ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ישי ושלמה קרויזר
גם בגלל סיבה זו, נמשיך בשבועות הקרובים להסביר מדוע כל הפתרונות הנהוגים כיום הם בדיעבד. המירב שניתן לומר הוא שבתוך הרשימה של הפתרונות לשעת הדחק ולזמן שחיוב שמיטה הוא מדרבנן יש פתרונות המומלצים יותר ויש פתרונות המומלצים פחות. פתרון הקניה משטחי הרשות והחמאס אמור להופיע בתחתית הרשימה ומעט לפניו פתרון היבוא מאירופה. יש מימד של הטעיה במתן כותרת הלכתית "שמיטה לחומרא" דווקא לפתרונות הבעייתיים ביותר מבחינה הלכתית.
נמשיך לברר השבוע את היתרונות והחסרונות של הפתרונות המוצעים בשוק. נבהיר מראש כי במסגרת זו שאנו מקפידים בה על הקיצור, לא נוכל להתייחס לכל הפרטים ההלכתיים ונעסוק רק בעקרונות.
נתחיל ב"מצע המנותק" ובגידולי חממות. פתרונות אלה מתבססים על כך שאין כאן "גידולי שדה". החילוק ההלכתי בין גידולי שדה לגידולי חממה למיניהם מופיע בתלמוד הירושלמי "ר' יוחנן בשם ר' ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה ובשביעית צריכה (בירור) דכתיב:
"ושבתה הארץ שבת לד' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (ערלה פרק א הלכה ב ).
הירושלמי מסתפק מהו הביטוי המחייב בלשון התורה " הארץ " או " שדך ". "הארץ " הוא ביטוי כולל יותר ואם הוא העיקר הרי שדיני שביעית נוהגים בכל מקום גם בתוך הבית. אם הביטוי " שדה " הוא העיקר, הרי שמה שאיננו " שדה" לא נוהגים בו הלכות שביעית. ספקו של הירושלמי לא נפשט. הרמב"ם לא הביאו בהלכות שביעית, אף שהביא להלכה את החיוב בהלכות ערלה ואת הפטור מתרומות ומעשרות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר "השמטה" זו. נזכיר בקיצור רק את דברי "פאת השולחן" עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל על ידי תלמידי הגר"א לפני מאתיים שנה (תקס"ח) ואחר כך את דיוניהם של הרב הראשי לישראל מרן הראי"ה קוק וה"חזון אי"ש". כדאי לעיין גם בדבריו של מרן הגר"ש ישראלי (חוות בנימין ג' סימן צז). נזכיר עוד כי מי שפיתח את שיטת המצעים המנותקים שאומצה לראשונה על ידי ישובי פא"י היה פרו' מאיר שוורץ, עוד בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל.
הלכה למעשה הוכרע ספקו של הירושלמי לקולא רק בגלל ששמיטה בזמן הזה מדרבנן. ברגע שחיוב שמיטה יהיה מדאורייתא לא נוכל לסמוך על היתר זה.
נוסיף עוד, כי גם דרך מומלצת זו, היא מעין "עקיפה" של מצוות השמיטה. נזכיר בהקשר זה כי פירות וירקות שהוכנסו לבית דרך הארובה ולא בדרך הרגילה בדרך הדלת פטורים מחיוב תרומות ומעשרות. אף על פי כן מובא בגמרא "ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון (דלת ראשית) - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות - כדי לפטרן מן המעשר, לפיכך לא נתברכו פירותיהן" (עין יעקב, ברכות דף לה ע"ב).
גם הפן של הפסקת המרוץ הכלכלי על ידי האדם בשנת השמיטה איננו בא לידי ביטוי בפתרון זה.
אם מחירם של הירקות גבוה יותר בגלל השימוש בשיטה זו הרי שאנו מפסידים גם את הפן החברתי של מצוות השמיטה.
לכן נסכם ונאמר כי אפילו הרעיון של מצעים מנותקים וגידולי חממות לא יכול להכנס תחת הכותרת של "שמיטה למהדרין" או "שמיטה לחומרא" אף על פי שבין כל הפתרונות, של הבדיעבד", הוא פתרון מומלץ.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש חיוב השמיטה מדאורייתא,
עם חידוש הברכה האלקית לשפע רב של פירותיה הקדושים, של הארץ הקדושה במיוחד כהכנה לקראת שביעית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














