדיש או אמן של ברכות – לא יענה.
אם שמע קדושה יענה: פסוק "קדוש קדוש קדוש" ופסוק "ברוך כבוד", אבל פסוק "ימלוך" יהרהר בלבו.
אם שמע ברכו יענה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הן ל"ברכו" שקודם "יוצר" או "עלינו לשבח", והן ל"ברכו" של עליית ספר תורה.

אם הציבור אומרים מודים דרבנן יענה רק ג' תיבות של "מודים אנחנו לך".
ולא יענה אמן דברכות אפילו אמן ד"האל הקדוש" ואמן ד"שומע תפילה", וכ"ש שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו". ולאשכנזים יענה אמן של "האל הקדוש" (עיין לשו"ע תכ"ב סעי' ד' ולחונים עליו).
ד. לאחר שיענה קדיש, קדושה, "מודים", ו"ברכו" כנ"ל, לא ימשיך בקריאת ההלל מהמקום שהפסיק אלא יחזור לראש הקטע, ובשעת הדחק יחזור לראש הפסוק.
כפל הפסוקים בסוף ההלל
כתב הבא"ח (שם אות טז) "בכפל הפסוקים שבסוף ההלל כתב ביוסף אומץ סוף סי' ך' דמספר המנהיג ומדברי מהר"י ן' גיאת מוכח דאין כופלים אלא עד הצליחה נא וכן מנהג עה"ק ירושלים וחברון יע"ש ואני נוהג לכפול עד הסוף וכן היה מנהג עט"ר הרב מו"ר אבי זלה"ה והטעם דהנוהג לכפול עד הסוף אפילו אם נאמר שאין בזה צורך אין זה גורע ח"ו בתוספת הכפל וכן תמצא להריב"ש ז"ל סי' קל"ג והביאו בספר יצחק ירנן ביאור על חיבור מהר"י ן' גיאת ז"ל בהלכות הלל ס"ק כ"ט שכתב דאין לומר בזה הלכה כרבי מחבירו דרבי לא אסר להוסיף על כפלו אלא רבי היה נוהג כך ורבי אלעזר נוהג להוסיף ואינו חולק ע"כ ע"ש והוא הדבר אשר אמרתי דהמוסיף גורע ודע שאין חילוק בזה הענין של הכפל הנז' בין יום שיש בו דילוג לבין יום שאין בו דילוג דבכולן יש לכפול בשוה וכמ"ש בתשובה בסה"ק רב פעלים בס"ד".
ברכי נפשי
מנהג הספרדים לומר "ברכי נפשי" בליל ראש חודש לפני תפלת ערבית.
סדר התפילה
לאחר קריאת התורה, לפני מוסף אומרים "אשרי", "ובא לציון", "בית יעקב", שיר של יום, הושיענו. ואחרי תפלת מוסף אומרים "ברכי נפשי", קוה, קטורת, תנא דבי אליהו, קדיש על ישראל, עלינו לשבח.
יש לחלוץ התפילין קודם מוסף
כתב הבא"ח (שם אות יז): "צריך לחלוץ התפילין קודם מוסף אחר קדיש של חזרת ס"ת שקודם תפילת מוסף כי כן הוא מנהג רבינו האר"י ז"ל ואם נזדמן שהוא עדיין בתפילת שחרית ולובש התפילין ושמע קדושת כתר מכת אחרת שמתפללין מוסף יסלק התפילין מעליו עד שיענה עמהם קדושת כתר ויניחם אח"כ ואם פתאום שמע מן החזן שאומר קדושת כתר ואין לו שהות לחלצם ככה יעשה של ראש יזיזם ממקומן לצד אחר ושל יד יכניס ראש הטלית או הכתונת בין הקציצה ובין בשרו ויענה קדוש כן העלה בספר תורה לשמה ועין מ"ש רב יעב"ץ ז"ל בסידור".
ויהי רצון שיהא החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו ונזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל בב"א.

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

58 דק'
הקרקע והפירות
הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הלכות תלמוד תורה
גליו מס' 434
י שבט תשס"ח
עשרת ימי תשובה
תפילות עשרת ימי תשובה
תשס"ג
1:05
הלכות שבועות
הלכות חג השבועות

ראש חודש

ראש חודש
זמן כפרה וסליחה
הרב אליעזר מלמד | אדר ב' תשס"ה
30 דק'
ראש חודש
סודו של ראש חודש
הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל | כ"ט חשוון תשע"ז
4 דק'
שיחות לחג החנוכה
הלל של עם ישראל
הרב אביחי קצין | כסליו תשס"ח
39 דק'
בא
החודש הזה לכם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' שבט תשס"ו

ראש חודש

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

46 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"א
מהי דרכה של הציונית הדתית?
מתוך ישיבת "בין הזמנים" בישיבת "בני צבי"
הרב יהושע שפירא | כ"ה תמוז תשפ"א
46 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"א
מהי דרכה של הציונית הדתית?
מתוך ישיבת "בין הזמנים" בישיבת "בני צבי"
הרב יהושע שפירא | כ"ה תמוז תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
רק כך יתבטלו הצומות על החורבן!
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
39 דק'
האור החיים הקדוש
מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב חיים בן שושן | כ"ג תמוז תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת מטות תשפ"ו – ארץ ישראל השלימה
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
רביבים
לייקר את ערכם של המורים והמורות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב משה ברלינר
הרב שלמה שושן
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

39 דק'
האור החיים הקדוש
מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
הרב חיים בן שושן | כ"ג תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
רק כך יתבטלו הצומות על החורבן!
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
בין צלי ובישול
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת מטות תשפ"ו – ארץ ישראל השלימה
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
37 דק'
מטות
פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
4 דק'
מטות
מטות-מסעי: למה בני גד ובני ראובן בחרו לשבת בעבר הירדן, הסבר נוסף למה שחושבים
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
37 דק'
יסודות הש"ס
פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
הרב דוד ניסים זאגא | כ"ג תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
הרב הראל כהן | כ"ב תמוז תשפ"ו
אחדות ומחלוקות
אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
הרב יובל שרלו | תמוז תשפ"ו
רביבים
לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אור החיים על הפרשה
תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
הרב חיים כץ | כ"ד תמוז תשפ"ו
34 דק'
כשרות
מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב תמוז תשפ"ו
32 דק'
אור החיים על הפרשה
בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
הרב חיים כץ | כ"ג תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
בר-מצוה בתשעת הימים
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
36 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
הרב הראל כהן | י"ז תמוז תשפ"ו
31 דק'
אור החיים על הפרשה
דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
הרב חיים כץ | י"ז תמוז תשפ"ו
42 דק'
וירא
הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
הרב עידו יעקובי | כ"א תמוז תשפ"ו
36 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"א תמוז תשפ"ו
53 דק'
תורה והלכות ציבור
גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
הרב נתנאל הולשטיין | כ"א תמוז תשפ"ו
43 דק'
מידות הראי"ה
השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
הרב משה בר ציון | י"ח תמוז תשפ"ו