הכנה לקבל תורה | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
בראשית

קטגוריה משנית

5640

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

במילה בראשית רמוז תכלית בריאת העולם, וכך פירש רש"י (בראשית פרק א פסוק א)

"בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) 'ראשית דרכו', ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) 'ראשית תבואתו' ".

נמצא, שתכלית קיום העולם הוא בשביל התורה ובשביל ישראל שיקיימו אותה.
וכן פירש רש"י בסוף פרק א (פסוק לא)

"יום הששי - הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר יום הששי כולם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה".

ולפי זה עולה ומתעצמת הקושיא ששואל רש"י

"בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית?", ומתרץ "משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

הרמב"ן הקשה על תירוצו של רש"י ואומר שספר בראשית מלמד אותנו אמונה בבורא עולם וזה חשיבותו כהקדמה לתורה, וז"ל:

"ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א-להים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו, לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא, וכו' ".

נמצא, שבסופו של דבר חוזר בו הרמב"ן מהסברו, מפני שקשה לקבל אמונה מפרשת בראשית שהיא עמוקה ובלתי מובנת אלא ליודעי ח"ן, ועיקר אמונתנו דוקא מהמסורת שיש לנו ממתן תורה בסיני. ולכן הוא מסכים עם פרוש רש"י.
ונראה עוד לתרץ את קושית רש"י, שהתורה התחילה מבראשית כדי ללמד אותנו דרך ארץ שקדמה לתורה, כי ספר בראשית מלמד את מעשי האבות הקדושים שהיו בסימן של חסד עם הבריות וישוב העולם, וכפי שאמרו במדרש על אברהם אבינו ע"ה (בר"ר פרשה לט ו) "(תהלים מה)

'אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך א-להים א-להיך שמן ששון מחבריך', רבי עזריה פתר קרייה באברהם, בשעה שעמד אברהם אבינו לבקש רחמים על הסדומים".

ולכן נקרא ספר בראשית ספר הישר על שם האבות המוזכרים בו שנקראו ישרים, וז"ל הגמרא: (עבודה זרה דף כה ע"א)

"כתיב: (שמואל ב' א) 'ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר' - מאי ספר הישר? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, דכתיב בהו: (במדבר כג) 'תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו' ".

הנצי"ב בפירושו לתורה "העמק דבר" בהקדמה לבראשית האריך להסביר איך האבות הצטיינו בישרותם לקיים עולם ולצדק הבריות אף הרשעים שבהם. נמצא שספר בראשית הוא ספר המלמד דרך ארץ, וזה השלמה לדברי רש"י שחשיבות ספר בראשית כהקדמה לתורה מפני שהוא מלמד על זכותנו על ארץ ישראל, בבחינת דרך ארץ ישראל קדמה לתורה, כי רק בה אפשר לקיים את התורה בשלמות. ואנו מוסיפים שספר בראשית מלמד דרך ארץ שקדמה לתורה.
מסיבה זו גם הקב"ה המתין עם מתן תורה עד שילמדו דרך ארץ, וכך אמרו במדרש (ויקרא רבה פרשה ט ג)

"דא"ר ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה הה"ד (בראשית ג) 'לשמור את דרך עץ החיים' דרך זו - דרך ארץ, ואח"כ עץ החיים - זו תורה, 'אראנו בישע א-להים' ",

משמע שדרך ארץ הוא גם הדרך והמבוא להגיע לעץ החיים היא התורה.
נחזור ונעיין בדברי רש"י בסוף פרק א (פסוק לא) "יום הששי - הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר יום הששי כולם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה".
מדוע הכתוב רמז את התורה באות ה"א שרומז לחמישה חומשי תורה, וכי יש משמעות מיוחדת לכך שהתורה התחלקה לחמישה חלקים לענינינו?
וכן יש לעיין בפירוש השני ברש"י, מדוע רמז הכתוב את מתן התורה במילה הששי המזכירה את השישי בסיון, הרי התאריך הזה אינו עיקר המועד של מתן תורה, כי הוא תלוי בספירת חמישים ליציאת מצרים, ופעמים יוצא התאריך של חג השבועות בה' פעמים בו' ופעמים בז'? ועוד שלדעת ר' יוסי, התורה ניתנה בז' בסיון ולא בו' בו, והלכה כמותו, נמצא שהתורה בסופו של דבר לא ניתנה בששה בסיון?
נראה להתבונן מה בא ללמדנו החלוקה של התורה לחמישה חומשי תורה, אמרו חז"ל שארבעה החומשים אמר הקב"ה למשה, והחומש החמישי משה מפי עצמו אמרו 1 , נמצא, שאחרי שמשה למד מפי ה' ארבעה חומשים התורה נקלטה בקרבו והיה יכול לחדש דברי תורה ולומר מפי עצמו, וכך משנה תורה הוא שורש תורה שבע"פ, שנהפכה לחלק מהתורה ונתקדשה בקדושת תורה שבכתב.
וכך היה סדר מסירת התורה ממשה לאהרן בניו הזקנים וכלל ישראל, וז"ל הגמרא (עירובין דף נד ע"ב)

"תנו רבנן, כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד. נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה. מכאן אמר רבי אליעזר: חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים. וקל וחומר, ומה אהרן שלמד מפי משה, ומשה מפי הגבורה - כך, הדיוט מפי הדיוט - על אחת כמה וכמה".

הצורך בהכנה של ארבע פעמים לפני שהדברים נקלטים בלב נלמד מהקב"ה, ונרמז בפסוק בספר איוב (פרק כח) "אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה", ודרשו חז"ל במדרש (בר"ר פרשה כד ה) שהקב"ה כביכול אמר בלבו את התורה ארבע פעמים לפני שאמרה לאדם

"זה ספר תולדות כתיב (איוב כח) 'אז ראה ויספרה', רבנן ורבי אחא, רבנן אמרין כל דיבור ודיבור שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומרו שתי פעמים בלבו ואח"כ היה אומר למשה ומ"ט אז ראה ויספרה חד, הכינה וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, ורבי אחא אמר ד' [פעמים] 'אז ראה' חד, 'ויספרה' חד, 'הכינה' חד, 'וגם חקרה' חד, ואח"כ 'ויאמר לאדם' זה משה".

לכאורה מה שייך אצל הקב"ה חזרה והתבוננות ד' פעמים עד שיאמר לאדם? אלא בודאי הוא מצד המקבלים שלומדים את התורה וחוזרים ומתבוננים בה ד'3 פעמים עד שמבינים את המסר שהקב"ה בקש לומר לנו והוא "הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה", שזה תכלית התורה ורמוז בספר דברים שהוא ספר תוכחות המלמד "מה ה' א-להיך שואל מעמך כי עם ליראה".
נמצא, שזה הסוד של ד' חומשים שהכינו את משה לומר את החומש החמישי מפי עצמו. ולפי זה הקב"ה התנה את קיום העולם באות ה"א שרומזת לחמישה חומשי תורה, להורות לנו שעיקר קיום העולם מותנה בהכנה הנכונה של למוד תורה עד שהתורה נבלעת באבריו ויכול לומר תורה מפי עצמו 2 .
והנה לפי פירוש שני בגמ' (עירובין הנ"ל) ספר הישר הוא ספר דברים "ר"א אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: (דברים ו) 'ועשית הישר והטוב בעיני ה' ". משמע שתמצית הספר ועיקרו במידות הטובות והישרות "ועשית הישר והטוב", וזהו עיקרה של תורה. נמצא שההכנה לתורה בספר הישר בחינת דרך ארץ קדמה לתורה, וזה גם התוצאה של תורה להביא לכך שיהיה ישר וטוב.
עתה נתבונן ברמז האמור ביום הששי לו' בסיון. ולכאורה שאלנו הרי התורה לא ניתנה בו' בסיון אלא בז' בו? וזאת לאחר שמשה הוסיף יום אחד מדעתו 3 ? אלא שמשה למד אונו מסר גדול, עד כמה צריך הכנה לקבל תורה, ועד כמה שהיה יקר לא לחכות יותר ולקבל תורה ביום המיועד לכך מקדמת דנא בו' בסיון, כיון שחשב שצריך עוד הכנה, הוסיף יום אחד מדעתו. ו"בית הלוי" מבריסק אמר שהחידוש ההלכתי שנתחדש ביום זה שיש לדחות את קבלת התורה למחר, הוא בעצם מוכיח שתורה ניתנה בו' בסיון, ואפשרה את כח החידוש הזה של משה. ונראה לומר שזה החידוש הגדול ביותר של התורה שצריך להתכונן הכנת הנפש ותיקון המידות כדי לקבל אותה.
מצאנו במדרש (ויק"ר פרשה ט ג) סיפור מאלף על רב ינאי שהזמין אדם שהיה נראה לו כת"ח, ולאחר ששאל אותו בדברי תורה מצאו ריק מתורה ופגע בו, אמר לו אותו אדם ירושתי אצלך ואתה מונע ממני כוונתו היתה לתורה שנאמר עליה "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב, כלומר אל תתגאה שאתה בעל התורה ולא כלל ישראל שלכל אחד חלק בתורה לפי דרכו. וכך חקר רב ינאי את אורחו ומצאו גדול במידות ומעשים טובים, וקרא עליו את הפסוק "ושם דרך הראנו בישע אלקים".
משמע שהמידות הטובות הן המוכיחות שאדם ירש את התורה ולא ידיעות של חכמה גרידא, וזה מה שמסיים המדרש שם

'לשמור את דרך עץ החיים' דרך זו - דרך ארץ, ואח"כ עץ החיים - זו תורה.

^ 1 כפי שנאמר בגמרא (מגילה דף לא ע"ב) "אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן". ובתוספות "משה מעצמו אמרם - וברוח הקדש".
^ 2 חלוקה לחמש מצאנו בנפש האדם וכך מובא (בר"ר פרשה יד ט) "חמשה שמות חמשה שמות נקראו לה, נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה".
^ 3 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א אמר לך רבי יוסי: יום אחד הוסיף משה מדעתו,

בראשית

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

קרבן פסח
חג האמונה
פסח תשס"ה
ויגש
יוסף ובנימין כנגד יעקב ויהודה
לפרשת ויגש
פרשת ויגש, תשס"ב
ויגש
בין יוסף לאחיו
לפרשת ויגש
ויגש תשס"א
ויחי
מלכות מהי?
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"א

בראשית

בראשית
כתנות עור
הרב דוד דב לבנון | תש"ס
45 דק'
בראשית
פרשת בראשית מול תיארוך המדע
הרב יצחק אורלן | א' חשוון תשפ"ד
בראשית
הנסירה
שיחה לפרשת בראשית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
בראשית
פרשת בראשית תשע"ה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | תשע"ה

בראשית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב הלל גפן
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו