- מדורים
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
גבולות בחינוך
הבן שלנו, כבן שש, עושה לנו צרות גדולות. הוא מאד תוקפני כלפינו, אומר לנו ביטויים קשים כמו: תסתלקו מהבית, ולפעמים גם כינויי גנאי. לפני כמה ימים כעסתי עליו מאד ונתתי לו סטירה. אולם אחר כך הרגשתי ייסורי מצפון ולא ישנתי כל הלילה. למחרת מאד פינקתי אותו כדי לכפר על הסטירה. אנו ממש אובדי עצות מה לעשות.
שאלה:
תשובה:
כפתיחה, אני רוצה להקדים, שילד אף פעם לא עושה צרות, ובודאי לא צרות גדולות. מבלי להאשים אתכם חלילה, אבל את הצרות, ברוב המקרים, ההורים עושים לעצמם. חותני, הרב שלמה בורשטין זצ"ל, היה תלמיד מובהק של ישיבת מיר בפולין, והיה רגיל לומר בשם רבותיו, בעלי המוסר, שרוב הצרות הבאות על האדם, הם צרות שהוא עושה לעצמו. הכוונה היא, שכאשר אדם חושב בצורה ישרה, מנתח את הבעיה ונוקט דרך הולמת לפתרון, הוא חוסך מעצמו הרבה עוגמת נפש. כאשר אינו עושה את המעשה הראוי, הרי שבידיים מביא הוא על עצמו צרות גדולות. גם במקרה של בנכם, אם תגיבו כראוי תוכלו להיות שמחים ומאושרים.
שתי נקודות הנני רוצה להדגיש: האחת-סמכותיות והשנייה-גבולות. אנו כהורים רשאים להיות ענווים ושפלים בעיני עצמנו, ככל שנרצה. אולם, כלפי ילדינו, אנו מהווים עמוד שדרה. הילדים זקוקים מאד לחוזק ולבטחון בהוריהם. הם רוצים לראות אותם כסמכותיים, כנותני הנחיות, כמסמני דרך. ההורים הם הגב והחוסן של ילדיהם. כאשר ההורים מבינים זאת ומקרינים סמכותיות, זהו אושר גדול לילדים. אינני דן כרגע על הסטירה שסטרת לילד. אבל ייסורי המצפון שבעקבותיה, הנם אֵם כל חטאת, מפני שבכך את מפרקת לעצמך את עמוד השדרה הסמכותי, וממילא, הילד חש חסר ביטחון ואובד עצות. לכן, גם אם סטרת על לחיו מתוך כעס, היי שלמה עם עצמך, ואת התיקון תעשי לא על ידי ייסורי מצפון וחרטה, אלא באופן חיובי ובונה.
מכאן לקביעת הגבולות, הנגזרת מתוך הסמכותיות. תינוק, נעים לו לישון בעריסה קטנה, מפני שהגבולות נותנים לו הרגשת ביטחון. ילד שהוריו אינם שמים לו גבולות הופך להיות ילד מסכן, שמתוך כך הוא עושה מעשים אשר לא ייעשו. בשום פנים אין להרשות בבית אמירת דברי גנאי כלפי ההורים, ובודאי לא ביטויים כמו "תסתלקו מהבית" וקל וחומר שלא הכאה של הורים על ידי ילדם. מיד בפעם הראשונה שהדבר נאמר או נעשה על ידו, יש להציב קו אדום ברור, לאמר: עברת את הגבול! קו אדום אפשר להציב על ידי צעקה חזקה, על ידי הוצאה מהבית, ולעיתים גם על ידי סטירה חזקה. כמובן שלא בכל יום מציבים קווים אדומים, אבל כאשר יש התפרקות, חובה לעשות זאת באופן הנמרץ ביותר. אלא שלכך יש תנאי נלווה: הכל נעשה בלי שמץ של כעס. גם כאשר, לעיתים רחוקות, נאלצים לשים גבול על ידי סטירה, איננו כועסים עליו אלא מורים לו דרך, לטובתו, מתוך אהבה וכדי לעשותו טוב יותר. זוהי כוונת הפסוק: "חושך שבטו שונא בנו" (משלי י"ג). עזרו את ובעלך איש לרעהו להציב גבולות ולהיות סמכותיים, ותביאו אושר גדול לכם ולילדכם.
הבן שלנו, כבן שש, עושה לנו צרות גדולות. הוא מאד תוקפני כלפינו, אומר לנו ביטויים קשים כמו: תסתלקו מהבית, ולפעמים גם כינויי גנאי. לפני כמה ימים כעסתי עליו מאד ונתתי לו סטירה. אולם אחר כך הרגשתי ייסורי מצפון ולא ישנתי כל הלילה. למחרת מאד פינקתי אותו כדי לכפר על הסטירה. אנו ממש אובדי עצות מה לעשות.
תשובה:
כפתיחה, אני רוצה להקדים, שילד אף פעם לא עושה צרות, ובודאי לא צרות גדולות. מבלי להאשים אתכם חלילה, אבל את הצרות, ברוב המקרים, ההורים עושים לעצמם. חותני, הרב שלמה בורשטין זצ"ל, היה תלמיד מובהק של ישיבת מיר בפולין, והיה רגיל לומר בשם רבותיו, בעלי המוסר, שרוב הצרות הבאות על האדם, הם צרות שהוא עושה לעצמו. הכוונה היא, שכאשר אדם חושב בצורה ישרה, מנתח את הבעיה ונוקט דרך הולמת לפתרון, הוא חוסך מעצמו הרבה עוגמת נפש. כאשר אינו עושה את המעשה הראוי, הרי שבידיים מביא הוא על עצמו צרות גדולות. גם במקרה של בנכם, אם תגיבו כראוי תוכלו להיות שמחים ומאושרים.
שתי נקודות הנני רוצה להדגיש: האחת-סמכותיות והשנייה-גבולות. אנו כהורים רשאים להיות ענווים ושפלים בעיני עצמנו, ככל שנרצה. אולם, כלפי ילדינו, אנו מהווים עמוד שדרה. הילדים זקוקים מאד לחוזק ולבטחון בהוריהם. הם רוצים לראות אותם כסמכותיים, כנותני הנחיות, כמסמני דרך. ההורים הם הגב והחוסן של ילדיהם. כאשר ההורים מבינים זאת ומקרינים סמכותיות, זהו אושר גדול לילדים. אינני דן כרגע על הסטירה שסטרת לילד. אבל ייסורי המצפון שבעקבותיה, הנם אֵם כל חטאת, מפני שבכך את מפרקת לעצמך את עמוד השדרה הסמכותי, וממילא, הילד חש חסר ביטחון ואובד עצות. לכן, גם אם סטרת על לחיו מתוך כעס, היי שלמה עם עצמך, ואת התיקון תעשי לא על ידי ייסורי מצפון וחרטה, אלא באופן חיובי ובונה.
מכאן לקביעת הגבולות, הנגזרת מתוך הסמכותיות. תינוק, נעים לו לישון בעריסה קטנה, מפני שהגבולות נותנים לו הרגשת ביטחון. ילד שהוריו אינם שמים לו גבולות הופך להיות ילד מסכן, שמתוך כך הוא עושה מעשים אשר לא ייעשו. בשום פנים אין להרשות בבית אמירת דברי גנאי כלפי ההורים, ובודאי לא ביטויים כמו "תסתלקו מהבית" וקל וחומר שלא הכאה של הורים על ידי ילדם. מיד בפעם הראשונה שהדבר נאמר או נעשה על ידו, יש להציב קו אדום ברור, לאמר: עברת את הגבול! קו אדום אפשר להציב על ידי צעקה חזקה, על ידי הוצאה מהבית, ולעיתים גם על ידי סטירה חזקה. כמובן שלא בכל יום מציבים קווים אדומים, אבל כאשר יש התפרקות, חובה לעשות זאת באופן הנמרץ ביותר. אלא שלכך יש תנאי נלווה: הכל נעשה בלי שמץ של כעס. גם כאשר, לעיתים רחוקות, נאלצים לשים גבול על ידי סטירה, איננו כועסים עליו אלא מורים לו דרך, לטובתו, מתוך אהבה וכדי לעשותו טוב יותר. זוהי כוונת הפסוק: "חושך שבטו שונא בנו" (משלי י"ג). עזרו את ובעלך איש לרעהו להציב גבולות ולהיות סמכותיים, ותביאו אושר גדול לכם ולילדכם.

חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
15 - צניעות בלבוש
16 - גבולות בחינוך
17 - ביטחון עצמי נמוך אצל הילד
טען עוד

חששות בגידול ילדים
הרב אליקים לבנון | אייר תש"ע

כישלון בחינוך. מה עושים?!
הרב אליקים לבנון | אלול תש"ע

הורים צריכים לבקש סליחה?!
הרב אליקים לבנון | אלול תש"ע

החופש הגדול (מידי)
הרב אליקים לבנון | אב תש"ע

הרב אליקים לבנון
רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה

צבא או משפחה?
אב התשס"ו

לימודים בישיבה ונישואין
ניסן תשס"ז

הקו שבין סמכות הורית לאחריות הילדים
אייר תש"ע

החלטות בחינוך
אייר תשס"ז
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך לא להישאר בין המצרים?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?

מסרה סימנים לאחותה
הרב דוד דב לבנון | תשס"א

מסרה סימנים לאחותה
הרב דוד דב לבנון | תשס"א
