רק התורה נר לרגליו | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

מדורים
הרב אברהם שפירא

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל

4183

2 דק' קריאה

הנציב מוולוז'ין עומד על הכינוי "נשיא אלקים" שבו כונה אברהם אבינו: "אמרו על אברהם אבינו שבמותו היו שתי מיני אבדות. בהנהגת עבודת אלוקים הוא היה כקברניט לספינה, ובהנהגה מדינית של העולם הוא נקרא נשיא. אולם לא בכוח החוכמה האנושית בלבד, אלא נשיא אלוקים, בשם אלוקות". כלומר, גם הנהגתו המדינית לא נבעה מכישרונותיו, פיקחותו וניסיונו הרב בחיים, אלא מכוח תורתו ואמונתו.
מו"ר הרב אברהם שפירא זצוק"ל, שנקרא ע"ש אברהם אבינו, ענה על הגדרה הזו של הנצי"ב. הוא היה ספר תורה חי, בקי בכל סדרי הש"ס, בקדשים ובטהרות כמו בנזיקין ונשים, בזרעים כמו במועד. מעולם לא יצא מד' אמות של הלכה.
אפשר היה לשאול אותו בכל תחום, והוא היה מסוגל לענות כאילו זה עתה למד את הסוגיה. הוא היה לא רק חכם, אלא גם פיקח ובעל הבנה חודרת בהוויות העולם, אולם את תפיסת עולמו והנהגתו הציבורית עיצב מכוח בקיאותו בתורה. התורה היתה הנר היחידי לרגליו.
הוא כמעט שלא השתמש במקורות אחרים, מעבר לתלמודים ולפוסקים, אך כיוון ששלט בהם שליטה מלאה, היה מסוגל להביא לכל נושא מקור מתאים. על כל דבר היה לו פסוק, מימרה תלמודית ולפחות מעשה מגדולי ישראל.
אציין כמה דוגמאות מעמדותיו הציבוריות. כשרבנו הרב צבי יהודה כינס רבנים לשם הכנת התשתית הציבורית למפעל ההתנחלות ברחבי הארץ, תנועה שכונתה אחר-כך בשם 'גוש אמונים', ישב הרב שפירא לימינו ועיגן את דבריו באסמכתאות הלכתיות. למדינה היהודית יש לדעתו מקור בהלכה, וממילא עליה לינוק ממקור סמכותה. שלטון דמוקרטי וחוקי כנסת תקפים על-פי ההלכה, ולכן סמכותם גם מוגבלת במסגרת ההלכה. ההלכה מקיפה את כל תחומי החיים, גם הממלכתיים והציבוריים.
כשהוא קבע שעקירת יהודים מבתיהם אסורה, לא עמדו לפניו שיקולים פוליטיים או אידיאולוגיים שמקורם מחוץ לתורה. שיקוליו היו שיקולי הלכה צרופים. איסור "לא תחנם" ומצוות יישוב הארץ לדעתו לא היו שונים מאיסורי נבלות וטרפות. אפשר היה להתווכח אתו על טקטיקה, אולם לא על העיקרון ההלכתי. לדעתו, רק מי שלא בקי בהלכה יכול היה לומר את ההיפך.
אוי לו לדור שאבד מנהיגו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה.

הרב אברהם שפירא