ביטול הופעה של תזמורת | הרב יואב שטרנברג | בית המדרש

מדורים
הלכה פסוקה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עסקאות, חוזים והסכמים

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אליהו בן הדרה

3 דק' קריאה

תיאור המקרה:
עמותה משדרות הזמינה הופעה של תזמורת מקומית בליל יום העצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת, השיקול שלו היה פרסום מקומי. התזמורת לא מספיק מוכרת בשדרות ואירוע המוני על פי רוב, גורר הזמנות חדשות.
שבוע לפני יום העצמאות התקשרו לעמותה והודיעו להם שמוסד חינוכי מירושלים יגיע לשדרות לחגוג יחד את יום העצמאות. מדובר במוסד חשוב בעל יכולת כלכלית, לכן ישנו עניין גדול לעמותה לעבוד עמו בשיתוף. התברר שיחד עם תלמידי המוסד מגיעה תזמורת יוקרתית. העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיע לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת ביקש להופיע אפילו רק חלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת.

התביעה: בעל התזמורת תובע את השכר המלא שסוכם על סך 5,000 ₪ ועוד פיצוי כספי על הפסד הפרסום.
תשובת הנתבעת: נציג העמותה טוען שהוא הודיע שבוע לפני האירוע וכן סיבת הביטול לא תלויה בו - אין צורך בשתי תזמורות באותו אירוע. הוא מוכן לפצות את התובע בסכום של 1,500 ₪ בלבד.
פסק הדין : בית הדין חייב את הנתבעת לשלם את מלא השכר שסוכם - 5,000 ₪.

הלכה פסוקה (260)

הרב ש.ב.ורנר

64 - מת שיורשיו אינם ידועים

65 - ביטול הופעה של תזמורת

66 - פיטורי מורה בסוף שנת הלימודים

טען עוד

הנימוקים: ב ראשית דבריו עסק בית הדין בשאלה, האם בכלל היה מותר לנתבעת לחזור בה מהזמנת התובע. מבואר ברמ"א (חושן משפט סימן רד סעיף יא), שמוכר החוזר בו מההסכמה שהייתה בעל פה בינו לבין הלוקח ''נקרא מחוסר אמנה''. אלא, שכאשר המוכר חוזר בו מחמת עליית המחירים, נחלקו הדעות אם הוא נחשב ''מחוסר אמנה'' (שולחן ערוך שם): "אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו ואין צריך לקבל עליו מי שפרע, מכל מקום ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. ויש אומרים דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה וכן נראה עיקר"?
בית הדין ציין, שדין זה איננו דווקא בקנין, אלא גם בשכירות פועלים. ואם כן, נמצא שההיתר של הנתבת לחזור מחמת שקיבלה תזמורת בחינם, הרי הוא תלוי במחלוקת הזו. ובשו"ת חתם סופר (חושן משפט סימן קב) דן על מקרה שבו הקונה זוכה בירושה ומחמת כן הוא רוצה לבטל את העסקה ומסקנתו שיש להקל, והוא הדין לנדון דידן.
אמנם, למרות שהנתבעת היתה רשאית לחזור, עדיין מוטל עליה לשאת בהפסדים שנגמרו לתובע. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלג סעיף ב) נאמר: "אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, הרי זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל".
בנדון דידן, הייתה לתובע הצעה אחרת והוא ביטל אותה. אם כן ודאי יש פה הפסד. ההודעה על ביטול הסיכום הייתה מאוחרת מדי ובזמן כזה אין אפשרות למצוא מקום חדש. לכן יש לחייב את הנתבעת לשלם את ההפסד.
אין לטעון שהנתבעת אנוסה וממילא היא פטורה מתשלום. שכן, ההחלטה לבטל את הזמנת התזמורת היתה משום טובת הנתבעת, ולא משום שלא היתה לה אפשרות לעמוד בהסכם. אבל מצד המציאות ניתן להמשיך בהסכם ולא לקבל את התזמורת החדשה.
בשולחן ערוך שהבאנו, מבואר שהתשלום לפועל הוא כפועל בטל. והיינו, שאומדים כמה אדם מוכן להפחית משכרו, בשביל לא לעבוד. אמנם, בגמרא (בבא מציעא עז.) מבואר, שלסבלים שביטלו את עבודתם, יש לשלם שכר מלא, משום שלהם חשוב לעבוד מדי יום, כדי לשמור על הכושר.
האם ניתן ללמוד מהתקדים של הסבלים לכל מקרה פרטי שבו הפועל מעדיף לעבוד ולא לשבת בטל? אם הפועל צריך מאוד את הכסף וברור לנו שהוא היה מעדיף לעבוד, האם יקבל את על שכרו?
הרב שפיץ (מנחת צבי חלק א) פסק שאכן יש להתחשב במצבו הכלכלי של הפועל ובמקום שברור לנו שהוא לא היה מוותר על עבודתו, אם המעביד חזר בו צריך לשלם לו את כל שכרו. אם כן במקרה שלנו ברור שהתזמורת הייתה מופיעה ולא תסכים ליטול שכר בטלה משום הפרסום.

עסקאות, חוזים והסכמים

הלכה פסוקה