ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"הגומל טובות" ;">

דף הבית בית מדרש פרשת שבוע ותנ"ך שעורים בתנ"ך ספר ישעיהו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כא אלול תשס"ז

"הגומל טובות"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל


לקראת סוף ההפטרה שנקרא בשבת הקרובה אנו מוצאים את הפסוק הבא:
"חַסְדֵי יְקֹוָק אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְקֹוָק כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְקֹוָק וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו" (ישעיהו ס"ג ז).

פסוק זה מופיע לאחר הפסוקים העוסקים בנקמת ד' באדום:
"מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה ... מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי ... כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" (שם א-ד).

בדברינו ב"חמדת ימים" לפרשת וישלח תשס"ה (ניתן למצא את הדברים בארכיון הנמצא באתרנו (www.eretzhemdah.org) הסברנו את פשר מקומו של ה"גמל" בהבנת מהותו הרוחנית של עשיו ושל צאצאיו. עד להמן הרשע הרחקנו בהדרכתו של הראי"ה. השבוע נתייחס לעניין מכיוון אחר.
גאולת ישראל ומפלת אדום שלובים זה בזה מימי קדם ומפורשים בנבואה שקיבלה רבקה אמנו עוד בימי הריונה:
"וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג).

מו"ר ר' שלמה פישר חוזר ומסביר בספרו "בית ישי" כי טענתו של עשיו היא:
"הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב" (מלאכי א' ב) ואם כך מתרעם הוא כלפי הקב"ה "מדוע בחרת דווקא את יעקב ?"
לכן חשוב להסביר את ההבדלים שבין שני העמים ומדוע דרכי אדום אינם דרכי ישראל.
כמה וכמה נביאים מוכיחים את אדום ואת יחסו לאחיו יעקב. נביא כמה דוגמאות:
"עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ (גם הצֹרים וגם האדומים) בְּרִית אַחִים ...עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א' ט-יא). "(י) מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה ... בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל ... וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה: אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ ... וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה ... כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ" (עובדיה א' י-טו). "וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ: ... הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם: ... וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם ... וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם: ... וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם" (יואל ד' ג-ז, יט). "כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחְלַת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר שֵׂעִיר" (יחזקאל ל"ה טו). "זְכֹר יְקֹוָק לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" (תהלים קל"ז ז).


ניתן להבחין בבירור בכמה נקודות המודגשות הלך וחזור בנבואות אלה:
א. האדומים שמחו במפלת ישראל - "רקדו על הגגות".
ב. האדומים סחרו בשבויים הישראלים ונהגו בהם בזלזול ובאכזריות.
ג. עונשם יהיה בבחינת מידה כנגד מידה.
שתי הנקודות הראשונות מבטאות שפל מוסרי. אומנם מלחמות שימשו ככלי לפתרון סכסוכים בין עמים. אך אין זה פותר את הלוחמים ממאמץ לשמור על צלם אנוש גם בימי מלחמה. אוי לצבא שהאנושיות שלו באה לידי ביטוי בפגיעה בנחישות להלחם ובחתירה להכרעה. סופו של צבא שכזה להיות מובס. אבל, האנושיות חייבת לבא לידי ביטוי בצער על הצורך להרוג. כך לימדנו יעקב אבינו בהכנותיו לקראת העימות הראשון עם עשיו. היא גם חייבת לבא לידי ביטוי, ביחס האנושי לשבויים, לאחר כניעתם.
המענין הוא, שהנביא ישעיה בהפטרה פונה אל עם ישראל באותה הלשון שבו פנו הנביאים האחרים אל אדום כדי להוכיחם ומדגיש בכך את ענין הגמול .

המסקנה היא, שכדי שעם ישראל יהיה זכאי לגאולה ולראות בחורבן אדום בידי הקב"ה, ההפטרה מלמדת אותנו שני עקרונות. הראשון, על עם ישראל להיות מכיר טובה. "הכרת הטוב" היא מידה יסודית בעבודת ד'. אין זה פלא כי ברכת ההודאה על הטוב נתקנה בלשון " הגומל ". השניה, "החסד והרחמים" יהיו תמיד נר לרגלינו. אז יתברר כי
"שְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה".


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il