ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה וישי קרויזר
רעות נפלה על המיטה שדודה. כבר חודש, שהיא לא ישנה כמעט בלילות. השנה אין בסניף קומונרית, וכאחת המדריכות המובילות בצוות, הכל נפל עליה. כבר חודש, שהיא רואה בחלום רק כתובות אש, דגלנויות וקירות צבועים.
"נו, איך היתה השבת ארגון"? שאלה אמא.
"היה טוב וטוב שהיה. אבל את יודעת, היא הזדקפה לפתע, אחרי שזה נגמר, אני חייבת לברר לעצמי - בשביל מה הכל? מה מקומה של תנועת נוער"?
"נו, איך היתה השבת ארגון"? שאלה אמא.
"היה טוב וטוב שהיה. אבל את יודעת, היא הזדקפה לפתע, אחרי שזה נגמר, אני חייבת לברר לעצמי - בשביל מה הכל? מה מקומה של תנועת נוער"?
יתרונות תנועת הנוער
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
בית הספר הוא מקום שבו נדרש הנער לצאת ידי חובה, לעומת זאת בתנועת הנוער הוא נקרא לשאול תמיד: "מה חובתי ואעשנה". לבית הספר, פעמים רבות, פנים זועפות ותובעניות למטלות עכשוויות, ואילו בתנועת הנוער נדרש המתחנך בה לצפות למרחוק. אם בית הספר משול לתורה שבכתב, תנועת הנוער משולה לתורה שבעל פה, המחברת את האמונות אל החיים.
החברה בבית הספר מתקיימת פעמים רבות באווירה של תחרות, ואילו בתנועת הנוער אווירת האחווה באה לידי ביטוי רב יותר.
תנועת הנוער מהווה את קבוצת התמיכה להתנהגות אשר את דרישותיה בית הספר מלמד, מפני שיש בה שיתוף וסלחנות.
בניגוד לברירה המוקפדת של בתי הספר ובייחוד של חלק מן הישיבות התיכוניות, תנועות הנוער מקבצות יחד נערים מבתים ומבתי ספר שונים, ומסייעות בכך לקרוב רחוקים.
החניך בתנועת הנוער נקרא לבחור את מקצועו, משלח ידו, מקום מגוריו ותרבות הפנאי שלו, לפי מגמות אידיאליסטיות ולא לפי טובתו הפרטית.
עבודת ה' בציבור
הרב יורם צוהר שליט"א - ראש אולפנת 'כפר פינס'
לכל תקופה בחייו של האדם ערך עצמי. לדוגמא, על תקופת הילדות נאמר שהעולם מתקיים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
לכל תקופת חיים סגנון מיוחד של הופעה, חשיבה ועשייה, המשתלב יחד עם חלקי החברה האחרים החיים באותו דור, "בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים" - כולם יחד במקהלה אחת המורכבת מכלים שונים, מהללים ומקדשים את שם ה' בעולם.
על הפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" כותב הרב צבי יהודה זצ"ל: "מה היא מילת הלב? חזרה בתשובה! מילת הלב כוללת את כלל ישראל, אבות ובנים זקנים עם צעירים".
ובאיזה אופן? ממשיך הרב צבי יהודה: "'לבבך' - לחוד, ו'לבב זרעך' לחוד. כאן לימוד פדגוגיה וחינוך. אל האבות אפשר לדבר בסגנון של חרדיות ויראת שמים. אבל אם תדבר כך אל הצעירים, אין זה נקרא 'הוכח תוכיח'. יש סגנון שמתאים לאבות, ויש אופן הסברה והבנה שמתאים לבנים. אופן התוכחה האמיתית היא מתוך אהבה וידידות, מתוך שייכות והבנה". לימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו בסגנון שונה וברוח אחרת, המתאימים לכל גיל ותקופה.
בנוסף - חיי תורה ומצוות משמעותיים יותר כשהם נעשים בחבורה וברוב עם. עיקרה של עבודת ה' היא בציבור בו יש לכל אחד תפקיד אישי ואחריות עצמית. כאשר הפרט מחובר לכלל, ופועל מכוחו של הכלל, הוא פועל פעולות רוחניות משמעותיות יותר, ועל ידי כך מיטיב לעצמו ולעמו.
לפיכך שנינו במסכת אבות, שיחיד שעוסק בתורה זוכה להשראת שכינה, וגם עשרה וקבוצות נוספות זוכות להשראת שכינה. אם יחיד זוכה להשראת השכינה, מדוע מזכיר התנא קבוצות שונות העוסקות בתורה וזוכות להשראת שכינה? לומר לנו שאמנם כן, כולם זוכים, אך המדרגות שונות, וככל שהחבורה גדולה יותר, הברכה האלוקית משמעותית יותר.
הציבוריות הישראלית צריכה להופיע בכל שלב בחיים. הללו את ה' בחורים , זקנים , נערים - בלשון רבים. על כן גם לנוער כקבוצה יש משמעות מיוחדת.
הנוער שלנו מבקש לבטא את עצמו בקדושה ובטהרה, בגדלות רוחנית, ובאכפתיות חברתית ולאומית. כאשר הוא מלווה בהדרכה נכונה, זו פעולת הזריעה, שלפעמים מלווה בדמעה, אך עתיד עם ישראל לקצור את הפירות ברינה.
כדאי להאזין לקריאתו של מרן הרב קוק זצ"ל לצעירי ישראל, הקורא להם להתאסף ולייסד יחדיו קבוצת נוער לפני יותר ממאה שנה: "אל בחורי ישראל... היאספו אלי כל חלוץ... אשר ימצא בנפשו החפץ הישראלי הנכון, להיות נמנה את צעירינו... בואו אלי למועד אשר ייעדתי בזה, ניוועץ יחדיו לאגד את הכוחות הפזורים שבמחנה צעירי עדתנו, אל מרכז אחד, להפיח רוח חיים וטל של תחיה בקרב המחנה...".
במסגרות חינוכיות המאפשרות גיבוש חברתי משמעותי ויכולת ביטוי עצמי, וגם בתנועות הנוער, בהן מתחנך הנוער באופן לא פורמלי, ניתן לכוון את חברת הבנים והבנות לאפיקים חיוביים, ולהעשיר את בנינו ובנותינו בעושר האדיר הטמון בערכי היהדות האמוניים, החברתיים והלאומיים.
להתקדם!
הרב שניאור קץ שליט"א - ראש ישיבת 'נחלת ישראל' כפר חסידים
כמו תופעות רבות אשר נוצרו במשך הדורות שלא בבית ישראל וסופחו לכרם ה', אף תנועות הנוער על גווניה (אשר בשורשה לא צמחה מתוך בית המדרש), סופחו ונתקדשו על ידי חכמי ישראל. מנהיגי הציבור בראותם את הסחף הפוקד את הנוער, יצרו את תנועות הנוער הדתיות.
יחד עם זאת, מתוך הבנה בסיסית כי אין תנועות הנוער מיסודות התורה הנצחיים, יש לסייג ולבדוק תמיד עד כמה היא משרתת את הרעיון היסודי:
א. הצמדות להלכה כדבר ברור ובסיסי.
ב. פיתוח שאיפות רוחניות הנוגעות לכלל ולפרט וללימוד תורה בפרט.
ג. הימנעות מסגידה למסגרת לשם המסגרת: המיפקד, הסמל, התלבושת ועוד.
מתוך הנ"ל אין ספק כי על תנועות הנוער, הנמצאות ב"ה בתהליכים חיוביים, לעבור שינויים נוספים בתפיסות היסוד . אל להם להתמקד רק ב"הצלת הנוער" מקלקולים, אלא להתפתח לחינוך לגדלות ולבניית בנים ובנות יראי ה' המלאים בתורה. הנוער צמא לשינוי זה ומרגיש פעמים רבות, שדווקא הרבנים מונעים את ההתקדמות מפחד של התקדמות מהירה מידי או מתפיסות מיושנות.
שאיפה זו היא עמוקה ומבורכת. בחורים צעירים רוצים לראות יותר דגש על הבניין הרוחני: שיעורי תורה, עבודה על המידות ועוד, לעיתים, גם על חשבון פעילות כללית מעניינת ככל שתהיה.
אל לנו לפחד מהיעלמות של חלק מהסמלים והמסגרות הישנות לטובת "בית מדרש" פעיל ותוסס, המהווה מקום מפגש ולימוד לבני הנעורים. מערכת תנועות הנוער אינה מקודשת ואל לנו לפחד משינויים. יחד עם זאת יש לעבור תהליך זה בהדרגה ובמתינות, ללא הריסת הקיים אלא מתוך שכלול המסגרת.
כחלק מתהליך זה אין ספק שנזכה:
1. להעלים את חרפת הערבוביה בין בנים לבנות, שאותה יש לעקור לחלוטין, והדור אכן ראוי לכך.
2. לחזק את נושא ה'לימוד' הבלתי מסגרתי החופשי בנושאים כלליים, כגון מלכות, בית מקדש ועוד.
3. הירתמות לעשייה בענייני ארץ ישראל בצורה מאסיבית כדוגמת הישוב המתחדש בחומש ועוד.
ואחרון אחרון חביב, יבורכו כל העוסקים במלאכת ההדרכה והבניה.

איך עושים קידוש?

הלכות שטיפת כלים בשבת

תהיו חמים!

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

למה ללמוד גמרא?

קשה עליי פרידתכם

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















