ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו שישה אחים ואחיות, כולם נשואים ובעלי משפחות ב"ה. בחודשים האחרונים התגלתה בעיה המטרידה את כל המשפחה. אבינו, אדם מבוגר, פרש לפנסיה לפני כמה שנים, ובעת האחרונה החל להתנהג בצורה מוזרה. הוא טוען שעוקבים אחריו ורודפים אותו. הוא חדל ללכת לבית הכנסת, ומגיף את תריסי הבית שלא יציצו. כשניסינו לומר לו שאלו דמיונות, האשים אותנו גם כן ברדיפתו. ביקשנו שיבוא לפסיכולוג או פסיכיאטר והוא בשלו. כולנו, אמא ואנו, במצוקה. מה לעשות?
תשובה:
נסיבות החיים גורמות לנו, כבנים, כילדים, לעמוד במצבים לא נעימים כלפי הורינו. בדרך כלל, הורים נראים לנו תמיד כאלה העומדים מעלינו, מדריכים אותנו, משפיעים עלינו, ובעיקר, נותנים לנו יחס. אנו זקוקים ליחס של ההורים. לעיתים, בזמן זקנה, מתהפכות היוצרות. ההורים המבוגרים, מלבד העזרה הממשית שהם זקוקים לה, מתברר כי הם דורשים מאיתנו התייחסות אליהם. עבורנו, כילדיהם, המעבר קשה מאד, בעיקר, מפני שנראה לנו שאנו פוגעים במצוות כיבוד הורים. שהרי אם אנו נותנים יחס להורים, משמעות הדבר שאנו מביטים עליהם מלמעלה, כאילו אנו מעליהם. לכאורה, זהו יחס מבייש כלפיהם. אולם לאמיתו של דבר, אנו חייבים לעבור את המהפך, ובכך לקיים את מצוות כיבוד ההורים , מפני שבמצבם הנוכחי, זה הצורך שלהם, ומתוך כך זהו גם כבודם. התיאור אותו הנכם מתארים הוא מצב קלאסי, בו אבא מבוגר מבקש יחס מילדיו. כתבתם שהוא פרש לגמלאות, עבורו, הוא הפך בכך להיות אדם שאינו מועיל, איש אינו ממתין לו, אם יבוא או לא יבוא, איש לא ישאל אודותיו, ואין הוא מביא תועלת. הרגשה כזו מתפתחת לעיתים לאחר פרישה לגמלאות.
התגובה הנכונה של אדם המתבגר, היא, קבלת החלטה לא לדרוך במקום, אלא לעבור לעבודת התנדבות, כל אחד לפי הידע והיכולות שלו, או הפניית הכוחות ללימוד תורה, או גם לימודים אחרים. כל זאת מחזיר את האדם למעגל עשייה. אם אין הפנייה של הכוחות לדברים חיוביים, מתאר שלמה המלך בקהלת כיצד "הגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ".
אביכם, מנסה לזכות ליחס, להרגיש שחושבים עליו ועוסקים בו, באופן שלילי. לכן הוא מתנהג בצורה שתיארתם. ובאמת, אתם יכולים לראות שאכן הצליח במעשיו, וכיום, כל המשפחה מרוכזת בו, במעשיו, בתגובותיו, ובשאלה כיצד לנהוג כלפיו. כאן באה אותה נקודה של החלפת מערכת חשיבה. אתם כילדים, הופכים להיות נותני היחס לאבא.
עליכם לדעת בוודאות, ללא שמץ של ספק, שאביכם אינו סובל מכל בעיה נפשית, הוא אינו זקוק לפסיכולוג ולא לפסיכיאטר. הוא זקוק ליחס חיובי, ולא בצורה בה הוא מנסה לשאוב את היחס אליו. מכאן והלאה, קבלו החלטה שכל האחים והאחיות שותפים לה, לא להתייחס להאשמותיו, לא לנסות להוכיח לו שהוא טועה ולא להתווכח עימו על הנושא. כל מה שיש לכם לומר כאשר הוא משמיע את טענותיו, הוא: אבא יקר, מה שלומך, אתה יודע שאנחנו אוהבים אותך, בא ונשתה יחד כוס תה וכדומה. כלומר לצאת מהנושא שהוא מעלה, ולהראות לו, שהנושא אינו עומד על הפרק. בכך הוא יבין, שאין הוא משיג את מטרתו, והמשפחה לא סובבת עוד סביב האשמותיו, לאחר שתחזרו בהתמדה על יחס כזה, תוך פרק זמן קצר תוכלו לראות כיצד יחדלו ההאשמות ופשוט ירדו מסדר היום. כך תרגישו ותראו כיצד חוזרת מצוות כיבוד אב, גם כהרגשה ולא רק כמעשה.
תגובה להערות
בגליון 'קוממיות' לפרשת וירא, נכתבה הדרכה שהדרכתי בני משפחה כיצד לנהוג עם אביהם שמאז שפרש לפנסיה מתנהג בפחדים, מגיף את התריסים, טוען שעוקבים אחריו ומאשים את ילדיו בשיתוף פעולה. עצתי לילדים היתה, כי נראה שאביהם הגיע לשלב בו הוא זקוק ליחס מילדיו, ולכן עליהם להתעלם מהדברים ולתת לאב יחס של אהבה וגילויי חיבה, בכל פעם שיזכיר את עניין הרדיפות. בין השאר כתבתי כי "אין לאבא שלכם שום בעיה", אמירה זו עוררה תגובות רבות של פסיכולוגים, פסיכיאטרים יועצים ומטפלים.
מקרה האב, כשאר המקרים המובאים כאן, הינו אמיתי לחלוטין עם שינוי פרטים למניעת זיהוי.
אצל בני המשפחה שבאו להתייעץ עימי נחלקו הדעות. חלקם שמעו לעצתי וחלקם המשיכו לטעון כי יש צורך בפניה לטיפול מקצועי.
כיום, כאשר מגיעים בני המשפחה שקבלו את עצתי, לביקור אצל ההורים, הם מתקבלים בשמחה ואהבה. לעומתם, כאשר מגיעים בני המשפחה שלא הסכימו ללכת בעצתי חוזרות כל הסצינות למקומן, האב מאשימם בשיתוף פעולה וכו'.
ההבדל הברור בין אלה לאלה, הוכיח לי ללא ספק, שאכן אין כאן כל בעיה פסיכיאטרית אלא רצון לתשומת לב.
ברור לי שקיימים מקרים בהם לוקים אנשים מבוגרים בהפרעות נפשיות, הקשורות לגילם, למעמדם ולמצבם הרפואי. את התשובה פרסמתי, לא כדי לשלול אפשרות כזאת, אלא כדי לפתוח פתח לתובנה, שלא תמיד התנהגות חריגה מצביעה על ליקוי נפשי, ולעיתים, מתוך זהירות ובדיקה מתאימה, מתברר שהשורש להתנהגות החריגה היא הרצון לתשומת לב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
