לקחי השואה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

שבת ומועדים
יום הקדיש הכללי

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

2 דק' קריאה

על-מנת להפיק לקחים מהשואה הנוראה, יש לעמוד על תופעת האנטישמיות הנאצית. דורות רבים היתה רדיפת היהודים על-ידי עמים שונים, מתוך מגמה להעביר את היהודים על דתם. זו היתה שאיפת הנוצרים. כך נהגו בימי האינקויזיציה ועוד, וזו היתה גם שאיפת המוסלמים. לא כן הנאצים. הם לא ראו ביהודים רק נושאי אמונה שאותה הם רוצים לבטל, אלא היהודים הם גזע, הם בעלי טבע בסיסי שאינו ניתן לשינוי, ולפי דעתם של הנאצים ימ"ש, טיבעם הגזעי של היהודים הוא בעל עוצמה גדולה המסוכנת לעולם, כי הגזע היהודי שואף לדעתם להשתלט על העולם. הנאצים אמרו שהיהודים משתלטים על המסחר, על הכספים וגם באמצעות רעיונות ותנועות פוליטיות. בעלי הון אדירים מחד, ומהפכנים אנשי שם מאידך, אף שהם לכאורה בעלי נטיות מנוגדות, לכולם מטרה אחת: להשתלט על העולם. הנאצים אמרו: ליהודים אופי טפילי, מנצל, אופיים הוא סמל ההרס הבלתי-פוסק. את ההשקפה הזו ביטא מנהיגם צורר היהודים, היטלר ימ"ש. הוא אמר שהיהודי אינו יכול להתבולל או להתמזג עם העם המארח אותו, כי כדי להיות גרמני צריך להכניע את הטבע היהודי שבתוכו, וזה בלתי-אפשרי. ויהודי המתחזה ללא יהודי, יהודי המתבולל, הוא מחלל את הגזע והדם הגרמני ה"אַרי", ה"טהור".

קשה לבטא בשפתיים את ההשקפה המרושעת הזו, שהתוצאה ממנה רצון להשמיד את עמנו. זו אותה תפיסה של המן הרשע העמלקי, שאמר (אסתר ג, ח): "ישנו עם אחד מפֻזר ומפֹרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שֹנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עֹשים ולמלך אין שֹוה להניחם", ולכן ביקש להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים. האויב הגרמני הנאצי לא רק ביקש אלא גם ביצע.

אמנם ההשקפה הנאצית מרושעת, חולנית, חסרת כל הגיון. אך כל זה לא מתיר לנו להתעלם מהתופעה, ולומר כי זה דבר חריג, דבר שלא יחזור על עצמו שוב. כי הדבר הבלתי-הגיוני הזה קרה, וקרה בצורה נוראה. אי-אפשר להסתפק בהשערות ובתקוות ששוב זה לא יקרה, אלא חובה לנקוט בכל האמצעים על-מנת למנוע את הִשנות הדבר חס-ושלום.

אף-על-פי שהאנטישמיות אין לה כל הצדקה, אף-על-פי שהקנאה והשנאה לישראל היא בלתי-מוצדקת, היא קיימת. היא קיימת נגד היהודים שבגלות, והיא קיימת נגד מדינת-ישראל. המצב של היהודים החיים בשאר הארצות בתוך עמים אחרים, והם מצליחים ומתבלטים, ומאידך שונים ואינם רואים את עצמם חלק מאותם העמים שהם חיים בתוכם, - המצב הזה לא בריא. ואף-על-פי שהוא אינו מצדיק שום התפרצות אנטישמית חס-ושלום, אבל אסור להִמצא במצב כזה של מיעוט שאינו רוצה להתבטל בתוך המדינה שהוא חי בה, שאינו מוכן להיות נאמן אליה לחלוטין, והוא שומר על נאמנות מסויימת לעמו, - זה מעורר התנגדות ובמיוחד כאשר יש למיעוט היהודי אפשרות לשוב לארצו והוא אינו מוכרח לשבת בתוך עמים אחרים. זה גורם לביקורת, לניכור, לקנאה ולשנאה.

ולזה יש פתרון: למנוע את האנטישמיות נגד יהודי הגולה אפשר על-ידי עליה לארץ-ישראל. עליה לארץ-ישראל תפתור את בעיותיה של מדינת-ישראל; המדינה תתחזק, ותוכל להתמודד עם האנטישמיות, עד לגאולתנו השלמה.

מועדים

יום הקדיש הכללי