ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
משפט אחד, שהיה שגור בפי רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, מקפל בתוכו את עיקרי הנהגתו הציבורית: "לעשות לפי התורה זו לא רק הלכה - זו גם עצה טובה"!
דומה, שהזיכרון הציבורי החזק ביותר מרבנו, בתחום המאבק על שלמות הארץ, יהיה מפסק ההלכה שלו שחובה לסרב פקודה בעקירת ישובים. הפסק נכתב לראשונה לפני כ- 15 שנה כתשובה לשאלה של חייל מילואים, שחשש כי יידרש להשתתף בפינוי "התנחלות לא חוקית".
השאלה היתה על סיוע בפינוי מבנים בלבד - ולא עסקה במקרה החמור פי כמה של גירוש אנשים או גרירתם.
התשובה היתה קצרה ומצוטטת כאן חלקית: "כיוון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ ישראל ולמסרם לגויים... הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל המעשה של סיוע לפינוי כפי שנפסק ברמב"ם... שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו". את הפסק ניסח רבנו זצ"ל, ועימו חתמו הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב משה צבי נריה זצ"ל.
פסק ההלכה הופץ לעיתונות, אך לא עורר אז כל עניין ורק עיתון הצופה ציטט אותו בכתבה קטנה שלא עוררה תשומת לב מיוחדת.
חודשיים אחר כך הופץ הפסק, פעם נוספת, בכנס חירום שנערך בחברון ע"י "איחוד הרבנים" כנגד מגמת ממשלת רבין לעקור את יהודי חברון, כתגובה לאירועי מערת המכפלה ע"י ד"ר גולדשטיין ז"ל. אז כבר היו לפסק ההלכה השלכות מעשיות לגבי החיילים הדתיים. באותו יום, פתח פסק ההלכה את מהדורות החדשות, ועורר תגובות שליליות וחיוביות בהיקף עצום. איך התבטא לפני עיתונאי חשוב - כבר שנים אני לא זוכר כזו תזזית של תגובות ותגובות נגד, וכל זה בגלל שכמה רבנים אמרו משהו...
באותם ימים, הגיע סגן שר הביטחון דאז מוטה גור, פעמיים, בשליחות ראש הממשלה ושר הביטחון, לבית רבנו זצ"ל, לחץ מאוד ואיים על הרב, אך הרב לא נרתע מלחצי ואיומי הממשלה, אישי ציבור ומפניות של קצינים דתיים שטענו שקידום כל הקצונה הדתית ייעצר.
זכיתי ללוות מספר פעמים את הרב בתקופת הלחצים הזאת, רבנו זצ"ל לא היסס או חשב לחזור בו אפילו פעם אחת, שהרי קודם כל שומעים להלכה - וזו גם העצה הכי טובה!
באותם ימים, הוכחה גם נכונותו של משפט יסודי זה. מוטה גור דיווח לרבנו זצ"ל, שהצבא קיבל כבר את הפקודה והכין את המשאיות ושאר הנדרש לביצוע הגירוש, אולם פסק ההלכה הביא לכך, שרבין החליט שלא נכון לפגוע בצבא, ודחה "זמנית" את ביצוע התוכנית הנוראה.
בכינוס רבנים שהתקיים בבית הרב, לאחר הדיווח על דברי סגן שר הביטחון, אמר בסיפוק רבנו זצ"ל מכאן רואים יסוד גדול: "לנהוג על פי התורה זו גם עצה טובה". מאז שמעתי ממנו אמירה זו מספר פעמים כאשר דנו בהלכות ציבור.
מעיקרון זה, לדעתי, נבעו מספר קווים חשובים בהנהגתו הציבורית:
א. רב חייב להתערב במקום שצריך בו דעת תורה - "חובתם של הרבנים להשיב בכל שאלה דתית הלכתית המובאת בפניהם... על כן אנו דוחים מכל וכל את הניסיון לסתום את פי הרבנים בטיעונים שלא מן העניין" (קטע מפרסום שלו לציבור).
ב. לא תגורו מפני איש, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הלכה בעניין סירוב הפקודה.
ג. הקפדה ורוגז רב כלפי רבנים, שאינם גדולים בתורה ולא שימשו כראוי, ופוסקים הלכה ציבורית בעוד יכולתם לפסוק מוגבלת. כלשונו: 'הרֶבּלך' שפוסקים הלכה ומקלקלים.
פסק ההלכה הזה מוכר יותר לציבור הרחב מימי המאבק על גוש קטיף, ולאחר הגירוש יותר ויותר אנשים מבינים את עומק ראייתו של רבנו זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
