ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
במשך עשרות שנים נישא השם "ר' אברום" בהערצה רבה בקרב עולם הישיבות הירושלמי, הציוני דתי, בעולם הרבנות ובבתי הדין הרבניים.
ר' אברום שפירא היה חלק מנופה של ישיבת "מרכז הרב" במשך יובל שנים, עמוד התורה וגדול התורה אשר הרביץ תורה עשרות בשנים בשיעורי תורה, בתשובות לשאלות, ומעבר לכל בהקרנת דמותו הגדולה של ענק תורה, החי באש של תורה וקדושה בכל שעות היממה.
העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ואכן, מהתמדה גדולה בתורה בילדותו, גידול אצל גדולי ישראל וירושלים בימי נעוריו, ואחר כך בהתקשרותו למשפחת הרב רענן זצ"ל ומשפחת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (הוא היה גיסו של הרב נתן שלום רענן, חתן מרן הראי"ה זצ"ל), זכה לחסות בצילם של גדולי ישראל בדורנו, להמשיך את דרכם הגדולה, ולהיות בעצמו נושא דברה של תורה, תורת ארץ ישראל.
הרב שפירא היה אש של תורה. הייתה בו חיוניות עצומה של אהבת תורה ושמחתה שהקרינה בכל עת. מאור הפנים המיוחד שלו הקרין בכל עת. השמחה המיוחדת בעת אמירת שיעורי התורה הקרינה על כל השומעים. הוא היה ארי של תורה ושל גבורה אשר ממנו יצאה תורה: מחידושי תורה עמוקים ועד הדרכות הנוגעות לכל תחומי החיים. ואחר כך נתעלה בקודש ועלה לשמש ברבנות הראשית לישראל כרבה הראשי של ארץ ישראל, ועסק בענייני כלל ישראל וארץ ישראל והדרכתם הנכונה על פי תורת אמת, תורת אלוקים חיים.
אין זה מקרה שהפסק האחרון הציבורי הידוע של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל היה הפסק שלא להשתתף בעקירת יישובי ישראל בחבל קטיף ובצפון השומרון (וכן המסמך האחרון שחתם לפני כניסתו לבית החולים היה נגד התוכניות לוותר חס וחלילה על חלקים מארצנו הקדושה), כי הוא היה נושא דיגלה של ארץ ישראל לאחר פטירתם של שני גדולי ישראל ענקי הרוח, מרן הרצי"ה קוק זצ"ל וראש הישיבה הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל.
היה הוא נושא דברה של ארץ ישראל ומחזק גיבוריה וחלוציה אשר ביהודה, שומרון וחברון. כן קרא להשתתף בבחירות האחרונות, ושלל את הגישה של ההימנעות מבחירות. יש לנו ערבות ואחריות לכלל ישראל, וחייבים אנו לעשות הכל כדי לחזק את הצביון היהודי והתורני של מדינת ישראל.
כנער שלמד ב"ישיבת ירושלים לצעירים" בצידה של ישיבת "מרכז הרב" זכיתי מעט להתחמם מהאש הגדולה של רבנו. זכורה לי היטב "ברכת הכוהנים" המיוחדת שלו בתפילת שחרית, בחיות ובקול גדול ובעוצמה גדולה הנובעים ממקור הברכה לברך את עמו ישראל באהבה. וכן כשהיה מסיים את תפילת שחרית והיה הולך לכיוון היציאה (היה הולך דרך המדרגות) היינו מיד קמים שהרי ל'גדול הדור' קמים כמלוא עיניו. הוא היה הולך בזריזות ובנחישות כאדם היודע לאן דרכו, להמשיך עבודת הקודש של לימודה של תורה, הגדלתה והאדרתה.
זהו כוחה של תורה הנותנת חיים, צעירות ורעננות ללומדיה ועוסקיה.
צעיר היה כל ימיו והתקיים בו "וכימיך דבאך", שכל ימיו היו צעירים. וכפי שהתבטא אחד מבוגריה של ישיבת "מרכז הרב" שהוא היה ה"צעיר" שבינינו
מו"ר ר' אברום שפירא המשיך כראש ישיבת "מרכז הרב" כחצי יובל שנים לאחר פטירת מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, וזכה לגדל דור של תלמידי חכמים גדולי תורה ויראה המפיצים אורה של תורה במוסדות החינוך, בישיבות וביישובים ובכל רחבי ארץ ישראל. עוצמתה הפנימית של התורה אשר קרנה ממנו, חיזקה ונתנה את הכוח והרוח לכל התלמידים ובוגרי ישיבת "מרכז הרב" להמשיך בכל עוז ותוקף במשימת הקודש להגדיל תורה ולהאדירה, להיות דבקים בה, מתמידים בה, עמלים בה, ומתוך כך מאירים אורה לעם ישראל.
יהי רצון שהתעלותו למרום של מורנו ורבנו הגדול תביא להתעוררות לתורה ויראת שמים, לחיזוקה של תורה, התמדתה ועמלה, ומתוך כך להופעת הגאולה השלימה לעם ישראל בארצו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













