ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- אמת ושקר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בתחילה הוא מאלץ את עשו למכור לו את בכורתו. עשו בא מן השדה עייף ורעב, והוא מבקש מיעקב: תן לי מנזיד העדשים שלך, ויעקב מתנה זאת במכירת הבכורה. האם זה הוגן לנצל את חולשתו באותה שעה ולסחוט ממנו את הבכורה?
אחר-כך בא יעקב ולוקח בעורמה את הברכות המיועדות לעשו.
גם ביחס ללבן נוהג יעקב בעורמה בענין שכרו. הוא אומר: שכרי יהיה הצאן העקודים והטלואים ושלך יהיו הצאן הלבנות, ואחר-כך הוא גורם, שכל הצאן ימליטו טלואים ועקודים, על-ידי שהוא לוקח מקלות ומפצל אותם ומעמיד אותם לפני הצאן.
אחרי כל זה הוא בורח מלבן מבלי להגיד לו, ואם הוא בורח, הרי לכאורה זה סימן לא טוב, שכן לא עזב בגלוי.
ואולם, אדרבא ואדרבא, יעקב הוא באמת איש תם, איש אמת. איש תם זה לא אדם ש'מסדרים' אותו והוא נופל בפח. איש אמת הוא לא איש טיפש, שמנסים את ישרותו ומרמים אותו. איש אמת באמת, כשהוא נמצא בין רמאים, הוא יודע להלך איתם בדרכם ולא לתת להם לרמות אותו.
מאז ומתמיד זילזל עשו בבכורה. היא לא עניינה אותו. כשאמר (בראשית כה, לב) "הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכֹרה?" הוא ביטא את מחשבתו מאז ומתמיד. יעקב לא אילץ אותו לוותר על הבכורה; להיפך, עשו שמח להיפטר ממנה. הוא לא ויתר על דבר בעל ערך, לדעתו, וקיבל תמורה נאותה כפי דעתו: נזיד עדשים חם, מהביל וטעים.
גם הברכות שיעקב לקח בעורמה, בעצם היו שייכות ליעקב; עשו לא היה ראוי להן בכלל. עשו היה איש ציד, צד את אביו בפיו, נראה לפני אביו כצדיק, ויצחק, בגלל העמדת הפנים של עשו, בגלל רמאותו, רצה לתת את הברכות לעשו, אבל באמת עשו לא היה ראוי להן. רבקה ידעה ברוח-הקודש, שהברכות צריכות להינתן ליעקב, וזה עונשו של רמאי, שיילקחו ממנו הברכות בעורמה.
וכן היה עם לבן. לבן נהג כלפי יעקב ברמאות. בתחילה החליף את רחל בלאה, אחר-כך החליף את משכורתו של יעקב עשרת מונים. בכל פעם שינה אותה: ראה שנולדים הרבה טלואים, אמר לו, לא טלואים יהיה שכרך אלא ברודים. ראה שהחלו להיוולד ברודים, אמר: לא, הסכמתי רק נקודים, וכך החליף את משכורתו מאה פעמים, ולרמאי כזה מגיע, שינצחו אותו דוקא ברמאות. מאליו מובן, שהרמאי ימשיך בצביעותו ויאשים את יעקב.
עשו המסכן, כביכול, מתלונן על יעקב "ויעקבני זה פעמיים". לבן ובניו מאשימים את יעקב שהוא עושק אותם, אחרי שהם נוכחו שכל העושר בבית לבן בא להם בזכות יעקב. אחרי שיעקב עבד במסירות ובאמונה עשרים שנה והגיעה השעה שיקבל את שכרו, הם מאשימים אותו שהוא לוקח את הכל לעצמו.
זה מצבו של עם ישראל בכל הדורות. בכל מקום שהוא נמצא, הוא מביא ברכה, עושר ופריחה, אבל במקום להכיר טובה לישראל, מאשימים אותם בניצול, כאילו הם חיים על חשבון המארחים שלהם. לא צריך להתפעל מההאשמות הזדוניות הללו של ממשיכי לבן הארמי, לא צריך ולא נכון, ואסור להיות תם אל מול הרמאות, אלא מידת האמת דורשת להערים כנגד הרמאות ולהשתמש באותם האמצעים של הרמאי, כדי להשיג את מה שמגיע בצדק וביושר. זה לא פוגם בתמימות ובאמת, אלא מעמיק אותה, ודמותו של יעקב אבינו מאירה בכל הדורות כאיש תם יושב אוהלים, איש האמת באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
