ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ראשון הכהן ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ן אלול תשס"ז

ראשון הכהן


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

מצות עשה לחלוק כבוד לכהן, שנאמר: "וקידשתו" (ויקרא כ"א).


סיפורה של מצוה
אברך שהתארח אצל חותנו בישוב קדומים, הופתע פעם בליל שבת, כשלאחר התפילה ניגש אליו עם חיוך רחב, אחד מרבותיו שגר בישוב - הרב בנימין הרלינג הי"ד, ולחץ לו יד בברכת שלום, ורק לאחר מכן לחץ יד לחותנו. פליאתו הייתה גדולה משום שהרב בנימין היה ידוע כמי שכל מעשיו מדודים, ולכן התפלא מדוע הקדימו על פני חותנו. אולם הרב בנימין לא השאיר אותם זמן רב ללא מענה. תוך כדי לחיצת היד לחותן, הסביר בקול פייסני שהיות והחתן הינו כהן לכן הקדימו על פני החותן, לקיים את מצות "וקידשתו".

* * * * * * *
באחת מנסיעותיו של מרן החפץ חיים, עבר דרך העיר בריסק ונכנס לביתו של המרא דאתרא ר' חיים לבקרו. אולם ר' חיים היה באותה שעה בביתו של דיין העיר ר' שמחה זליג, והחפץ חיים פנה לשם. כשראה אותו ר' חיים התרגש ומיד פנה אל ר' שמחה והזמין אותו לבוא עימו לביתו ולארח שם את החפץ חיים. אולם כשהגיעו לבית, סירב החפץ חיים להכנס ראשון בטענה כי ר' חיים הינו המרא דאתרא ולו הזכות להכנס ראשון. אולם ר' חיים סירב ואמר כי החפץ חיים גדול ממנו בתורה והוא אורח ולכן לו הזכות להכנס ראשון. שעה ארוכה עמדו שם גדולי התורה כשאיש מהם אינו מוכן לוותר על כבודו של השני. לבסוף אמר ר' שמחה זעליג כי אפשר לנהוג כאן כמו בקריאת התורה... הרבנים הסתכלו בפליאה, ור' שמחה ביאר: "היות והחפץ חיים הינו כהן, בדין הוא שיכנס ראשון. לאחריו יכנס ר' חיים שהרי הוא לוי, ואחרון אכנס אני שהרי ישראל אנוכי, ונמצא שעשינו כנהוג בקריאת התורה", כששמע זאת החפץ חיים אמר כי אם זה משום כהונתו אזי מוכן הוא אכן להכנס ראשון, ונכנס.

* * * * * *
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, היה מזכיר כל ימיו את הציפייה לבניין המקדש, עד כדי שמילותיו האחרונות היו "יבנה המקדש". וכשהיה מדבר על ציפייה זו היה מזכיר כי הינו כהן, ומוטלת עליו החובה להתכונן לבניית המקדש על מנת שיוכל מיד להתחיל בעבודה. בהקשר זה נהג לספר בהתרגשות על ביקורו אצל החפץ חיים. בפגישה העלה החפץ חיים את שלשלת היוחסין של הרב הנזיר, וזירזו להתחיל ולהשתלם היטב בכל סדר קודשים שהרי כהן הוא, והיות ואנו מייחלים לבניית המקדש בכל רגע, הרי הכהנים צריכים להיות מוכנים. כשסיפר זאת הנזיר לבני משפחתו, הוסיף בהתרגשות: "והרי אני צאצא בן אחרי בן לגאון ר' רפאל מהמבורג, שעליו מסופר כי פעם הגאון מוילנא הגיע אליו בזמן ה'גלות' שערך. הגר"א לא הזדהה ואמר לר' רפאל כי יש לו שאלה בענייני קודשים שהוא מצפה זמן רב לשוטחה בפני הרב. לאחר שהרצה את שאלתו נבהל ר' רפאל מפני שהבין כי לפניו גאון עצום, כשלפתע הבין כי לפניו עומד לא אחר מאשר הגאון מוילנה. מיד הרכין ראשו ואמר: 'וכי יעלה על הדעת שקושיא שכבודו לא יודע לתרצה, אענה לה אני?' לאחר שדנו שעה ארוכה בקושיא אמר הגר"א שבתוך מצות 'וקידשתו' כלולה החובה להכין כהנים ולקדשם שיהיו מוכנים לעבודה במקדש, אליו אנו מייחלים, וזירז את ר' רפאל לקבוע זמנים קבועים מידי יום ללימוד סדר קודשים", סיים הנזיר: "וכעת שהחפץ חיים אמר לי, והגר"א אמר זאת לזקני אכן מוטלת עלי החובה לעסוק וללמוד היטב את סדר קודשים", כפי שאכן נהג אצל מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (שיום פטירתו חל היום).

מצוה להורות

מהפסוק "וקידשתו" למדו חז"ל כי יש לכבד כהן, לכן הוא מברך ראשון, פותח ראשון בדברים, מקבל ראשון את המנה בסעודה וכדומה, אולם אם רצה למחול על זכותו יכול. אם הכהן הינו עם הארץ ויש במקום ישראל שהינו תלמיד חכם, אזי הישראל קודם.
אסור להשתמש בכהן. אולם אם הכהן מוחל, ומוכן לסייע מותר. ויש מחמירין במקום שאין לכהן שום תועלת או רווח מסיוע זה, ונכון להחמיר בתשמיש של בזיון שלא להשתמש בכהן אלא אם כן לכהן עצמו ישנו רווח או איזה שהוא תועלת מעניין זה (עי' משנ"ב קכ"ח ס"ק קע"ה).
בספר 'שמירת הלשון' נפסק כי המדבר לשון הרע על כהן עובר גם על מצוה זו.

_______________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il