ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מיאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
פרשתנו פותחת בהקדמה:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (דברים כ"ו א).
בשבוע שעבר הבאנו את מעשה הגבעונים שהוקיעו את צאצאי שאול המלך חודשים ארוכים כנגד דין תורה. השבוע נמשיך להתייחס לנושא מכיוון אחר.
הכניסה לארץ חייבה את עם ישראל להתמודד עם מצוות חדשות ואתגרים רבים. ספר דברים כמעט לכל אורכו מדריך אותנו כיצד לפעול בתחום זה. אחת השאלות הקשות הייתה, כיצד לנהוג בתושבי הארץ הקדמונים, בני שבעת העממים.
התורה ציוותה:
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ' י).
נחלקו התנאים ובעקבותיהם הראשונים בהסבר הפסוק. לדעת רש"י ציווי זה תקף רק במלחמת הרשות ולא במלחמה על כיבוש הארץ כנגד שבעת העממים. לשיטה זו ברור מדוע היו צריכים הגבעונים לרמות ולשקר את עם ישראל ואת יהושע בן נון, כדי להנצל. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם (פ"ו מהלכות מלכים ומלחמותיהם ה"א) והרמב"ן, גם במלחמת מצווה יש לקרא קודם כל לשלום. לשיטתם קשה מדוע נזקקו הגבעונים לתרמיתם?
הרמב"ם עונה:
"אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון, לפי ששלח להם בכלל (יחד עם כל יושבי הארץ) ולא קבלו, ולא ידעו משפט ישראל (שישלח להם שוב) ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום" (שם).
הרמב"ן בתירוץ ראשון מתרץ:
"ודע כי ענין אנשי גבעון היה מפני שלא היו יודעין משפטם של ישראל בקריאת השלום, והקדימו קודם שתבא להם פרוסדיטגמא (אגרתו) של יהושע".
למרות שהגבעונים השיגו את ההסכם שהשאיר אותם בעריהם (על חשבון נחלתו של שבט בנימין) במרמה, מסביר הרמב"ם כי בגלל שיקולי "חילול השם" עם ישראל קיים את ההסכם, שמנע את הורשתם.
להלכה נפסק כי הגבעונים פסולים מלבא בקהל ד'. כלומר גם גבעוני שיתגייר גיור מלא וירצה להיות גר צדק לא יוכל להתחתן עם בת ישראל כשרה וכן הדין בגבעונית, בהתאם.
וז"ל השולחן ערוך:
"נתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות, בין זכרים בין נקבות" ( אבן העזר סימן ד סע' א).
מה פשר איסור חמור זה שאין לו תיקון עד סוף כל הדורות?
מסביר הרמב"ם:
"ולמה גזר עליהם הוא (דוד) ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהם בעת שבקשו שבעת בני שאול בחיר ד' לתלותם והרגום ולא רחמו עליהם" (הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כד).
נפרש יותר את דבריו.
בפרק כא של ספר שמואל ב, מתואר רעב נורא במשך שלש שנים. מסקנות ועדת החקירה הרוחנית בנדון הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים" (שם א).
הפסקת הרעב הותנתה בריצויים של הגבעונים. בתשובה לפנייתו של דוד השיבו הגבעונים את התשובה הבאה:
"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל: יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיקֹוָק בְּגִבְעַת שָׁאוּל" (שם ה-ו).
לאחר התייעצות עם השכינה הוחלט להענות לבקשתם ואכן:
"וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְקֹוָק וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים:... עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שם ט-י).
גופות צאצאי שאול היו תלויות לעין כל במשך כחצי שנה. כמובן שהתנהגות זו היא כנגד ההלכה היהודית, שביארנו בשבוע שעבר:
"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים פרק כ"א כג).
הגבעונים אומנם, אינם מחויבים להלכה, אבל דוד ובית דינו לימדונו ברוח קדשם כי מי שאיננו מכבד צלם אנוש - צלם אלקים, איננו ראוי להדבק בבניו. גם אם יתגייר לא יוכל לבא בקהל ד'.
יש לפרשיה זו השלכה גם לימנו. האיסלם הקיצוני בשנים האחרונות הציב רף חדש של אכזריות נוראה כלפי
עם ישראל וכלפי בני בריתו של העם היהודי בארצות המערב. יש לשקול קריאה אל פוסקי הדור להטיל סנקציה מהסוג שדוד הטיל גם כלפי כל מי שיזדהה ויתמוך במתאבדים בלב קבוצות של חפים מפשע ובמשספי גרונות של
בני ערובה, כהצגה תקשורתית. גם אם אין משמעות מעשית להחלטה שכזו יש בה מסר חינוכי חשוב ומחייב!!!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
