ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו שישה אחים ואחיות, כולם נשואים ובעלי משפחות ב"ה. בחודשים האחרונים התגלתה בעיה המטרידה את כל המשפחה. אבינו, אדם מבוגר, פרש לפנסיה לפני כמה שנים, ובעת האחרונה החל להתנהג בצורה מוזרה. הוא טוען שעוקבים אחריו ורודפים אותו. הוא חדל ללכת לבית הכנסת, ומגיף את תריסי הבית שלא יציצו. כשניסינו לומר לו שאלו דמיונות, האשים אותנו גם כן ברדיפתו. ביקשנו שיבוא לפסיכולוג או פסיכיאטר והוא בשלו. כולנו, אמא ואנו, במצוקה. מה לעשות?
תשובה:
נסיבות החיים גורמות לנו, כבנים, כילדים, לעמוד במצבים לא נעימים כלפי הורינו. בדרך כלל, הורים נראים לנו תמיד כאלה העומדים מעלינו, מדריכים אותנו, משפיעים עלינו, ובעיקר, נותנים לנו יחס. אנו זקוקים ליחס של ההורים. לעיתים, בזמן זקנה, מתהפכות היוצרות. ההורים המבוגרים, מלבד העזרה הממשית שהם זקוקים לה, מתברר כי הם דורשים מאיתנו התייחסות אליהם. עבורנו, כילדיהם, המעבר קשה מאד, בעיקר, מפני שנראה לנו שאנו פוגעים במצוות כיבוד הורים. שהרי אם אנו נותנים יחס להורים, משמעות הדבר שאנו מביטים עליהם מלמעלה, כאילו אנו מעליהם. לכאורה, זהו יחס מבייש כלפיהם. אולם לאמיתו של דבר, אנו חייבים לעבור את המהפך, ובכך לקיים את מצוות כיבוד ההורים , מפני שבמצבם הנוכחי, זה הצורך שלהם, ומתוך כך זהו גם כבודם. התיאור אותו הנכם מתארים הוא מצב קלאסי, בו אבא מבוגר מבקש יחס מילדיו. כתבתם שהוא פרש לגמלאות, עבורו, הוא הפך בכך להיות אדם שאינו מועיל, איש אינו ממתין לו, אם יבוא או לא יבוא, איש לא ישאל אודותיו, ואין הוא מביא תועלת. הרגשה כזו מתפתחת לעיתים לאחר פרישה לגמלאות.
התגובה הנכונה של אדם המתבגר, היא, קבלת החלטה לא לדרוך במקום, אלא לעבור לעבודת התנדבות, כל אחד לפי הידע והיכולות שלו, או הפניית הכוחות ללימוד תורה, או גם לימודים אחרים. כל זאת מחזיר את האדם למעגל עשייה. אם אין הפנייה של הכוחות לדברים חיוביים, מתאר שלמה המלך בקהלת כיצד "הגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ".
אביכם, מנסה לזכות ליחס, להרגיש שחושבים עליו ועוסקים בו, באופן שלילי. לכן הוא מתנהג בצורה שתיארתם. ובאמת, אתם יכולים לראות שאכן הצליח במעשיו, וכיום, כל המשפחה מרוכזת בו, במעשיו, בתגובותיו, ובשאלה כיצד לנהוג כלפיו. כאן באה אותה נקודה של החלפת מערכת חשיבה. אתם כילדים, הופכים להיות נותני היחס לאבא.
עליכם לדעת בוודאות, ללא שמץ של ספק, שאביכם אינו סובל מכל בעיה נפשית, הוא אינו זקוק לפסיכולוג ולא לפסיכיאטר. הוא זקוק ליחס חיובי, ולא בצורה בה הוא מנסה לשאוב את היחס אליו. מכאן והלאה, קבלו החלטה שכל האחים והאחיות שותפים לה, לא להתייחס להאשמותיו, לא לנסות להוכיח לו שהוא טועה ולא להתווכח עימו על הנושא. כל מה שיש לכם לומר כאשר הוא משמיע את טענותיו, הוא: אבא יקר, מה שלומך, אתה יודע שאנחנו אוהבים אותך, בא ונשתה יחד כוס תה וכדומה. כלומר לצאת מהנושא שהוא מעלה, ולהראות לו, שהנושא אינו עומד על הפרק. בכך הוא יבין, שאין הוא משיג את מטרתו, והמשפחה לא סובבת עוד סביב האשמותיו, לאחר שתחזרו בהתמדה על יחס כזה, תוך פרק זמן קצר תוכלו לראות כיצד יחדלו ההאשמות ופשוט ירדו מסדר היום. כך תרגישו ותראו כיצד חוזרת מצוות כיבוד אב, גם כהרגשה ולא רק כמעשה.
תגובה להערות
בגליון 'קוממיות' לפרשת וירא, נכתבה הדרכה שהדרכתי בני משפחה כיצד לנהוג עם אביהם שמאז שפרש לפנסיה מתנהג בפחדים, מגיף את התריסים, טוען שעוקבים אחריו ומאשים את ילדיו בשיתוף פעולה. עצתי לילדים היתה, כי נראה שאביהם הגיע לשלב בו הוא זקוק ליחס מילדיו, ולכן עליהם להתעלם מהדברים ולתת לאב יחס של אהבה וגילויי חיבה, בכל פעם שיזכיר את עניין הרדיפות. בין השאר כתבתי כי "אין לאבא שלכם שום בעיה", אמירה זו עוררה תגובות רבות של פסיכולוגים, פסיכיאטרים יועצים ומטפלים.
מקרה האב, כשאר המקרים המובאים כאן, הינו אמיתי לחלוטין עם שינוי פרטים למניעת זיהוי.
אצל בני המשפחה שבאו להתייעץ עימי נחלקו הדעות. חלקם שמעו לעצתי וחלקם המשיכו לטעון כי יש צורך בפניה לטיפול מקצועי.
כיום, כאשר מגיעים בני המשפחה שקבלו את עצתי, לביקור אצל ההורים, הם מתקבלים בשמחה ואהבה. לעומתם, כאשר מגיעים בני המשפחה שלא הסכימו ללכת בעצתי חוזרות כל הסצינות למקומן, האב מאשימם בשיתוף פעולה וכו'.
ההבדל הברור בין אלה לאלה, הוכיח לי ללא ספק, שאכן אין כאן כל בעיה פסיכיאטרית אלא רצון לתשומת לב.
ברור לי שקיימים מקרים בהם לוקים אנשים מבוגרים בהפרעות נפשיות, הקשורות לגילם, למעמדם ולמצבם הרפואי. את התשובה פרסמתי, לא כדי לשלול אפשרות כזאת, אלא כדי לפתוח פתח לתובנה, שלא תמיד התנהגות חריגה מצביעה על ליקוי נפשי, ולעיתים, מתוך זהירות ובדיקה מתאימה, מתברר שהשורש להתנהגות החריגה היא הרצון לתשומת לב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













