ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
כמה קשה הכתיבה על מורי זקני מרן הגאון רבי אברהם כהנא שפירא הריני כפרת משכבו זצוק"ל, ימים ספורים אחר עלייתו לישיבה של מעלה. שבעתיים קשה הכתיבה במספר שורות מועט, המחייבת התמקדות בנושא אחד, אף שגדלותו של מורנו ורבנו זצוק"ל ואישיותו מלאת ההוד וההדר, רבת גוונים היתה וכללה פנים רבות.
בגמרא (ברכות מ"ב) מובא שלאחר הלווייתו של רב, כשלתלמידיו עלה ספק בעניין קביעות מקום לברכת המזון ולא ידעו את ההלכה, קם רב אדא בר אהבה וקרע קריעה נוספת בבגדו, אמר - "נח נפשיה דרב". ככל שמתרחק הזמן מהסתלקות הרב, הרגשת החלל והחסרון הגדול רק מתעצמת ותחושת חוסר האונים והיתְמוּת תופסת מקום יותר ויותר. כתיבה זו היא בבחינת קריעה ראשונה, אף שנכונו עבורנו קריעות רבות.
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו" (מו"ק י"ז). יסודות רבים טמונים בדמיון זה שבין הרב למלאך ה', אולם נדמה כי בעצם הגדרת המלאך ותפקידו מצוי התנאי ההכרחי לבקשת התורה מפיו של הרב. מלאך, כשליח ה', מסור כל כולו למטרה אחת לשמה נוצר, ללא פניות וללא נגיעות אישיות - "שאין מלאך עושה שתי שליחויות" (בראשית רבה נ'). אם דומה הרב למלאך ה', כולו קודש למסירת התורה מדור לדור ללא כל חשבון אחר, יבקשו תורה מפיו.
כמה פעמים שמענו ממו"ר שהיה חוזר ומדגיש, כי הצירוף שבין רב ותלמיד הינו הרבה מעבר לגדר הפשוט של "ושננתם לבניך", ויוצר הוא מושג חדש של 'מסירת התורה' (ראה דרך החיים למהר"ל תחילת מסכת אבות ובפירוש החסיד יעב"ץ שם). 'מסירת התורה' איננה מצטמצמת בהעברת ידע גרידא, מדובר בחיבור נפשי פנימי עמוק, בקישור לסיני. בכך באר מו"ר את מאמר הגמרא (תמורה ט"ז), שנשתכחו מיהושע בן נון שלש מאות הלכות ונולדו שבע מאות ספיקות, רק משום המחשבה שאין לו צורך עוד במשה רבנו. לא כוח הזיכרון של יהושע נחלש, הסביר מו"ר זצוק"ל, כי אם החיבור הנפשי הפנימי של יהושע אל רבו. בזה טמון ההבדל שבין לימוד תורה מכל אדם, לבין בקשת התורה מרב הדומה למלאך ה'. דרך הרב הדומה למלאך שכולו קודש למסירת התורה, מתחברים תלמידיו לכל מוסרי התורה שבכל הדורות, והרי הוא בכלל "מעתיקי השמועה" (כלשון הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א' ובפירוש המשנה), עד משה רבנו ע"ה.
ניתן לכתוב ובעז"ה עוד יכתבו, סיפורים רבים והנהגות של מורנו ורבנו זצ"ל, על גאונותו האדירה, צדקותו, שליטתו בכל מכמני התורה וכוחו בפסיקת ההלכה ובהנהגה, אולם בשלוש מילים היה מורנו ורבנו זצ"ל - מלאך ה' צבאות. מו"ר זצ"ל מסר את נפשו ואת מאודו למסירת התורה, לגדל את אלפי תלמידיו לתורה, משום שכל מהותו כמלאך ה' צבאות היתה מסירת התורה, פשוטו כמשמעו. כאשר ניסו פעם לדחות אחד משיעוריו כיון שלא היה בקו הבריאות, התבטא - "מדוע אין מבינים שהשיעור זה הבריאות שלי, שהתורה היא החיים שלי". פעם כאשר שוחח עמי בענייני השיעורים והדיבור בלימוד עם התלמידים, אמר וציוה שוב ושוב בזה הלשון - "צריך למסור את הנפש על הישיבה!". כל מעייניו של מורנו ורבנו זצוק"ל היו נתונים למסירת התורה לדורות הבאים, את כל כוחותיו מסר על דבר זה וכל עמלו האדיר בתורה כל השנים היה בבחינת "לומד על מנת ללמד". עדיין מהדהדות באוזני דבריו של מורנו ורבנו זצ"ל על מיטת חוליו בבית החולים, כאילו אין מסביבו רופאים ומכשירים והוא אוחז בידי ולוחש באוזני - "קח אותי לישיבה, קח אותי לישיבה".
ביום ראשון של חג הסוכות איבדנו את גדול מעתיקי השמועה בדורינו, את הקשר החי שלנו לסיני. רבנו הגדול, הדומה למלאך ה' צבאות, עלה בסערה השמיימה, מי ייתן לנו תמורתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
