ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"זְכר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית נח Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ז

"זְכר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה

התורה אומרת בשירת האזינו "זְכר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" ומתוך העניין עולה שהתורה רומזת לדור המבול ולדור הפלגה. לכאורה אלו דורות כבר אבדו מן העולם, ומה משמעות יש להם לימינו?
נראה להסביר זאת על פי חז"ל (בר"ר פרשה ג ז) "מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר דין הניין לי, יתהון לא הניין לי", מדוע הקב"ה בורא עולמות שאינם נוחים לו ולבסוף מחריבן, הלא הקב"ה כל יכול לדעת לברוא מלכתחילה עולם שיהיה ניחא לו בו? אין זאת אלא מפני שהעולם שלנו מבוסס על חורבות העולם הקודם שנחרב וממשיך אותו בצורה נעלה יותר. וראיתי שהרב שלמה מן ההר זצ"ל 1 מפרש שהתהליך הזה של בורא עולמות ומחריבן המשיך גם בעולמנו, שהחריב את דורו של נח וברא עולם חדש, עד שנבחר אברהם וזרעו אחריו ונדחו אומות העולם וזה בשבילם כמו חורבן, על מנת לברוא עולם מתוקן יותר, וכן הלאה בחירת ישראל, בחירת ארץ ישראל מקום המקדש, כל היו נחשבים בבחינת בורא עולמות ומחריבן.
אם נתבונן נראה שעולמו של נח היה חזרה נרחבת יותר של עולמו של אדם הראשון. אפשר לראות את נח בתיבה כאדם בגן עדן שנצטוה לעובדה ולשומרה, וכך נח נצטווה לטפל בכל בעלי החיים שבתיבה, וכשיצא חטא בשתית יין, שמזכיר את חטא עץ הדעת, שיש אומרים שגם הוא היה גפן, שהוא טוב ורע, שיכול לפקח אדם או להוציאו מדעתו כשמשתכר, ואז חזר העולם והתדרדר לחטא הפלגה שבו גלו ממקומם והתפזרו כאדם שגלה מגן עדן.

זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיז עמוד א
ובשית מאה שנין לשתיתנאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלה בשביעאה כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא, אוף הכי נמי, וסימניך (בראשית ז') בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה,

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נב עמוד א תנו רבנן:
ואת הצפוני ארחיק מעליכם - זה יצר הרע, שצפון ועומד בלבו של אדם; והדחתיו אל ארץ ציה ושממה - למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן; את פניו אל הים הקדמוני - שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו; וסופו אל הים האחרון - שנתן עיניו במקדש שני והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו; ישעיהו פרק יא כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְקֹוָק כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים


ילקוט שמעוני מלכים א רמז קפד דבר אחר מהו בירח בול בירח מבול חסר מ' כנגד ארבעים יום, שאע"פ שנשבע הקב"ה כי מי נח זאת לי אעפ"כ מ' יום בכל שנה היו אותם הימים עושים רושם בעולם עד שעמד שלמה ובנה את בית המקדש ופסקו אותם מ' יום לפיכך כתיב חסר מ' כנגד ארבעים יום שפסקו, משנעשה הבית בירח בול נעשה נעול י"ב חדש והיו הכל ממלמלים על שלמה לומר לא בנה של בת שבע הוא היאך הקב"ה משרה שכינתו לתוך מעשה ידיו והקב"ה חשב לערב שמחת בית המקדש בחדש שנולד בו אברהם, בירח האיתנים זה חדש תשרי ולמה קורא אותו ירח האיתנים שנולד בו אברהם שנאמר משכיל לאיתן האזרחי. וכיון שנפתח בחדש מועדות והקריב הקרבנות וירדה האש אמר הקב"ה עכשו נשלמה המלאכה שנאמר ותשלם כל המלאכה, ועל זה נאמר עמקו מחשבותיך, וכן אתה מוצא במלאכת המשכן, א"ר חנינא בכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן, כמו שכתוב ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן, והיו ישראל ממלמלין על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו יצחק דכתיב לושי ועשי עוגות ואמרו לו שוב אשוב אליך, ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי לשלם, מה שלם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי, וכן מרחשון עתיד הקב"ה לשלם לו:
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נג עמוד א
בשעה שכרה דוד שיתין, קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא, אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן. - אי הכי, חמש עשרה מעלות? יורדות מיבעי ליה! אמר ליה: הואיל ואדכרתן (מלתא), הכי אתמר: בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא, אמר דוד: מי איכא דידע אי שרי למכתב שם תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נג עמוד ב אחספא ונשדיה בתהומא ומנח? ליכא דקאמר ליה מידי. אמר דוד: כל דידע למימר ואינו אומר - יחנק בגרונו. נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו: ומה לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו - על אחת כמה וכמה. אמר ליה: שרי. כתב שם אחספא, ושדי לתהומא, ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי. כי חזי דנחית טובא, אמר: כמה דמידלי טפי מירטב עלמא. אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי, ואוקמיה באלפי גרמידי.

דברים פרק לב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר +דברים ל"ב+ יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר +משלי ד'+ כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.

רבא רמי: כתיב יערף כמטר לקחי, וכתיב תזל כטל אמרתי! - אם תלמיד חכם הגון הוא - כטל, ואם לאו - עורפהו כמטר. תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר +משלי ג'+ עץ חיים היא למחזיקים בה, ואומר +משלי ג'+ רפאות תהי לשרך, ואומר +משלי ח'+ כי מצאי מצא חיים. וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות, שנאמר יערף כמטר לקחי, ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר +דברים כ"א+ וערפו שם את העגלה בנחל.
תלמוד בבלי מסכת חולין דף קלט עמוד ב משה מן התורה מנין? +בראשית ו'+ בשגם הוא בשר,
בראשית פרק ו פסוק ג בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה:
רש"י בראשית פרק ו פסוק ג והיו ימיו וגו' - עד מאה ועשרים שנה אאריך להם אפי ואם לא ישובו אביא עליהם מבול.
שמות פרק ב וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ:
ישעיהו פרק יז הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן:
ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תכ הוי המון עמים רבים כהמות ימים, נמשלו ישראל לחול שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים, ונמשלו האומות לים שנאמר כהמות ימים יהמיון והם מתיעצין על ישראל והקב"ה מתיש גבורתן, אמר ישעיה והרשעים כים נגרש מה הים הגל הראשון אומר עכשו אני עולה ומציף את כל העולם וכיון שבא לחול הוא כורע ומשתבר ואין הגל השני למד מן הראשון, כך פרעה נתגאה על ישראל והפילו הקב"ה, וכן עמלק וכן סיחון ועוג ובלעם ובלק ואין אחד מהם למד מחברו:
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ח ר' אליעזר אומ' לא על המים בלבד אמ' ישרצו המים, אלא על האומות שנמשלו כמים, שנ' הוי המון עמים רבים כהמות הים ימים יהמיון וכו', וכשם ששרצו המים ביום החמישי כך עתידין אומות העולם להשריץ בעולם החמישי ונלחמו אלו עם אלו להשחית, שנ' וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר, ומה כתוב אחריו ישועת ישראל, שנ' ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם, כל הנהרות המהלכים על הארץ הם ברוכין כשהם מהלכין על הארץ וטובים ומתוקים, ויש מהן הנאה לעולם, ירדו לים הם רעים ונארים ומרורים ואין בהם הנאה לעולם, ולמה הם דומים לישראל, כשישראל בטוחים בצל יוצרם ועושים רצונו של הב"ה הם ברוכים וטובים ומתוקים, ויש מהם הנאה לעולם, ובשבילן העולם עומד, אנשים מישראל שסרן מאחרי יוצרם ובטחו בחקות הגוים, הם רעים ונארים ומרודין, ואין בהם הנאה לעולם, וכשם שבנימי הנהרות מאכל מיני הים, כך הם מאכל לאשה של גהנם, וכל הגשמים היורדים בים זרע הם לכל אשר בהם, ומהם הדגים נזונים, בחמישי נהפכו המים במצרים לדם, בחמישי יצאו אבותינו ממצרים, בו ביום עמדו מימי הירדן מפני ארון ברית העולם, בו ביום סתר חזקייהו את המעיינות שהיו בירושלם, שנ' הוא חזקיהו אשר סתם מי גיחון העליון, בחמישי השריץ מן המים לויתן ונחש בריח, ומדורו במים התחתונים, ובין סנפיריותיו הבריח התיכון של ארץ עומד, וכל התנינים הגדולים שבים מזונות של לויתן, ובכל יום ויום הוא פותח את פיו והתנין הגדול שבא יומו פורח ונוס ונכנס לתוך פיו של לויתן, והתנין הגדול שבא יומו הב"ה משחק בו, שנ' לויתן זה יצרת לשחק בו, ר' מנא אומ' אלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בארץ, ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים במים, חוץ מן כל עוף כנף שברייתו מן המים ופרה ורבה בארץ, שנ' והעוף יירב בארץ, ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים בביצים, ואלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בולד.


^ 1 בספר "מהר שלם" קובץ מאמרים שכתב ופרסם הרב שלמה מן ההר זצ"ל מאמר "בורא עולמות ומחריבם".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il