מה מקומָם של תנועות הנוער? | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
נושאים שונים

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה וישי קרויזר

4 דק' קריאה

רעות נפלה על המיטה שדודה. כבר חודש, שהיא לא ישנה כמעט בלילות. השנה אין בסניף קומונרית, וכאחת המדריכות המובילות בצוות, הכל נפל עליה. כבר חודש, שהיא רואה בחלום רק כתובות אש, דגלנויות וקירות צבועים.
"נו, איך היתה השבת ארגון"? שאלה אמא.
"היה טוב וטוב שהיה. אבל את יודעת, היא הזדקפה לפתע, אחרי שזה נגמר, אני חייבת לברר לעצמי - בשביל מה הכל? מה מקומה של תנועת נוער"?

יתרונות תנועת הנוער
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
בית הספר הוא מקום שבו נדרש הנער לצאת ידי חובה, לעומת זאת בתנועת הנוער הוא נקרא לשאול תמיד: "מה חובתי ואעשנה". לבית הספר, פעמים רבות, פנים זועפות ותובעניות למטלות עכשוויות, ואילו בתנועת הנוער נדרש המתחנך בה לצפות למרחוק. אם בית הספר משול לתורה שבכתב, תנועת הנוער משולה לתורה שבעל פה, המחברת את האמונות אל החיים.
החברה בבית הספר מתקיימת פעמים רבות באווירה של תחרות, ואילו בתנועת הנוער אווירת האחווה באה לידי ביטוי רב יותר.
תנועת הנוער מהווה את קבוצת התמיכה להתנהגות אשר את דרישותיה בית הספר מלמד, מפני שיש בה שיתוף וסלחנות.
בניגוד לברירה המוקפדת של בתי הספר ובייחוד של חלק מן הישיבות התיכוניות, תנועות הנוער מקבצות יחד נערים מבתים ומבתי ספר שונים, ומסייעות בכך לקרוב רחוקים.
החניך בתנועת הנוער נקרא לבחור את מקצועו, משלח ידו, מקום מגוריו ותרבות הפנאי שלו, לפי מגמות אידיאליסטיות ולא לפי טובתו הפרטית.

עבודת ה' בציבור
הרב יורם צוהר שליט"א - ראש אולפנת 'כפר פינס'
לכל תקופה בחייו של האדם ערך עצמי. לדוגמא, על תקופת הילדות נאמר שהעולם מתקיים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
לכל תקופת חיים סגנון מיוחד של הופעה, חשיבה ועשייה, המשתלב יחד עם חלקי החברה האחרים החיים באותו דור, "בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים" - כולם יחד במקהלה אחת המורכבת מכלים שונים, מהללים ומקדשים את שם ה' בעולם.
על הפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" כותב הרב צבי יהודה זצ"ל: "מה היא מילת הלב? חזרה בתשובה! מילת הלב כוללת את כלל ישראל, אבות ובנים זקנים עם צעירים".
ובאיזה אופן? ממשיך הרב צבי יהודה: "'לבבך' - לחוד, ו'לבב זרעך' לחוד. כאן לימוד פדגוגיה וחינוך. אל האבות אפשר לדבר בסגנון של חרדיות ויראת שמים. אבל אם תדבר כך אל הצעירים, אין זה נקרא 'הוכח תוכיח'. יש סגנון שמתאים לאבות, ויש אופן הסברה והבנה שמתאים לבנים. אופן התוכחה האמיתית היא מתוך אהבה וידידות, מתוך שייכות והבנה". לימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו בסגנון שונה וברוח אחרת, המתאימים לכל גיל ותקופה.
בנוסף - חיי תורה ומצוות משמעותיים יותר כשהם נעשים בחבורה וברוב עם. עיקרה של עבודת ה' היא בציבור בו יש לכל אחד תפקיד אישי ואחריות עצמית. כאשר הפרט מחובר לכלל, ופועל מכוחו של הכלל, הוא פועל פעולות רוחניות משמעותיות יותר, ועל ידי כך מיטיב לעצמו ולעמו.
לפיכך שנינו במסכת אבות, שיחיד שעוסק בתורה זוכה להשראת שכינה, וגם עשרה וקבוצות נוספות זוכות להשראת שכינה. אם יחיד זוכה להשראת השכינה, מדוע מזכיר התנא קבוצות שונות העוסקות בתורה וזוכות להשראת שכינה? לומר לנו שאמנם כן, כולם זוכים, אך המדרגות שונות, וככל שהחבורה גדולה יותר, הברכה האלוקית משמעותית יותר.
הציבוריות הישראלית צריכה להופיע בכל שלב בחיים. הללו את ה' בחורים , זקנים , נערים - בלשון רבים. על כן גם לנוער כקבוצה יש משמעות מיוחדת.
הנוער שלנו מבקש לבטא את עצמו בקדושה ובטהרה, בגדלות רוחנית, ובאכפתיות חברתית ולאומית. כאשר הוא מלווה בהדרכה נכונה, זו פעולת הזריעה, שלפעמים מלווה בדמעה, אך עתיד עם ישראל לקצור את הפירות ברינה.
כדאי להאזין לקריאתו של מרן הרב קוק זצ"ל לצעירי ישראל, הקורא להם להתאסף ולייסד יחדיו קבוצת נוער לפני יותר ממאה שנה: "אל בחורי ישראל... היאספו אלי כל חלוץ... אשר ימצא בנפשו החפץ הישראלי הנכון, להיות נמנה את צעירינו... בואו אלי למועד אשר ייעדתי בזה, ניוועץ יחדיו לאגד את הכוחות הפזורים שבמחנה צעירי עדתנו, אל מרכז אחד, להפיח רוח חיים וטל של תחיה בקרב המחנה...".
במסגרות חינוכיות המאפשרות גיבוש חברתי משמעותי ויכולת ביטוי עצמי, וגם בתנועות הנוער, בהן מתחנך הנוער באופן לא פורמלי, ניתן לכוון את חברת הבנים והבנות לאפיקים חיוביים, ולהעשיר את בנינו ובנותינו בעושר האדיר הטמון בערכי היהדות האמוניים, החברתיים והלאומיים.

להתקדם!
הרב שניאור קץ שליט"א - ראש ישיבת 'נחלת ישראל' כפר חסידים
כמו תופעות רבות אשר נוצרו במשך הדורות שלא בבית ישראל וסופחו לכרם ה', אף תנועות הנוער על גווניה (אשר בשורשה לא צמחה מתוך בית המדרש), סופחו ונתקדשו על ידי חכמי ישראל. מנהיגי הציבור בראותם את הסחף הפוקד את הנוער, יצרו את תנועות הנוער הדתיות.
יחד עם זאת, מתוך הבנה בסיסית כי אין תנועות הנוער מיסודות התורה הנצחיים, יש לסייג ולבדוק תמיד עד כמה היא משרתת את הרעיון היסודי:
א. הצמדות להלכה כדבר ברור ובסיסי.
ב. פיתוח שאיפות רוחניות הנוגעות לכלל ולפרט וללימוד תורה בפרט.
ג. הימנעות מסגידה למסגרת לשם המסגרת: המיפקד, הסמל, התלבושת ועוד.
מתוך הנ"ל אין ספק כי על תנועות הנוער, הנמצאות ב"ה בתהליכים חיוביים, לעבור שינויים נוספים בתפיסות היסוד . אל להם להתמקד רק ב"הצלת הנוער" מקלקולים, אלא להתפתח לחינוך לגדלות ולבניית בנים ובנות יראי ה' המלאים בתורה. הנוער צמא לשינוי זה ומרגיש פעמים רבות, שדווקא הרבנים מונעים את ההתקדמות מפחד של התקדמות מהירה מידי או מתפיסות מיושנות.
שאיפה זו היא עמוקה ומבורכת. בחורים צעירים רוצים לראות יותר דגש על הבניין הרוחני: שיעורי תורה, עבודה על המידות ועוד, לעיתים, גם על חשבון פעילות כללית מעניינת ככל שתהיה.
אל לנו לפחד מהיעלמות של חלק מהסמלים והמסגרות הישנות לטובת "בית מדרש" פעיל ותוסס, המהווה מקום מפגש ולימוד לבני הנעורים. מערכת תנועות הנוער אינה מקודשת ואל לנו לפחד משינויים. יחד עם זאת יש לעבור תהליך זה בהדרגה ובמתינות, ללא הריסת הקיים אלא מתוך שכלול המסגרת.
כחלק מתהליך זה אין ספק שנזכה:
1. להעלים את חרפת הערבוביה בין בנים לבנות, שאותה יש לעקור לחלוטין, והדור אכן ראוי לכך.
2. לחזק את נושא ה'לימוד' הבלתי מסגרתי החופשי בנושאים כלליים, כגון מלכות, בית מקדש ועוד.
3. הירתמות לעשייה בענייני ארץ ישראל בצורה מאסיבית כדוגמת הישוב המתחדש בחומש ועוד.
ואחרון אחרון חביב, יבורכו כל העוסקים במלאכת ההדרכה והבניה.

נושאים שונים

בימה תורנית