ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הם גם מייצגים שתי השקפות עולם מנוגדות לגמרי. לכן השאלה הרלוונטית היחידה היא שאלה של הסתגלות והתמודדות. אם הקב"ה ברא אותם שונים כל כך, חופש הבחירה בחייהם מתרכז בשאלה איך הם יתמודדו זה עם זה.
במובן הזה, שאלת ההתמודדות והיחסים בין העם היהודי לעולם הלא-יהודי הרחב והחזק יותר עומדת בעינה ורלוונטית עד היום. עשו משנה את יחסו כלפי יעקב ואיננו שומר על עקביות. שנאה, קנאה, תסכול - כולם מקבלים ביטוי בהיבטים מסוימים של התנהגותו כלפי יעקב. עם זה, יש אצל עשו גם הערצה מהולה בטינה והוא עושה ניסיונות להתפייס עם יעקב. יעקב מוצג כמי שרק מגיב למעשיו של עשו, כטיפוס פאסיבי יותר, כאדם שמתאזר בסבלנות ומנסה להמתין עד שוך הסערה בתקווה שעשו יירגע וישלים עם זכותו של יעקב להתקיים במה שנראה לעשו כעולמו הבלבדי.
לכן עולה השאלה - שאלה כל הדורות - האם יש מקום בעולם הזה, בייחוד בעולם המתכווץ שלנו, לדו-קיום בשלום של יעקב ועשו. אנחנו מקווים שכן, על אף שההיסטוריה מפריכה את ההשקפה האופטימית הזאת על היריבות בין האחים.
התורה עצמה לא מגלה לנו מה הסיבה האמיתית לשנאת עשו ליעקב. על אף שהעובדה שיעקב קנה את הבכורה ולכן קיבל ראשון את ברכות אביו היא לכאורה הסיבה לכעסו של עשו על יעקב, ברור שהסיבה הזאת שטחית בלבד. השנאה היתה שם קודם לכן, מרגע העיבור, על אף שעוד לא היו ביניהם שום תקריות. התורה מתייחסת כדבר מובן מאליו לקביעה שזה מה שיהיה מעתה והלאה.
זה מסביר במידה רבה את הגישה הפטאלית של היהדות המסורתית ביחס להתנהגות של העולם הלא-יהודי כלפינו. רבי שמעון בר יוחאי אמר בתלמוד שכלל הוא שעשו שונא את יעקב. אך יש דעות אחרות בתלמוד שנוקטות גישה אחרת ולא מסכימות שהשנאה והאלימות בין השניים היא בלתי נמנעת.
אחרי שהתגלו זוועות השואה, יהודים רבים קיוו שעשו סוף סוף חזר בתשובה והבין את הפסול שבדרכי השנאה והקנאות. מאז חלפו כמעט 70 שנה, ואנחנו כבר לא כל כך בטוחים כל כך בהשקפה האופטימית הזאת בדבר הפיוס של עשו עם יעקב. על אף שהיום אנחנו פחות פאסיביים ופחות מוכנים להשלים עם המצב מכפי שהיינו לפני מאה שנים, לא נשארו לנו הרבה דרכים אחרות להתמודד עם העניין. עלינו לצמצם את החיכוך ככל האפשר, אבל להבין שאנחנו מתמודדים עם בעיה בת אלפי שנים שלא תיעלם רק מפני שאנחנו רוצים או חותמים על הסכמים. אומץ ואמונה בערכנו העצמי הם כלי הנשק החזקים ביותר שעומדים לרשותנו להביא את עשו לפיוס ולחיות עמו בהרמוניה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
