ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא שליט"א
שנינו במסכת ראש השנה (דף ט"ז): "אמר ר' יצחק, למה תוקעים? למה תוקעים?! רחמנא אמר תקעו, אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעים ומריעין כשהן עומדין? לערבב את השטן" ופירש רש"י: "כשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו".
וניתן לפרש עוד, על פי מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר 'עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם...".
הרמב"ם מדגיש לנו את הצורך לדעת כי ראש השנה יש בו משמעות כפולה. מצד אחד, הוא יום טוב, וכפי שנאמר בספר נחמיה, "לכו אכלו... כי חדוות ד' היא מעוזכם", ובחז"ל אמרו בשם ר' סימון שאין אופייה של אומה זו כשאר האומות, שישראל כשנכנסים לדין לובשים לבנים ובטוחים שיעשה להם נס ויצאו זכאין בדין, ועל זה נאמר הפסוק: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, בכל קראנו אליו כה' אלוקינו". אולם מאידך, בתוך תוכו ראש השנה הוא יום הדין, "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". וכן קול השופר, אחד מטעמיו הוא המלכת ד' עלינו, (עיין דרשת הראב"ד עמ' י"ח). ובנוסף יש לו משמעות עמוקה של יום דין, רמז יש בו - "עורו ישנים", כי ביום זה יש עבודת הלב של עריכת חשבון הנפש, והוא מתפקידו של השופר, כדברי הרמב"ם.
קול השופר, מלבד עצם פעולת התקיעה, הוא קול של תפילה שבלב, ועל כך אנו אומרים בתפילה בחתימת השופרות: "כי אתה שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כי השופר הוא גם ביטוי לעבודת הלב, רמז יש בו, ועל עניין זה אנו מבקשים שישמע קול שופר ברחמים.
בכל ימות השנה "הקול קול יעקב" ובראש השנה כוחו של "הקול קול יעקב" כפול, מתווסף עליו קול שופר "יום תרועה יהיה לכם" בני ישראל הם עם "יודעי תרועה". יודעים לפתות את יוצרם ובמה בשופר (מדרש ויקרא). היות ועל ידי קול השופר באה קריאה לעורו ישנים מתרדמתכם וחזרו בתשובה כלשון הרמב"ם, ובכך אנו מתקרבים אל ד' "ותרועת מלך בו" לשון רעות והתחברות, שופר המעורר, מהפך את מידת הדין למידת הרחמים. ובאבן עזרא (שמות י"ט) כותב: "כי השופר הוא פלא גדול, אין במעמד הר סיני גדול ממנו, כי קולות וברקים וענן כבד גם נראים בעולם, וקול שופר לא נשמע עד יום עשרת הדברים". כל כוחו של שופר הוא ממעמד הר סיני, ועל כן אנו תוקעים ליד הבימה וספרי התורה, לקשר שופר של ר"ה עם שופר של סיני ומתן תורה.
"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" - הפסוק מבטא את זמן התקיעה בשני אופנים, בחודש, ובכסה, לשון כיסוי. כי יש בשופר גם משהו טמון ונעלם, רמז יש בו, כפי שכתב הרמב"ם שמלבד פעולת המצוה, הוא מעורר לתשובה. ואמנם כתב רבינו בחיי (ויקרא כ"ג) הטעם לכך שהתורה הסתירה מהותו של היום וכך נקרא "יום הזיכרון" מפני שזה עצמו ביטוי לעומק העניין של יום ראש השנה, שהנסתר רב על הנגלה.
ויהי רצון שנתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה, ונחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
