ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
פקיעין תשס"ח. המוני פורעים דרוזים מתאספים מסביב לבתי המשפחות היהודיות בכפר. הם מנתקים את החשמל ואת מצלמות האבטחה. רימוני רסס נזרקים לעבר הבתים, והפורעים מאיימים להיכנס לתוך הבתים ולעשות שפטים ביושביהם. מראות חברון תרפ"ט כמעט וחוזרים על עצמם ח"ו בפקיעין תשס"ח (והמשטרה התנהגה אחרת ממשטרת חברון תרפ"ט?). ברגע האחרון נמלטים היהודים והפוגרום בנפש נמנע, אבל הרכוש מוצת ונשרף כליל. והשאלה צפה בחדות - האם עלינו להתייחס לדרוזים כאנשי בריתנו או ששוב - "עשיו שונא ליעקב"?
שבעה תנאים למגורים בינינו
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל 'מרץ' מבשרת ציון
הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י') פוסק שאסור לנו להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו עד שיקבל עליו שבע מצוות בני נח. שנאמר (שמות כ"ג): "לא ישבו בארצך", ואם קבל עליו שבע מצוות הרי זה גר תושב, עד כאן עיקר דברי הרמב"ם. הראב"ד מוסיף, שגם בזמן הזה שאין מקבלים גרי תושב, מותר להניחם כתושבים בארץ. ואף שהפסוק מדבר בשבעת האומות, כבר הסביר הכסף משנה שהרמב"ם משווה להם את כל עובדי העבודה זרה. שבע מצוות בני נח נמנו בהלכות מלכים (פרק ט'), והן כוללות, מלבד איסור ע"ז גם שפיכות דמים וגזל.
בני העדה הדרוזית היו במשך כל שנות המדינה סמל לעדה הראויה להיכלל בהגדרה של שומרי שבע מצוות בני נח, המותרים להיות תושבי ארצנו הקדושה . בכלל זה היו ראויים גם לכל הטובה שחייבים בית ישראל לעשות עם הנכרים הראויים לישב בארצנו. היחס המיוחד התבטא בין השאר בהשתתפותם בשמירה על גבולות הארץ מידי הרוצחים מבית ומחוץ. כמובן שהיחס הזה שמור לכל אחד ואחד לפי מעשיו, ולא לעדה כולה כקבוצה. עכשיו שנתגלה פרצופם של רבים מצעירי העדה שהם שופכי דמים וגזלנים - חזרו פורעים אלה להיות בכלל הנוכרים שאסור לנו להניח בארצנו, וגם אם לא נוכל לגרשם - אסור לפרנסם ולתמוך בהמשך ישיבתם כאן, על כל המשתמע מזה.
פרטים שאינם מעידים על הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים וראש הישיבה
מורנו הרצי"ה היה מזכיר בהקשר ליתרו שהיה נאמן לישראל וליווה אותם במדבר כי בימינו הדרוזים ממשיכים את אותה מסורת ועל כן הם ראויים ליחס אוהד ומקרב מצידנו. כנראה שבעקבות מדיניות ממשלות המחניפות לשונאי ישראל ומתנכרות לידידינו מבין האומות השכנות חל פיחות באותו יחס בריא שזכינו לו מאז קום המדינה. על כל פנים, אין הצהרה כלשהי בשם הדרוזים על שינוי היחס לישראל, ועל כן יש לטפל באותם פורעי חוק כאל חריגים, ולהימנע מהכללה לא צודקת ביחס לכל בני העדה הדרוזית. כשם שגם ליהודים מבטן ומלידה אין לתת שום חסינות כאשר הם משתפי פעולה עם שונאינו בין בהפרעה לחיילי צה"ל במחסומים ובין בדבורי הסתה כנגד זכויותינו הבסיסיות על ארצנו ועל עתידנו היהודי בארץ.
רק כאשר יהיה ברור שאין הגנה אוטומטית לפורעים ומסיתים למיניהם נוכל לקוות שחריגות אלו יקטנו לכמות מזערית שלא תוכל להזיק במשהו לחיים בריאים הן לבני עמנו והן לכל הנאמנים לנו.
הפרעות בפקיעין - מראה לחברה הישראלית
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
הרב הלל משקלוב זצוק"ל, בעל המחבר ספר "פאת השולחן" על הלכות התלויות בארץ, מספר בהקדמה לספרו על הסבל שעברו הוא וחבריו בבואם להתיישב בצפת עיר הקודש. הרב, שהיה מבחירי תלמידיו של הגר"א קיים עם חבריו את הציווי של הגר"א לעלות לארץ ישראל בפועל ממש. בעלייתם הם קיימו את מאמר רבי שמעון בר יוחאי: "ארץ ישראל נקנית בייסורים". הייסורים שלהם היו הדרוזים.
אחרי הרעש הגדול בצפת - רעידת האדמה שגבתה כל כך הרבה קורבנות והותירה כל כך הרבה פצועים כואבים, השכנים הדרוזים לא באו לעזור, הם באו ליהנות מפרי האסון, לרצוח, לחלל ספרי קודש, לשלול שלל ולבוז ביזה. בקום המדינה חל מהפך, הדרוזים הפכו להיות אוהבינו, לוחמים ומשרתים בצה"ל, ואפילו עלו לדרגות הגבוהות ביותר - אלופי משנה וסגני אלופים. מה הפך את הדרוזים מאויבינו לאוהבינו?
מקובל לומר כי הדרוזים תמיד הולכים עם החזק. כשהיינו חזקים נלחמו תושבי רמת הגולן הדרוזים לקבל תעודת זהות כחולה. באותו היום, שהדרוזים ראו שהסורים יודעים יותר טוב מאיתנו מה הם רוצים מעצמם. הם שרפו את תעודות הזהות הישראליות שלהם.
זה לא הסתכם בכך. אלוף משנה זהאר עטאף הרשה לעצמו לפגוע בחיילת יהודיה שתחת פיקודו. הוא לא פחד. הוא חזר על דפוס ההתנהגות של הדרוזים מימות עליית תלמידי הגר"א. סגן אלוף אל - היב הרשה לעצמו למסור מידע לסורים בעת מלחמה, לבגוד בצבא שנתן לו משכורת, כבוד, אמון ודרגה כל כך בכירה. הוא הרשה לעצמו לסייע לאויב הסורי בעת מלחמה. אפשר לומר שזה מעשה של יחידים, אבל הפרעות שהיו בפקיעין לימדו אותנו שזו תופעה. הפורעים ששרפו בתים של יהודים הפכו להיות גיבורים, אלה שהשיבו את הכבוד האבוד של הדרוזים למקומו.
האמת היא שהבעיה היא לא שלהם. הבעיה היא שלנו. אם הדרוזים מרשים לעצמם להצביע בל"ד בהמוניהם, אם הדרוזים מרשים לעצמם לשרוף בתים של יהודים בפקיעין, אם הדרוזים שובים שוטרת יהודיה בלי לחשוש לחייהם, אנחנו אלה שצריכים לעשות חשיבה מחודשת. מלכתחילה הנאמנות שלהם הייתה "על תנאי", על תנאי שנהיה חזקים. עכשיו שאנחנו משדרים חולשה - הם לא איתנו . הם מזהים שהכוח העולה הוא ערביי הגליל. מדינת ישראל נכנעת לערבים. מערכת המשפט לא מעיזה לכפות עליהם את החוק, בתים שנבנים על אדמת מדינה לא נהרסים, גניבת בקר וצאן וציוד חקלאי לא מטופלת במגזר הזה. מאז ועדת אור המשטרה מפחדת לטפל בפורעים שלהם. הם זיהו את החזק. הם הולכים עם החזק וזה לא אנחנו.
המסקנה היא אחת - צריך להיות חזקים.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך עושים קידוש?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

לו הייתי רוטשילד

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

טעינה למחשבה

חג החירות

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















