בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לשון הרע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

undefined
5 דק' קריאה

היום, בִּתי חזרה מהאולפנה בעיניים בורקות. עוד לפני שהיא הניחה את התיק על הרצפה, היא אמרה לי בהתלהבות: "אמא, אל תשאלי איזה יום מהמם היה לנו היום. לכבוד חודש אלול, היו הרצאות ופעילויות מסביב לנושא שמירת הלשון. זהו, אני השתכנעתי, יותר לא אדבר לשון הרע".
חייכתי חיוך קטן לעצמי, נזכרת בכל ההרצאות וההחלטות שלי בעבר. בִּתי צריכה להתבגר. תכל'ס, זה נראה בלתי אפשרי, איך אפשר לשמור על הלשון?

להיעזר ביצר הרע
1.הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל

בחטא הלשון אשר איננה טובה, אומרים חז"ל, נלכדים גם הטובים והיפים ולא רק פחותי העם. לפיכך, זקוקים אנו לעורמה רבה כדי להתגבר על קלקול זה. ולכן, רק אם נשתף את יצר הרע במלחמה מול הרשע שבאמירות רעות , נוכל להתגבר על המכשול. הכיצד?
מלשונו של האדם, הבריות עומדות על טיבו, מעקימת שפתיו ניכר לאיזה מעלה הוא שייך. הכתוב מספר על שלמה המלך, שחזר על דברי שתי הנשים במשפט שלמה המפורסם, ומתוך לשונם הבחין מיהי הנקיה ומיהי המקנאת והקנאית:
האחת אמרה: זה בני החי וזה בנך המת, ואילו השניה אמרה: לא, זה בנך המת וזה בני החי. הראשונה הקדימה את החי למת, ומכאן שהיה חשוב לה הבן החי, ואילו לשניה שהקדימה את המת לחי היה חשוב בעיקר, שלחבירתה לא יהיה בן. מהשינוי הקל בלשונם הבין שלמה את האמת.
על יצר הכבוד שלנו להפנים, שבשעה שהבריות שומעות אותנו מדברים דברים רעים, מיד הם אומרות בלבבם - מי שמדבר דברים אלו הוא בעצמו רע.
כל אחד צריך לומר לעצמו: מה אתה מרוויח מלשון הרע? הרי יחשבו אותך או לשוטה או לרשע. הסתכל מסביבך וראה, שבמילים רעות אינך מרומם את עצמך ומשפיל את זולתך, אלא משפיל גם את עצמך וגם את זולתך. לכן, אם ברצונך לשמור על שמך הטוב (ושלא יהיו לך אויבים...), שמור על פיך ולשונך. כך, באמצעות היצר הרע, זה שמנסה לעשות "רושם" גדול על כל העולם, נוכל להתגבר על חטא הלשון.
אולם, זהו רק צד אחד של המטבע. מחובתנו לפעול גם באפיק החיובי - להרבות באמירת לשון הטוב. תשובת המשקל, ויותר מזה - תיקון חטא לשון הרע הוא באמירת לשון טובה . כאשר אדם מדבר טוב - הוא רואה טוב, בונה טוב, חי טוב והופך את עבודת היראה לעבודת האהבה. עבודת היראה מלמדת אותנו, שלא כדאי לעשות דברים רעים, אבל עבודת האהבה מגלה לנו שהרע הוא רע ולא כדאי לנו לעסוק בו.
כאשר האדם מתרגל לדבר טוב, הוא מתעדן בעדינות הנשמה, וטוב לו באווירה היפה שהוא מכונן מסביבו - אווירה של כבוד, משמעות, מילה זו מילה, וכך הוא מטיב לעצמו.
נמצאת אומר, שהשב בתשובה ומדבר לשון הטוב, לא רק מכפר על עצמו, כי אם מכפר ומטיב בלשונו לעולם כולו.

אוהב ימים לראות טוב
2. הרב ארז משה דורון שליט"א

כולנו יודעים שעוון לשון הרע מעכיר את האווירה ופוגם את הנפש. אבל גם אחרי לימוד ההלכות, עדיין עולה תמיד השאלה: "אבל איך בעצם עושים את זה"?
מעניין, שהתשובה מסתתרת בדיוק בפסוק המפורסם: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". עוד לפני ההוראה: "נצור לשונך מרע", קודמת הוראה נסתרת: "לראות טוב"! אם נראה טוב, אם נחשוב טוב, על כל יהודי, ממילא לא נרצה לדבר עליו רע.
ומי כמו רבי נחמן, בתורת "אזמרה", (ליקוטי מוהר"ן רפ"ב), מדגיש ומעצים כל כך עבודה קדושה זו של עין טובה על עצמנו ועל זולתנו. רבי נחמן מתאר את הנקודות הטובות הטמונות בנו כיהלומים יקרים: " 'משל לאחד שמצא את חברו שהוא עושה כתר. אמר לו: בשביל מי? אמר לו: בשביל המלך. אמר לו: כיוון שהוא לצורך המלך, כל אבן טוב שתמצא תיקבענו בו' (מדרש רבה פרשה ב'). כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מיני אבנים טובות שאפשר למצוא, דהיינו שצריכין להשתדל לחפש ולבקש אחר כל צד זכות ודבר טוב שאפשר למצוא בישראל, ולדון את הכל לכף זכות, כי הם בחינת כתר להשם יתברך".
במהותנו, אין אנו אלא "בן מלך העשוי כולו מאבנים טובות". בכל אבר ובכל תנועה שלנו, מתפאר יוצר כל העולמות. אולם על היופי הזה, על הערך העליון הזה, מוטל כישוף - "ונעשה בן המלך מצורע מאד, והיה לו על חוטמו צרעת ועל פניו ועל שאר גופו".
מבחוץ, בגלל הכישוף, אנו נראים מכוערים, חולים, מלאי פצעים. אבל זה רק כישוף - חזות חיצונית, הסתרה. "שחורה אני ונאווה" - "אל תראוני שאני שחרחורת". אל תסתכלו עלי מבחוץ, "שאין השַחַרוּת משלי". זה רק כישוף, תעתוע חיצוני ותו לא. בפנים אני "נאווה" מאד, כולי מאבנים טובות ויקרות.
אל תראוני! כך אנו צריכים לומר גם לעצמנו: אינני שחור כפי שזה נדמה. ושום יהודי איננו כזה. מעבר לשחרות שלנו יש אבנים טובות. הטילו עלינו כישוף, אבל אסור להתרשם ממנו. מעבר לו מסתתר טוב גדול וקדוש מאד, ובו אנו מאמינים. בנו התייעץ הקדוש ברוך הוא בבריאת עולמו ועם נשמתנו נמלך. עבורנו נברא העולם ונוצרו כל העולמות כולם. מהותנו האמיתית - אור אלוקי, אין סוף טוב, טוב אמיתי, עמוק, טהור. כל מה שנראה חוץ מזה אינו אלא אשליה.

בתחבולות תעשה מלחמה
3. הרב יאיר שחור שליט"א - רב הישוב מעלה לבונה

פעם אמר מאן דהוא שאי אפשר להקפיד על דיני שמירת הלשון, כי אם מקפידים - הדבר היחיד שיהיה אפשר לדבר עליו הוא... מזג האוויר. כמובן, שאמירה כזו היא משוללת יסוד והיא תרגיל נוסף של היצר הרע, היוצר דימוי מחמיר מאוד של דין מדיני התורה, וממילא אחר כך כבר אי אפשר לשמור עליו...
יש שתי עצות מרכזיות שיכולות לעזור לנו לשמור על לשוננו. אך לפני כן יש להגדיר את האיסור של לשון הרע, והוא במילה אחת: השמצה. אסור להשמיץ יהודי, דהיינו לדבר בגנותו.
מכאן נבוא לעצה הראשונה - לימוד זכות . אדם הרואה בחברו דבר גנאי ידון אותו לכף זכות, וממילא לא יהא כאן מעשה רע שאפשר לספר עליו לאחרים. למשל: אם אדם לא בא לתפילת שחרית, ויש בכך גנאי שהוא לא קם לתפילה, וחברו דן אותו לכף זכות, שכנראה הוא הלך להתפלל במניין אחר - אין כאן דבר רע כלל ועיקר. כלומר, ברגע שאדם דן לכף זכות הוא רואה בחבריו רק דברים טובים. בדומה לכך - גם כאשר מישהו מספר לי לשון הרע, הגם שאסור להאמין, מכל מקום, לעיתים קשה מאוד לא להאמין, משום שהמספר הוא אדם נאמן שאינו בודה דברים מליבו. אך לדון לכף זכות תמיד אפשר. לכן, אם למשל יספרו שפלוני הולך בלי כיפה, לא אחליט שהדבר נובע מחיסרון ביראת שמים, אלא אחשוב בליבי שהוא בודאי סומך על הפוסקים שמתירים ללכת בלי כיפה משום צרכי פרנסה, ובכך מתבטל כל הרע שיש בסיפור, שהרי לפי אותם פוסקים מותר ללכת בלי כיפה.
העצה השניה היא - להתרגל לא להזכיר בכלל שמות של אנשים אחרים בין אם אנו מספרים עליהם דברים טובים ובין אם דברים רעים . ברגע שמזכירים שם, אפילו לדבר טוב, יש חשש שנושא השיחה יהיה האישיות המדוברת ולא המעשה, ומסתמא יהיו מי שישבחו ויהיו גם כאלה שיגנו, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אפשר לספר הכל אך ללא שמות או פרטים מזהים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il