ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מיאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
פרשתנו פותחת בהקדמה:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (דברים כ"ו א).
בשבוע שעבר הבאנו את מעשה הגבעונים שהוקיעו את צאצאי שאול המלך חודשים ארוכים כנגד דין תורה. השבוע נמשיך להתייחס לנושא מכיוון אחר.
הכניסה לארץ חייבה את עם ישראל להתמודד עם מצוות חדשות ואתגרים רבים. ספר דברים כמעט לכל אורכו מדריך אותנו כיצד לפעול בתחום זה. אחת השאלות הקשות הייתה, כיצד לנהוג בתושבי הארץ הקדמונים, בני שבעת העממים.
התורה ציוותה:
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ' י).
נחלקו התנאים ובעקבותיהם הראשונים בהסבר הפסוק. לדעת רש"י ציווי זה תקף רק במלחמת הרשות ולא במלחמה על כיבוש הארץ כנגד שבעת העממים. לשיטה זו ברור מדוע היו צריכים הגבעונים לרמות ולשקר את עם ישראל ואת יהושע בן נון, כדי להנצל. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם (פ"ו מהלכות מלכים ומלחמותיהם ה"א) והרמב"ן, גם במלחמת מצווה יש לקרא קודם כל לשלום. לשיטתם קשה מדוע נזקקו הגבעונים לתרמיתם?
הרמב"ם עונה:
"אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון, לפי ששלח להם בכלל (יחד עם כל יושבי הארץ) ולא קבלו, ולא ידעו משפט ישראל (שישלח להם שוב) ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום" (שם).
הרמב"ן בתירוץ ראשון מתרץ:
"ודע כי ענין אנשי גבעון היה מפני שלא היו יודעין משפטם של ישראל בקריאת השלום, והקדימו קודם שתבא להם פרוסדיטגמא (אגרתו) של יהושע".
למרות שהגבעונים השיגו את ההסכם שהשאיר אותם בעריהם (על חשבון נחלתו של שבט בנימין) במרמה, מסביר הרמב"ם כי בגלל שיקולי "חילול השם" עם ישראל קיים את ההסכם, שמנע את הורשתם.
להלכה נפסק כי הגבעונים פסולים מלבא בקהל ד'. כלומר גם גבעוני שיתגייר גיור מלא וירצה להיות גר צדק לא יוכל להתחתן עם בת ישראל כשרה וכן הדין בגבעונית, בהתאם.
וז"ל השולחן ערוך:
"נתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות, בין זכרים בין נקבות" ( אבן העזר סימן ד סע' א).
מה פשר איסור חמור זה שאין לו תיקון עד סוף כל הדורות?
מסביר הרמב"ם:
"ולמה גזר עליהם הוא (דוד) ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהם בעת שבקשו שבעת בני שאול בחיר ד' לתלותם והרגום ולא רחמו עליהם" (הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כד).
נפרש יותר את דבריו.
בפרק כא של ספר שמואל ב, מתואר רעב נורא במשך שלש שנים. מסקנות ועדת החקירה הרוחנית בנדון הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים" (שם א).
הפסקת הרעב הותנתה בריצויים של הגבעונים. בתשובה לפנייתו של דוד השיבו הגבעונים את התשובה הבאה:
"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל: יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיקֹוָק בְּגִבְעַת שָׁאוּל" (שם ה-ו).
לאחר התייעצות עם השכינה הוחלט להענות לבקשתם ואכן:
"וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְקֹוָק וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים:... עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שם ט-י).
גופות צאצאי שאול היו תלויות לעין כל במשך כחצי שנה. כמובן שהתנהגות זו היא כנגד ההלכה היהודית, שביארנו בשבוע שעבר:
"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים פרק כ"א כג).
הגבעונים אומנם, אינם מחויבים להלכה, אבל דוד ובית דינו לימדונו ברוח קדשם כי מי שאיננו מכבד צלם אנוש - צלם אלקים, איננו ראוי להדבק בבניו. גם אם יתגייר לא יוכל לבא בקהל ד'.
יש לפרשיה זו השלכה גם לימנו. האיסלם הקיצוני בשנים האחרונות הציב רף חדש של אכזריות נוראה כלפי
עם ישראל וכלפי בני בריתו של העם היהודי בארצות המערב. יש לשקול קריאה אל פוסקי הדור להטיל סנקציה מהסוג שדוד הטיל גם כלפי כל מי שיזדהה ויתמוך במתאבדים בלב קבוצות של חפים מפשע ובמשספי גרונות של
בני ערובה, כהצגה תקשורתית. גם אם אין משמעות מעשית להחלטה שכזו יש בה מסר חינוכי חשוב ומחייב!!!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
