ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
"קדוש" היא מילה שנשמעת יפה, אבל איננה מעבירה, לעניות דעתי, את הייחוד, את השלווה ואת המתיחות שמאפיינים את הימים האלה בלוח השנה היהודי. ככלל, נדמה לי שמושג הקדושה איננו קיים בחברה המערבית המודרנית. דבר איננו מקודש, והכול יורד לרמה אחידה ונמוכה שאין בה כללי התנהגות, דיבור או לבוש שחייבים לשמור עליהם לשמור, ולכן יש תועלת מועטת לדבר על קדושה באווירה כזאת ובחברה כזאת.
כדי להגיע לקדושה צריך יכולת להתנתק מדברי החולין ולהתעלות לרמות של מחשבה והתנהגות שנחשבו עד כה לבלתי מושגות. אלקים ציוה על העם היהודי להיות גוי קדוש. הוא ציווה על כל אדם להיות אדם קדוש. הוא תובע מאתנו להפוך את הבלתי רגיל לשגרה שלנו ולזכור תמיד את תפקידנו המיוחד בחיים ובהיסטוריה.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט אמר על חודש אלול, חודש ההתבוננות הפנימית והחזרה בתשובה, שיהודי צריך להרגיש כל השנה כאילו הוא בחודש אלול ובחודש אלול על אחת כמה וכמה!
זה נכון גם לגבי קדושה. אנחנו מצווים להיות קדושים כל השנה, ובימים הנוראים על אחת כמה וכמה. על אף שאני רחוק מלהיות מומחה לקדושה, או לכל תחום אחר, יש לי כמה רעיונות בנושא זה שאני מבקש לחלוק אתכם.
קדושה מתחילה במחשבה. עם כל החברה החילונית ואמצעי התקשורת שמקיפים ועוטפים אותנו, קשה מאוד לשמור על תודעה של קדושה. המוח שלנו זקוק למקלחת מתמדת שתשטוף את הזוהמה הפולשת לחיינו דרך קבע. לימוד תורה מדי יום ביומו יכול בהחלט לספק לנו מקלחת מטהרת כזאת. מוח שמסוגל להכיל קדושה בסופו של דבר יוביל בהכרח גם להתנהגות ולמעשים של קדושה.
בעולם היהודי הדתי נעשו מאמצים רבים להתריע מפני הסכנות שאורבות בטלוויזיה ובאינטרנט. על אף שהטכנולוגיה עצמה ניטרלית, כמובן, ודברים רבים בעלי ערך מופיעים בשני אמצעי התקשורת האלה, אין להתכחש לכך שיש להם גם פוטנציאל גדול לנזק. קשה לשמור על תודעה קדושה כשהיא מתמלאת בזיכרונות של תמונות שרחוקות מאוד מקדושה.
חז"ל לימדו אותנו שהתנהגות קדושה היא לא רק תוצר של שמירה על הכללים, כביכול. גם כשאדם עושה מעשים שאין בהם שום איסור עליו, לעשות אותם בקדושה. הציווי הזה נובע מההבנה שהחיים עצמם מיוחדים, ומשום כך אין לראות בשום פרט בהם דבר רגיל או שגרתי. כשאנחנו מתייחסים לרגיל ולשגרתי כדבר מובן מאליו, אנחנו מונעים את עצמנו מלחוש קדושה ותכלית אלקית.
הקדושה משתקפת, מטבע הדברים, בהתנהגותו, אך גם באישיות של האדם. התורה מצווה עלינו להיות שמחים ולא נכאי-רוח, לקבל דברים ולא לנטור טינה, לקוות לטוב ולא לשקוע במרה שחורה. התלמוד אומר שהשכינה איננה שורה על אנשים שכל חייהם הם עצובים, רואים שחורות וחשים מרומים ומתוסכלים. אישיות שמחה עוזרת לאדם להגיע לקדושה בדיבור, לדיבור נקי מדיבה, מכעס ומשפה גסה.
בעולם שבו מושג חופש הדיבור איבד כל פרופורציות, התורה תובעת מאתנו לשלוט בלשוננו ובמילים שיוצאות מפינו. קדושת התודעה מובילה לקדושת הלשון, וזו, בתורה, מובילה את האדם לקדושה בהתנהגותו ובכל ההיבטים האחרים בחייו.
יחסים שבין אדם לחברו יכולים להצליח בטווח הרחוק רק כאשר יש תחושה של ייחודיות וקדושה בקשר ביניהם. קדושה במובן הזה היא מה שמוליד הערכה כלפי הזולת ורגישות לצרכיו ואפילו לחולשותיו.
לא קל ללמוד להרגיש את הקדושה הזאת, ואפילו כשמצליחים עלולים לאבד אותה בקלות. הימים הנוראים אמורים לסייע לנו להגיע לקדושה הזאת ולשמר אותה בחיינו ובבתינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















