ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד יש לנהוג כלפי אב המשפחה? ;">

בית מדרש הלכה ומנהג כיבוד הורים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טו אלול תשס"ז

כיצד יש לנהוג כלפי אב המשפחה?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל


שאלה:
אנו, בנים ובנות למשפחה מבוססת, חלק נשואים וחלק רווקים, ואנו בדילמה, כיצד לנהוג כלפי אבינו. בשנים האחרונות יש מתח בבית ההורים סביב נושא הבריאות של אבא. הוא אוכל ועולה במשקל. לחץ הדם עלה לו ועוד מערכות נפגעו. הרופא אומר שהוא על סף סכנה, ואם ימשיך לאכול בלי הגבלה, הוא עלול למות. כל המשפחה מתחננת לפניו, והוא ממשיך בדרכו. מה אנו, כילדים יכולים לעשות במצב של פיקוח נפש?

תשובה:
הדאגה שאתם מגלים כלפי אביכם, מבורכת וטובה. אולם, סתם דאגה לא תמיד מביאה את הפיתרון. כי הנה, אתם וגם אמכם דוחקים בו לעשות דיאטה, והוא בשלו. דבר זה אומר דרשני, שהרי מדובר באדם מבוגר, נבון ומצליח, אשר השכיל לבנות משפחה מבוססת, כדבריכם. והנה אנו רואים שהוא מתנהג בצורה ילדותית, ובחוסר שיקול דעת. לעיתים, אצל אנשים מבוגרים המאבדים את עצמאותם, והם זקוקים לעזרה בישיבה, בקימה, ברחצה, באכילה וכד', מתרחשת תופעה של שיבה לגיל הילדות. התלות באחרים גורמת להם לנסות ולשפר את מצבם על ידי תגובות של ילדים, כמו בכי, תלונות על הזנחה וכדומה. כל זאת כדי לזכות לתשומת לב של המטפלים בהם. אולם, משאלתכם אני מבין שאביכם ממשיך לתפקד כאדם עובד, ואיננו תלוי באחרים, ואף על פי כן, ניכרת אצלו התנהגות ילדותית. לכן, יש לחפש את הסיבה במקום אחר. בזהירות, אני מציע לכם לבדוק, מי היה הנושא העיקרי באחריות להתנהלות המשפחה, האם או האב. מתוך העובדות שציינתם, נדמה לי שהתשובה לכך היא, שאמכם נשאה בעול יותר מאביכם. ייתכן שאביכם היה ועודנו המפרנס הראשי, אולם, הדומיננטית בבית זו האמא. מערך משפחתי כזה, יכול לגרום לאבא, להגיע למצב בו הוא מתריס כלפי כל המשפחה, בהתפרקות מאחריות על עצמו, וממילא במידה מסוימת על כל המשפחה. לפי תיאורכם התנהגותו של אביכם היא תשדיר האומר: "אני אינני אחראי על עצמי. אני אוכל מה שאני רוצה, ולא אכפת לי כלל שאני בא לידי סכנה. אם אתם רוצים, קחו את כל האחריות, וטפלו בי". למעשה, התגובה שלכם היא אכן קבלת האחריות עליו. אתם מדברים, משכנעים, מתחננים לפניו ומן הסתם גם פה ושם צועקים ונוזפים בו, לחזור לדרך הבריאות. אם כן, למעשה, אתם נופלים בפח שהוא כורה לכם. כפי שהבהרתי, ההתנערות שלו מאחריות, לדעתי נעוצה בכך, שגם קודם לכן נשללה ממנו האחריות על הבית, וזאת, כתוצאה מהדומיננטיות של רעייתו-אמכם.
אם אכן אלה הם פני הדברים, אם כן הדרך היא ממש הפוכה. במקום לבקש ולדרוש ממנו, שוחחו איתו בשלווה ובנחת, ואמרו לו, שאתם כבנים, בנות, יכולים להיות רק יועצים שלו. ואם הוא רוצה לאכול ולמות, לא תתערבו כלל בהחלטתו, ותכבדו אותה. ובכל זאת, עצה טובה תנו לו, שכדאי לו לשקול את דרכו.
על ידי כך אתם נוהגים בראש ובראשונה לפי מצות התורה, "כבד את אביך" והנה אתם מכבדים את רצונו. בנוסף, אתם מבהירים לו שכל האחריות מוטלת עליו ואתם לא תקחו אותה ממנו. אולם, חייב להיות לדרך זו מרכיב נוסף, והוא, העמדתו של האבא כראש המשפחה, כנותן הטון בבית. גם אם בתחילה ייעשה הדבר באופן קצת מלאכותי, אף פעם לא מאוחר לתקן, ובזמן קצר אכן הוא יטול את השרביט, ומיד יבוא גם שינוי דרסטי בהרגלי האכילה שלו.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il