ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כב - געגועים למקדש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה כ')
ירצה לומר אם בכל לב תשאלו ותבקשו שלום ירושלים, אז "ישליו אוהביך". ואומר "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך", אם יהיה עינך ולבך אל אדמת קודש אז יבקע כשחר אורך, לכפר עוון, והורק שפע טל הברכה וחיים עד העולם. ובמה יזכה את אורחו בקודש, להיות אור לו בציון? על זה נאמר "בפיך ובלבבך לעשותו", בפיך להתפלל על בנינה ומכונתה, בלבבך שלא ייזח מחושן לבך כוסף רוחך על הר ציון.
(דרישת ציון - פתיחה)
הרב צבי הירש קלישר נולד בשבת הגדול ח' ניסן תקנ"ה בעיירה ליסה במערב פולין, בגליל פוזנה, שעברה לאחר חלוקת פולין לשלטון פרוסיה. בקהילה יהודית עתיקה זאת גדל בתורה וברגש הקודש יחד עם ידע נרחב בפילוסופיה ובספרות ההשכלה. הוא למד בישיבת ליסה מפי ראש הישיבה הרב יעקב לוברבוים בעל ה"נתיבות משפט". בהמשך עבר ללמוד בפוזנה אצל רבי עקיבא איגר .
בעקבות תנועת הרפורמים שהחלה לפעול בתקופה זו, אשר לה התנגד כרבותיו, ובעקבות התעוררות הלאומית ושאיפת עצמאות בעמי אירופה, נבטה בו ההכרה שהגיע הזמן לפעול למען עם ישראל שיחזור לארצו, יבנה אותה וייבנה בה. הרב אף חפץ בחידוש עבודת הקרבנות במידת האפשר כדי לקרב חזרת הנבואה ובניין המקדש.
את בירור השקפה זאת העלה על הכתב ורצה לפרסמם בתוך החלק השני של ספרו אמונה ישרה. בגלל התעכבות ההדפסה ובגלל שראה שמתחילה התעוררות בעניין הדפיס את הדברים כספר נפרד חלק שלישי של ספרו עוד קודם להדפסת החלק השני והכתירו בשם "דרישת ציון".
את ספרו חילק לשלושה מאמרים; מאמר ראשון העוסק בגאולה מתוך עמקי רגשת לבו את חסרונות הגלות "רגשת לבי תהמה בקרבי מנעורי, עלי ציון תאנח רוחי, כוס היגון עלי עמי בבכי מסכתי, כי כל איש הדבוק באהבת צורו וקונו ועמו ואדמת קודשו, זרמי דמעה על לחיו כמים רבים יזולון מאין הפוגות. כי מעת הוסר התמיד כסות דמעה את מזבח ה', אין עוד חזון נפרץ בישראל, חתום תעודה, רבים בחשיכה יתהלכון, יהגו ריק והאמת נעדר". במאמר זה מבאר הרב כי "גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השם יתברך שמו משמים ארץ, לאמר לעמו צאו, או ישלח משיחו כרגע מן שמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים תרד, כאשר הבטיח על ידי עבדיו הנביאים. לא כן הקורא המשכיל." וממשיך כי יתקיימו כל ייעודי הנביאים אלא שהגאולה תבוא מעט מעט ולאט ולאט בעקבות מעשי עם ישראל והתעוררותם בפעולות מלמטה. וכך באר את דברי דוד: "'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו' פירוש: בעולם הזה אם יש אין אמת כי חסד לפנים משורת הדין ואין זה דין אמת, אך לעתיד יהיה חסד עליון ואמת יחד, כי גם הדין יסכים על החסד. ואולם האמת – מארץ תצמח, כי תחילת התעוררות אמת תצמח מהארץ, מבני אדם שיבקשו לשכון כבוד בארצנו, ואז – צדק משמים נשקף. ואחר התעורר מארץ, גם ה' יתן הטוב ויהיה גילוי הקץ, שארצנו תתן יבולה. אך לזה יש הכרח ש'צדק לפניו יהלך', לפני טובתו יתברך תיהלך צדק אשר 'ישם לדרך פעמיו'. ...ואיך נוחיל לגילוי הלזה אם לא נעורר לפעולת אדמת קודש מעם ישראל?"
מאמר שני עוסק במעלת ארץ-ישראל (קצר משמעותית – רק כמה עמודים – אולי כיוון שאין חולק על מעלת הארץ והדברים ברורים).
במאמר השלישי מבאר הרב את עניין חידוש עבודת המקדש בזמן הזה. זהו המאמר הארוך בשלושת המאמרים המכיל גם את תכתובת רבי עקיבא איגר והרב קלישר בעניין וכן קטעים מאגרתו של רבי אליהו גוטמכר והתייחסות הרב קלישר אליהם. נראה שלחלק זה חשיבות מרכזית במהלך הגאולה כפי שהתבאר במאמר הראשון.
הרב מבאר במאמר "שתחילת הגאולה תהיה בשלוט האומות עלינו, וברצונם להרשות לנו לבנות מזבח חדש בציון תכין ובעבודת בית המקדש נשמחה ונגילה בישועתו … ." על כן מונה את המניעות ההלכתיות נגד חידוש העבודה ודוחה אותן בראיות ברורות.
המניעה הראשונה – קשה מאד לבנות מקדש לפי מתכונתו מאת ה'!
כנגד מניעה זו מבאר הרב ש"נפסקה הלכה בתלמוד כרבי יהושע שאמר 'שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית, אוכלין קודשי קודשים אף על פי שאין קלעים, קודשים קלים אף על פי שאין חומה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא'." וכן פסק גם הרמב"ם, גם לדעת הראב"ד הפוסק שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא כבר באר הכסף משנה שאם כן הותרו הבמות מדאוריתא וודאי שיותר מעלה לבנות מזבח במקום הקודש. העולה מכאן שוודאי אין מניעה לבנות את המזבח גם אם לא בונים את הבית ולחדש את עבודת הקורבנות. כמו כן אין בעיה למצוא את מקום המזבח לפי השרידים שנשארו ולפי המידות המובאות בש"ס וברמב"ם, ומה שבבית שני נזקקו לנביא למרות שהיו רבים שראו בית ראשון בבנינו, בגלל שבית ראשון חרב לגמרי – "ערו ערו עד היסוד" ואילו בית שני מוכח בדברי חז"ל שנשאר ממנו רושם ואין בעיה למדוד ולמצוא את המקום.
המניעה השנייה – אנו טמאי מתים ואין לנו אפר פרה לטהרנו ואיך נעיז לעלות ולדרוך במקום קודשו!
אין כאן בעיה, שהרי נפסקה הלכה שטומאה הותרה בציבור והגם שפסק הרמב"ם כמאן דאמר טומאה דחויה בציבור, וצריך לחפש לעשותו בטהרה, על כל פנים גם לשיטה זו צריך למצוא טהורים, אך אם אין טהורים כלל ודאי שמותר להקריב קרבנות ציבור בטומאה. גם אין בעיה לעלות למקום המקדש למצוא את מקום המזבח, למרות שאז אין זו עבודה של קרבן ציבור, שכבר נפסקה ההלכה שלצורך בדק הבית ובניינו מצווה בכוהנים תמימים אך אם אין ייכנסו בעלי מומין וטמאים ואין מניעה בכך לבנות הבית בימנו.
המניעה השלישית – הכוהנים היום אינם מיוחסים ואיך נדע שלא היה שמץ פסול באבות אבותיו!
המשנה בעדויות מדברת על משפחות פסולות "אמר רבי יהושע מקובל אני מרבי יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק אלא לקרב את המרוחקין בזרוע ולרחק את המקורבין בזרוע …רבי יהודה אומר לקרב ולא לרחק". וקשה על משנה זו שתי קושיות; האם זו הלכתא למשיחא, למה צריך הלכה למשה מסיני לאליהו הנביא הן הוא כבר ידע מה לעשות? ושנית אם הלכה למשה מסיני שלעתיד לבא יתגלה ייחוס הנהנים על ידי רוח הקודש, איך אפשר לומר לקרב ולא לרחק הרי רק רוח הקודש תקבע מה יהיה ועוד אם זה ברוח הקודש מה עניין אליהו לפה?
על כן ודאי כוונת המשנה שבסדר הגאולה יהיה קיבוץ גלויות ויתחילו להקריב קורבנות ללא נביא ורק אחר כך תבוא מלחמת גוג ומגוג ורק אחר כך יבוא אליהו ומלך המשיח, לכן יהיה צורך גדול בהלכה זו שכל כהן כשר בחזקת אבות ואליהו בא רק לקרב כוהנים שרוחקו משום ספק שמץ פסול.
חלופת האגרות בין הרב קלישר לרבי עקיבא איגר הסתיימה בעקבות מות הרב איגר, אבל הוא הסכים באגרת האחרונה שניתן להקריב קרבן פסח בזמן הזה על-פי מה שדן עם חתנו החתם סופר ולא קרבנות ציבור כי הם צרכים שקלים מכל ישראל וזה בלתי אפשרי.
הרב קלישר דחה דברים אלה והתיר כל קרבנות ציבור בשקלי המיעוט שבארץ ומי שישלח מדין זכין לאדם שלא בפניו.
הרב קלישר יצר קשרים עם עשירי עם הברון אנשל רוטשילד (אביו של הברון המפורסם), עם משה מונטיפיורי ועם אנשים נוספים בעלי השפעה. כמו כן עזר הרב לפעולת בניין בתי מחסה בירושלים, למרות שלא עלה בדיוק בקנה אחד עם השקפתו הרעיונית. הרב השתתף בפעילות "חברת יישוב ארץ ישראל" באיסוף כסף ובהשגת תמיכה של רבנים ואנשים חשובים. הרב פעל עוד רבות בניסיון לשכנע קבוצות לעלות לארץ ובניסיון לקנות בה קרקעות, אך לא עלה בידו במשך זמן רב. בסוף הצליחו שליחיו בארץ, יחד עם הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי, לרכוש אדמה במוצא.
התמיכה בפועלו של הרב על-ידי תושבי הארץ היתה זעומה. רוב היישוב האשכנזי על ראשיו התנגד ורק מעט עזרו, לעומתם הראשון לציון הרב חיים דוד חזן תמך בו ושלח לו איגרת שהודפסה במהדורה השנייה של "דרישת ציון".
בערוב ימיו דיברו ידידיו עם חברת "כל ישראל חברים" והוצע לו להיות המשגיח הדתי בבית הספר "מקווה ישראל", אך עקב חולשת גופו לא הניחוהו בני משפחתו לנסוע והוא נפטר בה' מרחשוון תרל"ה בטהורן שבפרוסיה שבה חי. על שמו נקרא קיבוץ "טירת צבי" שקם בארץ כיסופיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
