ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סירוב לפקודה נגד התורה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות מדורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ב חשון תשס"ח

סירוב לפקודה נגד התורה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל

מוטה גור דיווח לרבנו זצ"ל, שהצבא קיבל כבר את הפקודה והכין את המשאיות ושאר הנדרש לביצוע הגירוש, אולם פסק ההלכה הביא לכך, שרבין החליט שלא נכון לפגוע בצבא, ודחה "זמנית" את ביצוע התוכנית הנוראה
משפט אחד, שהיה שגור בפי רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, מקפל בתוכו את עיקרי הנהגתו הציבורית: "לעשות לפי התורה זו לא רק הלכה - זו גם עצה טובה"!
דומה, שהזיכרון הציבורי החזק ביותר מרבנו, בתחום המאבק על שלמות הארץ, יהיה מפסק ההלכה שלו שחובה לסרב פקודה בעקירת ישובים. הפסק נכתב לראשונה לפני כ- 15 שנה כתשובה לשאלה של חייל מילואים, שחשש כי יידרש להשתתף בפינוי "התנחלות לא חוקית".
השאלה היתה על סיוע בפינוי מבנים בלבד - ולא עסקה במקרה החמור פי כמה של גירוש אנשים או גרירתם.
התשובה היתה קצרה ומצוטטת כאן חלקית: "כיוון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ ישראל ולמסרם לגויים... הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל המעשה של סיוע לפינוי כפי שנפסק ברמב"ם... שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו". את הפסק ניסח רבנו זצ"ל, ועימו חתמו הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב משה צבי נריה זצ"ל.
פסק ההלכה הופץ לעיתונות, אך לא עורר אז כל עניין ורק עיתון הצופה ציטט אותו בכתבה קטנה שלא עוררה תשומת לב מיוחדת.
חודשיים אחר כך הופץ הפסק, פעם נוספת, בכנס חירום שנערך בחברון ע"י "איחוד הרבנים" כנגד מגמת ממשלת רבין לעקור את יהודי חברון, כתגובה לאירועי מערת המכפלה ע"י ד"ר גולדשטיין ז"ל. אז כבר היו לפסק ההלכה השלכות מעשיות לגבי החיילים הדתיים. באותו יום, פתח פסק ההלכה את מהדורות החדשות, ועורר תגובות שליליות וחיוביות בהיקף עצום. איך התבטא לפני עיתונאי חשוב - כבר שנים אני לא זוכר כזו תזזית של תגובות ותגובות נגד, וכל זה בגלל שכמה רבנים אמרו משהו...
באותם ימים, הגיע סגן שר הביטחון דאז מוטה גור, פעמיים, בשליחות ראש הממשלה ושר הביטחון, לבית רבנו זצ"ל, לחץ מאוד ואיים על הרב, אך הרב לא נרתע מלחצי ואיומי הממשלה, אישי ציבור ומפניות של קצינים דתיים שטענו שקידום כל הקצונה הדתית ייעצר.
זכיתי ללוות מספר פעמים את הרב בתקופת הלחצים הזאת, רבנו זצ"ל לא היסס או חשב לחזור בו אפילו פעם אחת, שהרי קודם כל שומעים להלכה - וזו גם העצה הכי טובה!
באותם ימים, הוכחה גם נכונותו של משפט יסודי זה. מוטה גור דיווח לרבנו זצ"ל, שהצבא קיבל כבר את הפקודה והכין את המשאיות ושאר הנדרש לביצוע הגירוש, אולם פסק ההלכה הביא לכך, שרבין החליט שלא נכון לפגוע בצבא, ודחה "זמנית" את ביצוע התוכנית הנוראה.
בכינוס רבנים שהתקיים בבית הרב, לאחר הדיווח על דברי סגן שר הביטחון, אמר בסיפוק רבנו זצ"ל מכאן רואים יסוד גדול: "לנהוג על פי התורה זו גם עצה טובה". מאז שמעתי ממנו אמירה זו מספר פעמים כאשר דנו בהלכות ציבור.
מעיקרון זה, לדעתי, נבעו מספר קווים חשובים בהנהגתו הציבורית:
א. רב חייב להתערב במקום שצריך בו דעת תורה - "חובתם של הרבנים להשיב בכל שאלה דתית הלכתית המובאת בפניהם... על כן אנו דוחים מכל וכל את הניסיון לסתום את פי הרבנים בטיעונים שלא מן העניין" (קטע מפרסום שלו לציבור).
ב. לא תגורו מפני איש, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הלכה בעניין סירוב הפקודה.
ג. הקפדה ורוגז רב כלפי רבנים, שאינם גדולים בתורה ולא שימשו כראוי, ופוסקים הלכה ציבורית בעוד יכולתם לפסוק מוגבלת. כלשונו: 'הרֶבּלך' שפוסקים הלכה ומקלקלים.
פסק ההלכה הזה מוכר יותר לציבור הרחב מימי המאבק על גוש קטיף, ולאחר הגירוש יותר ויותר אנשים מבינים את עומק ראייתו של רבנו זצ"ל.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il