ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שופר של ראש השנה ;">

בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה תקיעת שופר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ח

שופר של ראש השנה


שוכתב על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא שליט"א

כוחו של שופר הוא ממעמד הר סיני, ועל כן אנו תוקעים ליד הבימה וספרי התורה, לקשר שופר של ר"ה עם שופר של סיני ומתן תורה
שנינו במסכת ראש השנה (דף ט"ז): "אמר ר' יצחק, למה תוקעים? למה תוקעים?! רחמנא אמר תקעו, אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעים ומריעין כשהן עומדין? לערבב את השטן" ופירש רש"י: "כשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו".
וניתן לפרש עוד, על פי מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר 'עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם...".
הרמב"ם מדגיש לנו את הצורך לדעת כי ראש השנה יש בו משמעות כפולה. מצד אחד, הוא יום טוב, וכפי שנאמר בספר נחמיה, "לכו אכלו... כי חדוות ד' היא מעוזכם", ובחז"ל אמרו בשם ר' סימון שאין אופייה של אומה זו כשאר האומות, שישראל כשנכנסים לדין לובשים לבנים ובטוחים שיעשה להם נס ויצאו זכאין בדין, ועל זה נאמר הפסוק: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, בכל קראנו אליו כה' אלוקינו". אולם מאידך, בתוך תוכו ראש השנה הוא יום הדין, "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". וכן קול השופר, אחד מטעמיו הוא המלכת ד' עלינו, (עיין דרשת הראב"ד עמ' י"ח). ובנוסף יש לו משמעות עמוקה של יום דין, רמז יש בו - "עורו ישנים", כי ביום זה יש עבודת הלב של עריכת חשבון הנפש, והוא מתפקידו של השופר, כדברי הרמב"ם.
קול השופר, מלבד עצם פעולת התקיעה, הוא קול של תפילה שבלב, ועל כך אנו אומרים בתפילה בחתימת השופרות: "כי אתה שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כי השופר הוא גם ביטוי לעבודת הלב, רמז יש בו, ועל עניין זה אנו מבקשים שישמע קול שופר ברחמים.
בכל ימות השנה "הקול קול יעקב" ובראש השנה כוחו של "הקול קול יעקב" כפול, מתווסף עליו קול שופר "יום תרועה יהיה לכם" בני ישראל הם עם "יודעי תרועה". יודעים לפתות את יוצרם ובמה בשופר (מדרש ויקרא). היות ועל ידי קול השופר באה קריאה לעורו ישנים מתרדמתכם וחזרו בתשובה כלשון הרמב"ם, ובכך אנו מתקרבים אל ד' "ותרועת מלך בו" לשון רעות והתחברות, שופר המעורר, מהפך את מידת הדין למידת הרחמים. ובאבן עזרא (שמות י"ט) כותב: "כי השופר הוא פלא גדול, אין במעמד הר סיני גדול ממנו, כי קולות וברקים וענן כבד גם נראים בעולם, וקול שופר לא נשמע עד יום עשרת הדברים". כל כוחו של שופר הוא ממעמד הר סיני, ועל כן אנו תוקעים ליד הבימה וספרי התורה, לקשר שופר של ר"ה עם שופר של סיני ומתן תורה.
"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" - הפסוק מבטא את זמן התקיעה בשני אופנים, בחודש, ובכסה, לשון כיסוי. כי יש בשופר גם משהו טמון ונעלם, רמז יש בו, כפי שכתב הרמב"ם שמלבד פעולת המצוה, הוא מעורר לתשובה. ואמנם כתב רבינו בחיי (ויקרא כ"ג) הטעם לכך שהתורה הסתירה מהותו של היום וכך נקרא "יום הזיכרון" מפני שזה עצמו ביטוי לעומק העניין של יום ראש השנה, שהנסתר רב על הנגלה.
ויהי רצון שנתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה, ונחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, אמן ואמן.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il