ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
עובדה זו חשובה במיוחד בעולמנו הצפוף, רועש, עתיר התסכולים ומלא ההחלטות גדולות והקטנות. היכולת לחשוב על סוגיות ואירועים, על החיים עצמם ועל התפקיד של כל אחד מאתנו במשפחה, בחברה ובעולם בכלל, וקל וחומר לחשוב בצלילות הדעת על הסוגיות האלה, נפגעת במידה רבה מהסחות דעת יומיומיות וממטלות שגרתיות אך חיוניות.
הרב משה חיים לוצאטו פותח את ספרו האלמותי "מסילת ישרים" בשאלת היסוד של החיים: מה היא המחויבות הבסיסית של החיים ומה תכליתם? מדוע אנחנו כאן ומה אנחנו אמורים לעשות עם קיומנו עלי אדמות? על אף שמבחינה הגיונית השאלה הזאת צריכה להציק לנו בכל רגע של ערות, האמת היא שלרוב אנחנו עסוקים בהכנת רשימת מצרכים שצריך לקנות ואין לנו היכולת להתרכז במתן תשובה לשאלה הבסיסית הזאת של החיים. רק בשבת יש לנו שחרור גופני מהתביעות העקשניות של חיי היומיום ואפשרות להרהר בשאלה הזאת ולנסות למצוא לה תשובה. לכן חשוב כל כך שכולנו נשתדל "למתוח" את השפעת השבת על ימי השבוע ככל האפשר.
אני כותב שנים רבות וגיליתי שקל לי לכתוב בצורה משביעת רצון (לפחות לעניות דעתי) ככל שאני קרוב יותר לשבת מבחינת הזמן, לפני שהסחות הדעת והבעיות של ימי השבוע מגיעות, גם אם הן תמיד קרובות. אני ניגש לחובת הכתיבה שלי רענן ורגוע הרבה יותר ממה שהייתי ניגש אילו כתבתי ביום רביעי או חמישי, למשל. שבת היא מקלחת למוח, ניקיון לאני הפנימי שלי, הזדמנות לצמיחה רוחנית (וגם גופנית, כפי שיעידו סעודות השבת בביתנו) ולפחות להרהור קל בנושאים אישיים חשובים.
כתיבה קבועה היא מלאכה קשה מאוד. בלי עזרת השבת והשפעתה אין בלבי ספק שזאת הייתה הופכת למשימה מאיימת אף יותר. אני מבין שהשבת לא משפרת את הפרוזה שלי או משכללת את הדקדוק שלי, אבל היא כן עוזרת לי להחליט מה שאני רוצה לכתוב ולברר מה היא דעתי הכנה בנושאים שנוגעים לי ואולי גם לאחרים.
אני סבור שזאת עוד פרשנות אפשרית למה שחז"ל כינו "נשמה יתרה", הנשמה ששוכנת בנו בשבת. הנשמה היתרה היא בעצם האני הפנימי האמיתי שלנו שמשתוקק לקבל ביטוי במחשבות ובהתנהגות שלנו, אותו אני פנימי שלא פעם נחנק בתוכנו בגלל מטלות ימי השבוע, שגרת החיים ולחציהם.
אמנם לא כולנו יכולים לכתוב, על אף שסופר דגול כתב פעם שספר מרתק שוכן בכל אחד מאתנו ורק ממתין שנוציא ונגאל אותו. אך כולנו יכולים להשתדל לשאת אתנו את ההשפעה הקדושה והטובה של השבת בימי השבוע. היו יהודים שקראו לילדיהם בשם שבת או שבתאי כדי לזכור את השבת כל ימי חייהם. אחת המחמאות הגדולות ביותר שהיה אפשר לתת ליהודי בדורות קודמים הייתה לקרוא לו "יהודי של שבת". הכוונה לא היתה שהאיש שומר שבת, דבר שהרוב המכריע של היהודים עשו אז, אלא שהיה אדם שנשא עמו את השבת תמיד, גם בלחצים של ימי השבוע.
"יהודי של שבת" לא היה עניין של למדנות או מנהיגות ציבורית אלא יותר עניין של שלווה פנימית, סיפוק מהחיים, אופטימיות ואמונה שהתעלתה מעל הקטנוניות, הכעס והתסכולים של חיי היומיום.
כשאדם נוהג ברכב "תחת השפעה" (של אלכוהול) הוא עושה דבר מסוכן ופלילי, אך כשאדם חי את חייו תחת ההשפעה של שבת קודש הוא זוכה לטעום באמת את חיי הנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
