ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
משפט אחד, שהיה שגור בפי רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, מקפל בתוכו את עיקרי הנהגתו הציבורית: "לעשות לפי התורה זו לא רק הלכה - זו גם עצה טובה"!
דומה, שהזיכרון הציבורי החזק ביותר מרבנו, בתחום המאבק על שלמות הארץ, יהיה מפסק ההלכה שלו שחובה לסרב פקודה בעקירת ישובים. הפסק נכתב לראשונה לפני כ- 15 שנה כתשובה לשאלה של חייל מילואים, שחשש כי יידרש להשתתף בפינוי "התנחלות לא חוקית".
השאלה היתה על סיוע בפינוי מבנים בלבד - ולא עסקה במקרה החמור פי כמה של גירוש אנשים או גרירתם.
התשובה היתה קצרה ומצוטטת כאן חלקית: "כיוון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ ישראל ולמסרם לגויים... הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל המעשה של סיוע לפינוי כפי שנפסק ברמב"ם... שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו". את הפסק ניסח רבנו זצ"ל, ועימו חתמו הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב משה צבי נריה זצ"ל.
פסק ההלכה הופץ לעיתונות, אך לא עורר אז כל עניין ורק עיתון הצופה ציטט אותו בכתבה קטנה שלא עוררה תשומת לב מיוחדת.
חודשיים אחר כך הופץ הפסק, פעם נוספת, בכנס חירום שנערך בחברון ע"י "איחוד הרבנים" כנגד מגמת ממשלת רבין לעקור את יהודי חברון, כתגובה לאירועי מערת המכפלה ע"י ד"ר גולדשטיין ז"ל. אז כבר היו לפסק ההלכה השלכות מעשיות לגבי החיילים הדתיים. באותו יום, פתח פסק ההלכה את מהדורות החדשות, ועורר תגובות שליליות וחיוביות בהיקף עצום. איך התבטא לפני עיתונאי חשוב - כבר שנים אני לא זוכר כזו תזזית של תגובות ותגובות נגד, וכל זה בגלל שכמה רבנים אמרו משהו...
באותם ימים, הגיע סגן שר הביטחון דאז מוטה גור, פעמיים, בשליחות ראש הממשלה ושר הביטחון, לבית רבנו זצ"ל, לחץ מאוד ואיים על הרב, אך הרב לא נרתע מלחצי ואיומי הממשלה, אישי ציבור ומפניות של קצינים דתיים שטענו שקידום כל הקצונה הדתית ייעצר.
זכיתי ללוות מספר פעמים את הרב בתקופת הלחצים הזאת, רבנו זצ"ל לא היסס או חשב לחזור בו אפילו פעם אחת, שהרי קודם כל שומעים להלכה - וזו גם העצה הכי טובה!
באותם ימים, הוכחה גם נכונותו של משפט יסודי זה. מוטה גור דיווח לרבנו זצ"ל, שהצבא קיבל כבר את הפקודה והכין את המשאיות ושאר הנדרש לביצוע הגירוש, אולם פסק ההלכה הביא לכך, שרבין החליט שלא נכון לפגוע בצבא, ודחה "זמנית" את ביצוע התוכנית הנוראה.
בכינוס רבנים שהתקיים בבית הרב, לאחר הדיווח על דברי סגן שר הביטחון, אמר בסיפוק רבנו זצ"ל מכאן רואים יסוד גדול: "לנהוג על פי התורה זו גם עצה טובה". מאז שמעתי ממנו אמירה זו מספר פעמים כאשר דנו בהלכות ציבור.
מעיקרון זה, לדעתי, נבעו מספר קווים חשובים בהנהגתו הציבורית:
א. רב חייב להתערב במקום שצריך בו דעת תורה - "חובתם של הרבנים להשיב בכל שאלה דתית הלכתית המובאת בפניהם... על כן אנו דוחים מכל וכל את הניסיון לסתום את פי הרבנים בטיעונים שלא מן העניין" (קטע מפרסום שלו לציבור).
ב. לא תגורו מפני איש, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הלכה בעניין סירוב הפקודה.
ג. הקפדה ורוגז רב כלפי רבנים, שאינם גדולים בתורה ולא שימשו כראוי, ופוסקים הלכה ציבורית בעוד יכולתם לפסוק מוגבלת. כלשונו: 'הרֶבּלך' שפוסקים הלכה ומקלקלים.
פסק ההלכה הזה מוכר יותר לציבור הרחב מימי המאבק על גוש קטיף, ולאחר הגירוש יותר ויותר אנשים מבינים את עומק ראייתו של רבנו זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
