ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשבוע שעבר הזכרנו את היות אברהם מנהיג, המנהל משאים ומתנים פוליטיים עם מלכים ומנהיגים. גם השבוע אנו פוגשים דוגמא מעניינת לפעילות זו ששימשה ככלי להפצת שם ד' בעולם. הפרשיה העוסקת בכריתת הברית עם הפלשתים פותחת בהכרזתם של אבימלך ופיכל:
"אֱלֹקים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"
וכך היא מסיימת:
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְקֹוָק א-ֵל עוֹלָם"
אף על פי כן, מצינו דעות חלוקות בשאלה, האם ברית זו מהווה דוגמא חיובית ליחסי ישראל עם אומות העולם או שההפך הוא הנכון.
מה הביא את אבימלך לפנות אל אברהם?
הרשב"ם מסביר כי הנסים שארעו לאברהם גרמו לאבימלך לרצות בקרבתו של הצדיק וז"ל:
"משנולד יצחק משרה וידע אבימלך ניסים שעשה לו הקב"ה, לכן באו עתה לכרות ברית עמו".
אומנם ניתן להסביר זאת גם מבחינה פוליטית. הפסוקים הקודמים לפרשה זו עוסקים בגירושם של הגר וישמעאל, מבית אברהם ושרה. כפי שכבר הסברנו הגר הייתה בתו של פרעה. גירושם בוודאי גרם למשבר ביחסי מחנה אברהם עם מצרים. הפלשתים, מתחריהם של המצרים בשלטון על הדרך הבין לאומית העוברת בארצם, מנצלים את המשבר כדי לחזק את הקשרים עם אברהם. אברהם מנצל את המהפך כדי להגביר את הפעילות הרוחנית בדרום הארץ ומקים בבאר שבע מרכז רוחני גדול, המשמש להמשך הפעילות הרוחנית שלו ושל שרה, פעילות רבת שנים שהחלה עוד בחרן.
למרות זאת, הרשב"ם מבקר את אברהם ביקורת קשה מאוד על כריתת ברית זו. וז"ל בהקדמה לפרשת העקידה המופיעה בפרשיה הבאה:
"ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנא' אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה ... אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הק' על זאת שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל, לכן והאלהים נסה את אברהם קינתרו וציערו ... כלומר נתגאיתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך"
הרשב"ם מחזק את שיטתו במדרש הבא:
"ויהי ארון י"י בארץ פלשתים שבעה חדשים. כתיב את שבע כבשות הצאן תקח מידי. אמר לו הקב"ה אתה נתתה לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. ד"א חייך שבניו הורגים שבע צדיקים מבניך ואילו הן שמשון חפני ופנחס שאול ושלשה בניו. ד"א חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואילו הן אוהל מועד וגלגל נוב ושילה [וגבעון] ובית עולמים [תרין]. ד"א שארון מחזיר בשדה פלשתים שבעה חדשים".
אף על פי שבמבט ראשון הברית עם הפלשתים הביאה תועלת רוחנית, עצם כריתת הברית עם יושבי הארץ שנצטווינו להורישם, הינה פסולה ותוצאותיה לדורות חמורה מאוד.
כמה דורות מאוחר יותר, הרמב"ן רואה בכריתת הברית עם אבימלך מעשה חיובי ורואה בפרשיה זו דוגמא חיובית ליחסי ישראל עם מלכים המאפשרים להם לגור בארצם. וז"ל:
"בעבור היותו מלך והוא גר בארצו, ... כי אוהב נאמן היה לו לכבדו ולעשות כרצונו, הלא תראה שלא מצא בו דבר זולתי באר המים אשר גזלו עבדיו, והוא אומר לו כחסד אשר עשיתי עמך".
מה יענה הרמב"ן לטענותיו של הרשב"ם ולביקורת שהביא בשם המדרש?
כבר הסברנו בעבר כי לשיטת הרמב"ן, שחוזקה מאוד בימינו באמצעות ממצאים ארכיאולוגים, הפלשתים של ימי האבות אינם הפלשתים שעם ישראל נלחם בהם, לאחר היציאה ממצרים. הפלשתים של ימי האבות היו ממוצא חמי ואילו הפלשתים שעם ישראל פגש אחרי יציאת מצרים היו כפתורים שהגיעו מכרתים ודחקו את יושבי הנגב הצפוני מאזור גרר ועד באר שבע לאזור ההר. גם לשיטה זו סמך בדברי חז"ל במסכת חולין. וז"ל הגמרא:
"(דברים ב') והעוים היושבים בחצרים עד עזה, מאי נפקא לן מינה? מדאשבעיה אבימלך לאברהם (בראשית כ"א) אם תשקור לי ולניני ולנכדי, אמר הקב"ה ליתו (יבואו) כפתורים, ליפקו (ויוציאו) מעוים דהיינו פלשתים, וליתו (ויבואו) ישראל ליפקו (ויוציאו) מכפתורים" (דף ס ע"ב). אם כך, לא הייתה בכריתת הברית עם אבימלך כל סתירה לחיוב הורשת הארץ שהחל בימי יהושע בן נון.
הבה נתפלל כי הקב"ה יכוון ליבם ומעשיהם של מנהיגי ישראל בדורנו, שהקשרים המדיניים שהם קושרים,
לא יסתרו את המצווה לישב את מרחבי ארצנו כשיטת הרמב"ן המפורסמת.
חכמת התורה וחכמות החול
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
דיני קדימה בברכות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
