אנו לא מתוודי'ם בראש השנה, כי בראש השנה עבודת התשובה גם מתייחסת לדרך, לגורמי החטא, ולא רק לחטאים עצמם
"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא...", הגמרא (עירובין נ"ג) דורשת את הפסוק על מצות תלמוד תורה, שאינך צריך לעלות אליה השמימה, או לחפשה מעבר לים אלא בפיך ובלבבך לעשותו. ואילו הרמב"ן מבאר כי המצוה עליה הפסוק מדבר היא מצות התשובה, וצריך עיון איך הרמב"ן כותב בשונה מהגמרא.
מכאן אנו לומדים, שאדרבה, מצות תלמוד תורה והעיסוק בה, היא ההשלמה האמיתית לתהליך התשובה, תשובת אמת בא תבוא יחד עם העיסוק והעמל בדברי התורה, על שניהם כאחד נאמר פסוק זה. וכך נאמר בספרי (בפרשת האזינו) על הפסוק "קחו עמכם דברים ושובו אל ד'": "אין דברים אלא דברי תורה, ושובו אל ד'", וכך בסדר התפילה: "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלמה לפניך".
וכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ג): "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב... וכן הוא אומר יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו". והאמת היא כי החיפוש בדעות ובדרכים הלא נכונות, הם המה שורשי המעשים, שכל אדם מושפעים מעשיו מדעותיו ודרכיו.
ובזה מבוארים דברי הרמב"ם, שכתב (הלכות תשובה פ"ג): "אף על פי שתקיעת שופר גזירת הכתוב, רמז יש בו, עורו ישנים משנתכם... ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה", וזה תואם את לשונו בפרק ז'. ומחדש הרמב"ם, כי השופר המעורר לתשובה ביום ראש השנה, נאמר במיוחד כלפי החיפוש והבדיקה בדרכים ומחשבות אשר לא טובות, לבדוק את הדרך והדעה, ומשום כך אנו לא מתוודים בראש השנה, כי בראש השנה עבודת התשובה גם מתייחסת לדרך, לגורמי החטא, ולא רק לחטאים עצמם.
ועל כך אנו מבקשים: "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", לא רק מהשינוי במעשים, אלא משורשיהם ומוצאיהם. (ויש לומר שכך גם בברכת רפאינו, "והעלה רפואה שלמה", רפואה שתוציאנו גם משורשי וגורמי המחלה, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה: "איזוהי תשובה שלמה... שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם", וכך ברפואה, רפואה שלמה היא שלא ישוב לזה החולי לעולם).
ושבת זו, האחרונה שבשנה זו, נזכה להיות מוכנים ועומדים לקבל את השנה החדשה הבעל"ט, שנת השמיטה, מתוך תשובת אמת. אמן ואמן.
"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא...", הגמרא (עירובין נ"ג) דורשת את הפסוק על מצות תלמוד תורה, שאינך צריך לעלות אליה השמימה, או לחפשה מעבר לים אלא בפיך ובלבבך לעשותו. ואילו הרמב"ן מבאר כי המצוה עליה הפסוק מדבר היא מצות התשובה, וצריך עיון איך הרמב"ן כותב בשונה מהגמרא.
מכאן אנו לומדים, שאדרבה, מצות תלמוד תורה והעיסוק בה, היא ההשלמה האמיתית לתהליך התשובה, תשובת אמת בא תבוא יחד עם העיסוק והעמל בדברי התורה, על שניהם כאחד נאמר פסוק זה. וכך נאמר בספרי (בפרשת האזינו) על הפסוק "קחו עמכם דברים ושובו אל ד'": "אין דברים אלא דברי תורה, ושובו אל ד'", וכך בסדר התפילה: "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלמה לפניך".
וכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ג): "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב... וכן הוא אומר יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו". והאמת היא כי החיפוש בדעות ובדרכים הלא נכונות, הם המה שורשי המעשים, שכל אדם מושפעים מעשיו מדעותיו ודרכיו.
ובזה מבוארים דברי הרמב"ם, שכתב (הלכות תשובה פ"ג): "אף על פי שתקיעת שופר גזירת הכתוב, רמז יש בו, עורו ישנים משנתכם... ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה", וזה תואם את לשונו בפרק ז'. ומחדש הרמב"ם, כי השופר המעורר לתשובה ביום ראש השנה, נאמר במיוחד כלפי החיפוש והבדיקה בדרכים ומחשבות אשר לא טובות, לבדוק את הדרך והדעה, ומשום כך אנו לא מתוודים בראש השנה, כי בראש השנה עבודת התשובה גם מתייחסת לדרך, לגורמי החטא, ולא רק לחטאים עצמם.
ועל כך אנו מבקשים: "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", לא רק מהשינוי במעשים, אלא משורשיהם ומוצאיהם. (ויש לומר שכך גם בברכת רפאינו, "והעלה רפואה שלמה", רפואה שתוציאנו גם משורשי וגורמי המחלה, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה: "איזוהי תשובה שלמה... שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם", וכך ברפואה, רפואה שלמה היא שלא ישוב לזה החולי לעולם).
ושבת זו, האחרונה שבשנה זו, נזכה להיות מוכנים ועומדים לקבל את השנה החדשה הבעל"ט, שנת השמיטה, מתוך תשובת אמת. אמן ואמן.
