ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אכזריות OUT! ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים כי תבוא Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אלול תשס"ז

אכזריות OUT!


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מיאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל


פרשתנו פותחת בהקדמה:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (דברים כ"ו א).

בשבוע שעבר הבאנו את מעשה הגבעונים שהוקיעו את צאצאי שאול המלך חודשים ארוכים כנגד דין תורה. השבוע נמשיך להתייחס לנושא מכיוון אחר.
הכניסה לארץ חייבה את עם ישראל להתמודד עם מצוות חדשות ואתגרים רבים. ספר דברים כמעט לכל אורכו מדריך אותנו כיצד לפעול בתחום זה. אחת השאלות הקשות הייתה, כיצד לנהוג בתושבי הארץ הקדמונים, בני שבעת העממים.
התורה ציוותה:
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ' י).

נחלקו התנאים ובעקבותיהם הראשונים בהסבר הפסוק. לדעת רש"י ציווי זה תקף רק במלחמת הרשות ולא במלחמה על כיבוש הארץ כנגד שבעת העממים. לשיטה זו ברור מדוע היו צריכים הגבעונים לרמות ולשקר את עם ישראל ואת יהושע בן נון, כדי להנצל. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם (פ"ו מהלכות מלכים ומלחמותיהם ה"א) והרמב"ן, גם במלחמת מצווה יש לקרא קודם כל לשלום. לשיטתם קשה מדוע נזקקו הגבעונים לתרמיתם?
הרמב"ם עונה:
"אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון, לפי ששלח להם בכלל (יחד עם כל יושבי הארץ) ולא קבלו, ולא ידעו משפט ישראל (שישלח להם שוב) ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום" (שם).
הרמב"ן בתירוץ ראשון מתרץ:
"ודע כי ענין אנשי גבעון היה מפני שלא היו יודעין משפטם של ישראל בקריאת השלום, והקדימו קודם שתבא להם פרוסדיטגמא (אגרתו) של יהושע".
למרות שהגבעונים השיגו את ההסכם שהשאיר אותם בעריהם (על חשבון נחלתו של שבט בנימין) במרמה, מסביר הרמב"ם כי בגלל שיקולי "חילול השם" עם ישראל קיים את ההסכם, שמנע את הורשתם.
להלכה נפסק כי הגבעונים פסולים מלבא בקהל ד'. כלומר גם גבעוני שיתגייר גיור מלא וירצה להיות גר צדק לא יוכל להתחתן עם בת ישראל כשרה וכן הדין בגבעונית, בהתאם.
וז"ל השולחן ערוך:
"נתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות, בין זכרים בין נקבות" ( אבן העזר סימן ד סע' א).
מה פשר איסור חמור זה שאין לו תיקון עד סוף כל הדורות?
מסביר הרמב"ם:
"ולמה גזר עליהם הוא (דוד) ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהם בעת שבקשו שבעת בני שאול בחיר ד' לתלותם והרגום ולא רחמו עליהם" (הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כד).
נפרש יותר את דבריו.
בפרק כא של ספר שמואל ב, מתואר רעב נורא במשך שלש שנים. מסקנות ועדת החקירה הרוחנית בנדון הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים" (שם א).

הפסקת הרעב הותנתה בריצויים של הגבעונים. בתשובה לפנייתו של דוד השיבו הגבעונים את התשובה הבאה:
"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל: יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיקֹוָק בְּגִבְעַת שָׁאוּל" (שם ה-ו).

לאחר התייעצות עם השכינה הוחלט להענות לבקשתם ואכן:

"וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְקֹוָק וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים:... עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שם ט-י).

גופות צאצאי שאול היו תלויות לעין כל במשך כחצי שנה. כמובן שהתנהגות זו היא כנגד ההלכה היהודית, שביארנו בשבוע שעבר:
"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים פרק כ"א כג).

הגבעונים אומנם, אינם מחויבים להלכה, אבל דוד ובית דינו לימדונו ברוח קדשם כי מי שאיננו מכבד צלם אנוש - צלם אלקים, איננו ראוי להדבק בבניו. גם אם יתגייר לא יוכל לבא בקהל ד'.

יש לפרשיה זו השלכה גם לימנו. האיסלם הקיצוני בשנים האחרונות הציב רף חדש של אכזריות נוראה כלפי
עם ישראל וכלפי בני בריתו של העם היהודי בארצות המערב. יש לשקול קריאה אל פוסקי הדור להטיל סנקציה מהסוג שדוד הטיל גם כלפי כל מי שיזדהה ויתמוך במתאבדים בלב קבוצות של חפים מפשע ובמשספי גרונות של
בני ערובה, כהצגה תקשורתית. גם אם אין משמעות מעשית להחלטה שכזו יש בה מסר חינוכי חשוב ומחייב!!!


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il