ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
אני אדם מסודר. עוד בבית הורי הכנתי טבלאות מסודרות, שחילקו את תורנות שטיפת הכלים בין הילדים. כשהתחתנתי, חילקתי עם אשתי את התפקידים השונים בבית - למשל, אני מנקה את הבית והיא הולכת לבנק ולסידורים השונים. כעת, כשנולד בני הראשון, אני מבולבל - כיצד עלינו לחלק בינינו את התפקידים בחינוך הילדים?
1. הרב מרדכי גרינברג שליט"א - ראש ישיבת 'כרם ביבנה'
האם ראשונה
היסוד לחלוקת התפקידים שבין האב והאם מצוי במסכת נידה (ל"א): "שלושה שותפין באדם - הקב"ה, אביו ואמו. אביו מזריע הלובן, ממנו עצמות... והמוח שבראשו, אמו מזרעת אודם, שממנו עור ובשר... והקב"ה נותן בו רוח ונשמה".
אין גמרא יוצאת מידי פשוטה - יש כאן אמירה שהקב"ה נותן נשמה וההורים מספקים את המלבוש לנשמה. חלוקת התפקידים בין ההורים היא שהאם את העור והבשר - הצד החומרי, הגופני, ואילו האב את המוח - הצד התורני, רוחני.
אך העניין החומרי של האם הוא רחב יותר מאשר גוף ובשר. דומה שמצאנו פירושו בפרשת כי תצא, שם מדברת התורה על הנער הזולל והסובא ומכנה אותו 'בן סורר ומורה'. זה ביטוי קשה שאינו מצוי, אך הנצי"ב ביאר אותו על פי הנאמר בהמשך: "איננו שומע בקול אביו ובקול אמו". מהו קול האב וקול האם? מבאר הנצי"ב (דברים כ"א י"ח) לפי הפסוק בספר משלי - "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" - "האב צריך ללמד לבנו תורת ה' שנקראת מוסר, והאם מלמדת דרך ארץ ומנהג טוב, ונקרא תורת אם. מעתה הבן אשר איננו שומע למוסר האב נקרא 'סורר', ואשר איננו שומע לתורת האם נקרא 'מורה'. והכוונה שאינו הולך לא בדרך התורה ולא בדרך ארץ".
זוהי אפוא החלוקה שבין האב והאם: האב מלמד תורה, וזהו הצד הרוחני, הלובן. ואילו האם מחנכת למידות, מנהגים ודרך ארץ, וזה כלול בצד החומרי שהאם מחדירה בבנים.
תפקידה של האם קודם בזמן ובאיכות, שכן אמרו חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה" , וידועים דברי ר' חיים ויטאל שהתורה לא צוותה על תיקון המידות, כיוון שהן הבסיס האנושי לתורה, ואי אפשר לבנות את קומת התורה אלא על הבסיס האנושי, ולכן תפקיד האם הוא בעיקר בהכנה למידות טובות ועל גביהן יבוא החינוך של האב לתורה ולמצוות. לפיכך אמרה תורה "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", שהקדימה נשים לגברים, "שהם מנהיגים בניהם לתלמוד תורה". ופירש המהר"ל: "בשביל שהנשים הן התחלה לתורה... והרמז בזה שהאישה הכנה לתורה כי האישה נותנת לבֵּן את החומר, וכאשר תיתן לו חומר טוב, הוא בעל תורה ושכל זך. וכל הכנה היא התחלה והוא קודם, לפיכך הקדים הנשים" (תפארת ישראל פרק כ"ח). "ולכן הנשים כשהן צדקניות, הם הן ההתחלה להוליד בן, זכּוּת החומר, שיהיה מוכן לקבלת שכל התורה" (דרוש על התורה).
2. הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
משחק צוות
מצות חינוך הילדים מוטלת על האב ועל האם במדה שווה (מוכח מרש"י תחילת מסכת חגיגה), עובדה המטילה על האם אחריות גדולה. הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל בעל 'הפחד יצחק' סיפר עד כמה השפיעה עליו התנהגותה של אמו. הוא גדל בבית דל ביותר, אביו היה רוכל, שסבב בעיירות, להביא טרף לביתו. והנה, באחד ממסעותיו, שלח האב חבילה הביתה, ובה שמלה חדשה לאשתו, לכבוד שבת ויום טוב. האם ששמחה מאד במתנה, פנתה לבנה ואמרה: תשמע, יצחק! אבא קנה לי שמלה חדשה. ואני אחדש אותה, כאשר תסיים את מסכת בבא קמא. זו תהיה בעבורי שמחה כה גדולה, שלכבודה אחדש את השמלה. הגר"י הוטנר גדל בתורה בזכות "שמלת השבת של אמא'לה".
חז"ל למדונו (נדה ל"א): שלושה שותפים ביצירת האדם: הקב"ה, אביו ואמו. האב "תורם" את חלקו בלובן שבאדם. האם - בסומק. והקב"ה "נותן את הנשמה", כביכול! (תרתי משמע!).
דומה, כי "שותפות" זו ביצירה, רלוונטית גם בחינוכם של הילדים. האב מייצג את הקו "הקר" הענייני, הפחות רגשני: "משנכנס אב - ממעטים בשמחה!" לעומתו האם, טובעת את המידות, הרגש, הרגישות ואת הסומק בלחיים. אם החלוקה הזאת נשמרת, אזי, גם הקב"ה כביכול, "שם יד".
האם חייבת להיות "קבוצת תמיכה" לילדיה. היא הכתובת להתרפקות ילדיה עליה בשובם מבית הספר, ממגרש המשחקים, ואפילו מן ה"דייטים". לאם יש, בדרך כלל, יותר כוחות אינטואיטיביים מאשר לאב. בכוחה לזהות אצל ילדיה מוקדים הדורשים טיפול. היא מהווה כתובת ראשונית להרגיע, לרכך, וביכולתה להכשיר את הקרקע בהעברת "דיווחי תנועה" לאב, באופן שאלו לא "ימשכו יותר מדי אש".
חשוב מאד שהאב והאם יעבדו בעבודת צוות. התורה יצרה פרמטרים מסויימים לקבוע מתי נעשה ילד "בן סורר ומורה", ח"ו. האב והאם צריכים להיות שווים במספר דברים: "איננו שומע בקולנו!" - שיהא קולם שווה (סנהדרין ע"א). אבל אם אין הם משדרים על אותו תדר, אזי הילד יודע לנצל זאת היטב, והוא גדל כך שלא באשמתו.
ומעל הכל, הדוגמה האישית . לאב אחד סיפרו שבנו מדבר בלשון שאיננה נקייה, והגיב ספונטנית: "אני כבר אלמד לקח את ה... הזה" - וכאן הזכיר את בעל החיים שרתם אברהם אבינו בנסיון העקידה, וכבר הבנו היטב: "איה מקור כבודו!", או אמא ששמעה, שבתה נתפשה בהעתקה במבחן, הגיבה "מן המותן": "כמה פעמים הזהרתי אותה שלא תיתפש..."
בגמרא (סוכה מ"ה) אומר רשב"י: "ראיתי בני עלייה - והנם מועטים! אם אלף הם - אני ובני מהם!... אם שניים - אני ובני הם"! מדוע לא המשיך רשב"י: ואם אחד - אני הוא! משום שאם לא הצלחתי להנחיל את ה"אני מאמין" שלי אף לא לבני, אזי, זה לא זה!
בשלהי מסכת סוכה מסופר על סדרת סנקציות, שהטילו חכמים על משפחת בילגה, בשל בתם, מרים, שהיתה משרכת דרכיה. וכשהגמרא שם חוקרת: היתכן, ענישה קולקטיבית למשפחה ולהורים בעוון הבת?! מגיב אביי ומשיב: כן! ילד אומר בחוץ, מה שהוא שומע בבית. זוהי הדוגמה האישית.
3. הרב מיכאל קאפח שליט"א - ראש אולפנת מירון
דרך שונה למטרה שווה
מי אינו אוהב גם את אביו וגם את אמו?
ככל שמדובר בבית נורמלי, מדובר בקשר טבעי, אמיץ, חזק, עמוק ואמיתי לשניהם. ממילא כשם שתלמיד שאוהב את רבו ומורו הוא מקבל ממנו יותר, כך הילד מקבל וסופג את חינוכו משני ההורים.
אולם, על אף האמור לעיל, עולה מחד דברי חז"ל (קידושין ל') המסבירים את ההבדל בין כבוד לבין מורא, שישנו הבדל משמעותי בין אופי הקשר של הבן לאביו לבין הקשר לאמו - וכך כתבו: "תניא: רבי אומר: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם (ההתבטאות הדרמטית משהו - "גלוי וידוע", אמורה להדגיש ולהכריז על כך שמדובר בהבדל יסודי בטבעו של האדם), שבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים, לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע... שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה, לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב".
מאידך, מדברי ספר החינוך המדגיש את חיוב כיבוד ההורים מצד הכרת הטוב, נראה שהקשר של הבן אל שניהם הוא שווה: "שראוי לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה", שהם הרי שותפים עם הקב"ה ביצירתו.
אז מהי אם כן חלוקת התפקידים בין האב לאם בחינוך ילדיהם?
ניתן לומר כך: כשם שלכל אבר מאברי האדם יש תפקיד, כך לכל אחד מההורים יש תפקיד משמעותי אחר בחינוך ילדיו. זו המשמעות של דברי הגמרא בקידושין (ל'): "שלושה שותפין באדם: הקב"ה ואביו ואמו". לכל אחד מהמוזכרים בגמרא יש תפקיד גם בהמשך הדרך: האב הוא הדמות לילד והוא מורו ורבו לכל דבר, שמלמדו תורה ובונה את תוכן חייו ולכן "ברא כרעא דאבוה" (בן רגל אביו - ממשיכו) ולכן "ברא מזכה אבא" (בן מזכה אביו).
לעומתו - האם היא זו שמזרזת את הילדים ללימוד תורה ולתפילה, מדרבנת אותם לכל מעשה טוב, מחוברת אליהם בקשר נשמתי רגשי עמוק ויומיומי וכן מרעיפה עליהן עוצמות של חום ואהבה.
האב חייב את האם, והאם חייבת את האב! המטרה שווה והדרך שונה וביחד החינוך שלם! לפיכך, אומר החינוך, הכרת הטוב של הבן כלפיהם שווה.
הקב"ה "כשותף" משפיע מלמעלה את טובו וחסדו עליהם. לכן השווה הכתוב את מצות כיבוד ה' לכיבוד הורים (קידושין ל'). כלומר, חלוקת התפקידים בין ההורים בחינוך הילדים היא רצון ה' על יראיו, וכן חובת הילדים בכיבוד הוריהם ושמיעה בקולם היא שליחותם. יהי רצון שבזכות מצוה גדולה זו נשפע שפע טוב משמי מרומים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
