ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דרישת ציון ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ירושלים ובית המקדש בית המקדש מעלת המקדש Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

יב תשרי תשס"ח

דרישת ציון


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

"אמר ר' יהושע בן לוי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני, היו שואלין בשלומה ואני מוחל לכם, הדא הוא דכתיב שאלו שלום ירושלם, ואומר ודרשו את שלום העיר, ואומר יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך, ואומר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. ומי שהוא אוהב שלום ורודף שלום, ומקדים שלום ומשיב שלום, הקדוש ברוך הוא מורישו העולם הזה והעולם הבא, שנאמר וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום".
(מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה כ')
ירצה לומר אם בכל לב תשאלו ותבקשו שלום ירושלים, אז "ישליו אוהביך". ואומר "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך", אם יהיה עינך ולבך אל אדמת קודש אז יבקע כשחר אורך, לכפר עוון, והורק שפע טל הברכה וחיים עד העולם. ובמה יזכה את אורחו בקודש, להיות אור לו בציון? על זה נאמר "בפיך ובלבבך לעשותו", בפיך להתפלל על בנינה ומכונתה, בלבבך שלא ייזח מחושן לבך כוסף רוחך על הר ציון.
(דרישת ציון - פתיחה)
הרב צבי הירש קלישר נולד בשבת הגדול ח' ניסן תקנ"ה בעיירה ליסה במערב פולין, בגליל פוזנה, שעברה לאחר חלוקת פולין לשלטון פרוסיה. בקהילה יהודית עתיקה זאת גדל בתורה וברגש הקודש יחד עם ידע נרחב בפילוסופיה ובספרות ההשכלה. הוא למד בישיבת ליסה מפי ראש הישיבה הרב יעקב לוברבוים בעל ה"נתיבות משפט". בהמשך עבר ללמוד בפוזנה אצל רבי עקיבא איגר .
בעקבות תנועת הרפורמים שהחלה לפעול בתקופה זו, אשר לה התנגד כרבותיו, ובעקבות התעוררות הלאומית ושאיפת עצמאות בעמי אירופה, נבטה בו ההכרה שהגיע הזמן לפעול למען עם ישראל שיחזור לארצו, יבנה אותה וייבנה בה. הרב אף חפץ בחידוש עבודת הקרבנות במידת האפשר כדי לקרב חזרת הנבואה ובניין המקדש.
את בירור השקפה זאת העלה על הכתב ורצה לפרסמם בתוך החלק השני של ספרו אמונה ישרה. בגלל התעכבות ההדפסה ובגלל שראה שמתחילה התעוררות בעניין הדפיס את הדברים כספר נפרד חלק שלישי של ספרו עוד קודם להדפסת החלק השני והכתירו בשם "דרישת ציון".
את ספרו חילק לשלושה מאמרים; מאמר ראשון העוסק בגאולה מתוך עמקי רגשת לבו את חסרונות הגלות "רגשת לבי תהמה בקרבי מנעורי, עלי ציון תאנח רוחי, כוס היגון עלי עמי בבכי מסכתי, כי כל איש הדבוק באהבת צורו וקונו ועמו ואדמת קודשו, זרמי דמעה על לחיו כמים רבים יזולון מאין הפוגות. כי מעת הוסר התמיד כסות דמעה את מזבח ה', אין עוד חזון נפרץ בישראל, חתום תעודה, רבים בחשיכה יתהלכון, יהגו ריק והאמת נעדר". במאמר זה מבאר הרב כי "גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השם יתברך שמו משמים ארץ, לאמר לעמו צאו, או ישלח משיחו כרגע מן שמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים תרד, כאשר הבטיח על ידי עבדיו הנביאים. לא כן הקורא המשכיל." וממשיך כי יתקיימו כל ייעודי הנביאים אלא שהגאולה תבוא מעט מעט ולאט ולאט בעקבות מעשי עם ישראל והתעוררותם בפעולות מלמטה. וכך באר את דברי דוד: "'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו' פירוש: בעולם הזה אם יש אין אמת כי חסד לפנים משורת הדין ואין זה דין אמת, אך לעתיד יהיה חסד עליון ואמת יחד, כי גם הדין יסכים על החסד. ואולם האמת – מארץ תצמח, כי תחילת התעוררות אמת תצמח מהארץ, מבני אדם שיבקשו לשכון כבוד בארצנו, ואז – צדק משמים נשקף. ואחר התעורר מארץ, גם ה' יתן הטוב ויהיה גילוי הקץ, שארצנו תתן יבולה. אך לזה יש הכרח ש'צדק לפניו יהלך', לפני טובתו יתברך תיהלך צדק אשר 'ישם לדרך פעמיו'. ...ואיך נוחיל לגילוי הלזה אם לא נעורר לפעולת אדמת קודש מעם ישראל?"
מאמר שני עוסק במעלת ארץ-ישראל (קצר משמעותית – רק כמה עמודים – אולי כיוון שאין חולק על מעלת הארץ והדברים ברורים).
במאמר השלישי מבאר הרב את עניין חידוש עבודת המקדש בזמן הזה. זהו המאמר הארוך בשלושת המאמרים המכיל גם את תכתובת רבי עקיבא איגר והרב קלישר בעניין וכן קטעים מאגרתו של רבי אליהו גוטמכר והתייחסות הרב קלישר אליהם. נראה שלחלק זה חשיבות מרכזית במהלך הגאולה כפי שהתבאר במאמר הראשון.
הרב מבאר במאמר "שתחילת הגאולה תהיה בשלוט האומות עלינו, וברצונם להרשות לנו לבנות מזבח חדש בציון תכין ובעבודת בית המקדש נשמחה ונגילה בישועתו … ." על כן מונה את המניעות ההלכתיות נגד חידוש העבודה ודוחה אותן בראיות ברורות.
המניעה הראשונה – קשה מאד לבנות מקדש לפי מתכונתו מאת ה'!
כנגד מניעה זו מבאר הרב ש"נפסקה הלכה בתלמוד כרבי יהושע שאמר 'שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית, אוכלין קודשי קודשים אף על פי שאין קלעים, קודשים קלים אף על פי שאין חומה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא'." וכן פסק גם הרמב"ם, גם לדעת הראב"ד הפוסק שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא כבר באר הכסף משנה שאם כן הותרו הבמות מדאוריתא וודאי שיותר מעלה לבנות מזבח במקום הקודש. העולה מכאן שוודאי אין מניעה לבנות את המזבח גם אם לא בונים את הבית ולחדש את עבודת הקורבנות. כמו כן אין בעיה למצוא את מקום המזבח לפי השרידים שנשארו ולפי המידות המובאות בש"ס וברמב"ם, ומה שבבית שני נזקקו לנביא למרות שהיו רבים שראו בית ראשון בבנינו, בגלל שבית ראשון חרב לגמרי – "ערו ערו עד היסוד" ואילו בית שני מוכח בדברי חז"ל שנשאר ממנו רושם ואין בעיה למדוד ולמצוא את המקום.
המניעה השנייה – אנו טמאי מתים ואין לנו אפר פרה לטהרנו ואיך נעיז לעלות ולדרוך במקום קודשו!
אין כאן בעיה, שהרי נפסקה הלכה שטומאה הותרה בציבור והגם שפסק הרמב"ם כמאן דאמר טומאה דחויה בציבור, וצריך לחפש לעשותו בטהרה, על כל פנים גם לשיטה זו צריך למצוא טהורים, אך אם אין טהורים כלל ודאי שמותר להקריב קרבנות ציבור בטומאה. גם אין בעיה לעלות למקום המקדש למצוא את מקום המזבח, למרות שאז אין זו עבודה של קרבן ציבור, שכבר נפסקה ההלכה שלצורך בדק הבית ובניינו מצווה בכוהנים תמימים אך אם אין ייכנסו בעלי מומין וטמאים ואין מניעה בכך לבנות הבית בימנו.
המניעה השלישית – הכוהנים היום אינם מיוחסים ואיך נדע שלא היה שמץ פסול באבות אבותיו!
המשנה בעדויות מדברת על משפחות פסולות "אמר רבי יהושע מקובל אני מרבי יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק אלא לקרב את המרוחקין בזרוע ולרחק את המקורבין בזרוע …רבי יהודה אומר לקרב ולא לרחק". וקשה על משנה זו שתי קושיות; האם זו הלכתא למשיחא, למה צריך הלכה למשה מסיני לאליהו הנביא הן הוא כבר ידע מה לעשות? ושנית אם הלכה למשה מסיני שלעתיד לבא יתגלה ייחוס הנהנים על ידי רוח הקודש, איך אפשר לומר לקרב ולא לרחק הרי רק רוח הקודש תקבע מה יהיה ועוד אם זה ברוח הקודש מה עניין אליהו לפה?
על כן ודאי כוונת המשנה שבסדר הגאולה יהיה קיבוץ גלויות ויתחילו להקריב קורבנות ללא נביא ורק אחר כך תבוא מלחמת גוג ומגוג ורק אחר כך יבוא אליהו ומלך המשיח, לכן יהיה צורך גדול בהלכה זו שכל כהן כשר בחזקת אבות ואליהו בא רק לקרב כוהנים שרוחקו משום ספק שמץ פסול.
חלופת האגרות בין הרב קלישר לרבי עקיבא איגר הסתיימה בעקבות מות הרב איגר, אבל הוא הסכים באגרת האחרונה שניתן להקריב קרבן פסח בזמן הזה על-פי מה שדן עם חתנו החתם סופר ולא קרבנות ציבור כי הם צרכים שקלים מכל ישראל וזה בלתי אפשרי.
הרב קלישר דחה דברים אלה והתיר כל קרבנות ציבור בשקלי המיעוט שבארץ ומי שישלח מדין זכין לאדם שלא בפניו.
הרב קלישר יצר קשרים עם עשירי עם הברון אנשל רוטשילד (אביו של הברון המפורסם), עם משה מונטיפיורי ועם אנשים נוספים בעלי השפעה. כמו כן עזר הרב לפעולת בניין בתי מחסה בירושלים, למרות שלא עלה בדיוק בקנה אחד עם השקפתו הרעיונית. הרב השתתף בפעילות "חברת יישוב ארץ ישראל" באיסוף כסף ובהשגת תמיכה של רבנים ואנשים חשובים. הרב פעל עוד רבות בניסיון לשכנע קבוצות לעלות לארץ ובניסיון לקנות בה קרקעות, אך לא עלה בידו במשך זמן רב. בסוף הצליחו שליחיו בארץ, יחד עם הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי, לרכוש אדמה במוצא.
התמיכה בפועלו של הרב על-ידי תושבי הארץ היתה זעומה. רוב היישוב האשכנזי על ראשיו התנגד ורק מעט עזרו, לעומתם הראשון לציון הרב חיים דוד חזן תמך בו ושלח לו איגרת שהודפסה במהדורה השנייה של "דרישת ציון".
בערוב ימיו דיברו ידידיו עם חברת "כל ישראל חברים" והוצע לו להיות המשגיח הדתי בבית הספר "מקווה ישראל", אך עקב חולשת גופו לא הניחוהו בני משפחתו לנסוע והוא נפטר בה' מרחשוון תרל"ה בטהורן שבפרוסיה שבה חי. על שמו נקרא קיבוץ "טירת צבי" שקם בארץ כיסופיו.
__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות, www.komemiut.org
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424




חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il