ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
כמה קשה הכתיבה על מורי זקני מרן הגאון רבי אברהם כהנא שפירא הריני כפרת משכבו זצוק"ל, ימים ספורים אחר עלייתו לישיבה של מעלה. שבעתיים קשה הכתיבה במספר שורות מועט, המחייבת התמקדות בנושא אחד, אף שגדלותו של מורנו ורבנו זצוק"ל ואישיותו מלאת ההוד וההדר, רבת גוונים היתה וכללה פנים רבות.
בגמרא (ברכות מ"ב) מובא שלאחר הלווייתו של רב, כשלתלמידיו עלה ספק בעניין קביעות מקום לברכת המזון ולא ידעו את ההלכה, קם רב אדא בר אהבה וקרע קריעה נוספת בבגדו, אמר - "נח נפשיה דרב". ככל שמתרחק הזמן מהסתלקות הרב, הרגשת החלל והחסרון הגדול רק מתעצמת ותחושת חוסר האונים והיתְמוּת תופסת מקום יותר ויותר. כתיבה זו היא בבחינת קריעה ראשונה, אף שנכונו עבורנו קריעות רבות.
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו" (מו"ק י"ז). יסודות רבים טמונים בדמיון זה שבין הרב למלאך ה', אולם נדמה כי בעצם הגדרת המלאך ותפקידו מצוי התנאי ההכרחי לבקשת התורה מפיו של הרב. מלאך, כשליח ה', מסור כל כולו למטרה אחת לשמה נוצר, ללא פניות וללא נגיעות אישיות - "שאין מלאך עושה שתי שליחויות" (בראשית רבה נ'). אם דומה הרב למלאך ה', כולו קודש למסירת התורה מדור לדור ללא כל חשבון אחר, יבקשו תורה מפיו.
כמה פעמים שמענו ממו"ר שהיה חוזר ומדגיש, כי הצירוף שבין רב ותלמיד הינו הרבה מעבר לגדר הפשוט של "ושננתם לבניך", ויוצר הוא מושג חדש של 'מסירת התורה' (ראה דרך החיים למהר"ל תחילת מסכת אבות ובפירוש החסיד יעב"ץ שם). 'מסירת התורה' איננה מצטמצמת בהעברת ידע גרידא, מדובר בחיבור נפשי פנימי עמוק, בקישור לסיני. בכך באר מו"ר את מאמר הגמרא (תמורה ט"ז), שנשתכחו מיהושע בן נון שלש מאות הלכות ונולדו שבע מאות ספיקות, רק משום המחשבה שאין לו צורך עוד במשה רבנו. לא כוח הזיכרון של יהושע נחלש, הסביר מו"ר זצוק"ל, כי אם החיבור הנפשי הפנימי של יהושע אל רבו. בזה טמון ההבדל שבין לימוד תורה מכל אדם, לבין בקשת התורה מרב הדומה למלאך ה'. דרך הרב הדומה למלאך שכולו קודש למסירת התורה, מתחברים תלמידיו לכל מוסרי התורה שבכל הדורות, והרי הוא בכלל "מעתיקי השמועה" (כלשון הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א' ובפירוש המשנה), עד משה רבנו ע"ה.
ניתן לכתוב ובעז"ה עוד יכתבו, סיפורים רבים והנהגות של מורנו ורבנו זצ"ל, על גאונותו האדירה, צדקותו, שליטתו בכל מכמני התורה וכוחו בפסיקת ההלכה ובהנהגה, אולם בשלוש מילים היה מורנו ורבנו זצ"ל - מלאך ה' צבאות. מו"ר זצ"ל מסר את נפשו ואת מאודו למסירת התורה, לגדל את אלפי תלמידיו לתורה, משום שכל מהותו כמלאך ה' צבאות היתה מסירת התורה, פשוטו כמשמעו. כאשר ניסו פעם לדחות אחד משיעוריו כיון שלא היה בקו הבריאות, התבטא - "מדוע אין מבינים שהשיעור זה הבריאות שלי, שהתורה היא החיים שלי". פעם כאשר שוחח עמי בענייני השיעורים והדיבור בלימוד עם התלמידים, אמר וציוה שוב ושוב בזה הלשון - "צריך למסור את הנפש על הישיבה!". כל מעייניו של מורנו ורבנו זצוק"ל היו נתונים למסירת התורה לדורות הבאים, את כל כוחותיו מסר על דבר זה וכל עמלו האדיר בתורה כל השנים היה בבחינת "לומד על מנת ללמד". עדיין מהדהדות באוזני דבריו של מורנו ורבנו זצ"ל על מיטת חוליו בבית החולים, כאילו אין מסביבו רופאים ומכשירים והוא אוחז בידי ולוחש באוזני - "קח אותי לישיבה, קח אותי לישיבה".
ביום ראשון של חג הסוכות איבדנו את גדול מעתיקי השמועה בדורינו, את הקשר החי שלנו לסיני. רבנו הגדול, הדומה למלאך ה' צבאות, עלה בסערה השמיימה, מי ייתן לנו תמורתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















