ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
הרב הוציא פסק הלכה בעניין זה וכך כתב :
"לפי דין תורה חל איסור גמור למסור קרקע של ישראל לנכרי משום לאו דלא תחֹנם, ומשום בטול מצות ישוב ארץ ישראל המחייבת כל יחיד ויחיד מישראל. איסור זה חל על כל יהודי אזרח וחייל כאחד. פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם על מנת למסור את הקרקע לנכרים, הינה פקודה הנוגדת את דת תורתנו ואסור לקיימה...".
על פסק זה נשאל הרב על ידי הרב אהרון ליכטנשטיין שליט"א, כיון שיש דעות שויתורים שעושה הממשלה יביאו להצלת חיי אדם, הרי שיש בזה גדר של פקוח נפש או לפחות ספק פקוח נפש, ומדוע הרב מתעלם משיקול זה? מנין לרב הוודאות המוחלטת שאין כאן גדר של פקוח נפש, האם זו הערכה של המציאות, או סוד ד' ליראיו, או דעתו שעל אף הסכנות, חומר האיסורים וחשיבות השמירה על שלמות ארץ ישראל משקלה עולה על שמירה של נפשות?
נראה כי מרן הרב שפירא זצ"ל אכן הכריע מצד כל שלושת הטעמים הללו. כי אכן הערכת המציאות של הרב ועוד רבים כמותו היתה שהנסיגות שהממשלה מתכננת מסכנות את עם ישראל גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך, והדרך של הממשלה לפתרון הסכסוך שגויה מעיקרה והיא מרחיקה אותנו מהשלום ומרבה את הסכנה. זו גם דעתו של פרופסור אוּמן המומחה הגדול ביותר בעולם לפתרון סכסוכים. וכי תאמר מאחר שנחלקו דעות המומחים, הממשלה היא הסמכות להכריע בשאלה זו - התשובה שלילית, אין לממשלה הסמכות לקבוע מהי המציאות. הסמכות שלה אף פחותה מסמכות המומחים שאף הם מוטים על פי השקפת עולמם. בשיקולי הממשלה מצטרפים שיקולים פוליטיים נוספים שלא מן העניין, ועל כן הפוסק לא חייב לקבל את ההערכה של הממשלה, ולא חייב לקבוע על פיה את הכרעתו ההלכתית. אם הפוסק הגיע למסקנה שהחלטת הממשלה נבעה מהשקפת עולמה, ואילו השקפת עולמה היתה על פי התורה - החלטה היתה אחרת, ואם הפוסק לאחר שבחן את דעות המומחים השונות הגיע למסקנה שנסיגות אלו מסכנות את המדינה ומסכנות נפשות לטווח קצר וארוך, עליו להכריע לפי הבנתו את המציאות.
וכי תאמר הרי הפוסק אינו מומחה בניתוח המציאות, ולכן עליו לראות את המציאות כמסופקת ולא מוכרעת, או אז מאחר שהדעות נוטות לכאן ולכאן, שבה ועולה ההלכה. האומרת, כי יש איסור גמור למסור חלקי ארץ ישראל לנוכרים, ואין כאן ספק פקוח נפש שצריך לשקול אותו כנגד האיסור. על כן ההלכה שהכריע מרן מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל שרירא וקיימת מהבחינה הזאת, ונמשיך בעז"ה לדון בשבועות הבאים בשאר הנימוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
