ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יהושע לגם מעט מכוס הקפה המהביל, והניחו על השולחן. בראשו התנגנו הנעימות המרגשות של הסליחות מאמש.מנכ"ל החברה הביט בו בעיניים שואלות - "מה העניינים יהושע, למה אתה רציני כל כך היום"? - "אלול, סליחות", ענה יהושע, "אני מעוניין לקחת מספר ימי חופש מהעבודה, ולהתרכז בהתקדמות רוחנית".- "יהושע, אני זקוק לך בעבודה, אבל יש לי גם הצעה בשבילך - אולי נמצא אפיק שבו תחבר גם אותנו ה'חילונים' לאווירת אלול והימים הנוראים"?
תיקון הפרט אינטרס כללי
הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א - רב הישוב נריה ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
בעבודת כהן גדול ביום הכיפורים נאמר: "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" (ויקרא ט"ז). ומבארת הגמרא (יומא מ"ד): "כפרתו קודמת לכפרת ביתו, כפרת ביתו קודמת לכפרת אחיו הכהנים, וכפרת אחיו הכהנים קודמת לכפרת כל קהל ישראל". לכן בתחילה היה הכהן גדול מתוודה על חטאיו וחטאי ביתו ומבקש כפרה עליהם, אחר כך על חטאי כל הכהנים, ובסוף על החטאים של כלל ישראל.
תיקוני הכלל והפרט תלויים זה בזה. על כן הורונו חז"ל, שלעולם לא יתפלל אדם בלשון יחיד אלא ישתף עצמו עם הציבור ויתפלל בלשון רבים, שמתוך כך תפילתו נשמעת (ברכות ל'). וכך פירש מרן הראי"ה קוק זצ"ל בספרו 'עין איה' את דברי אבא בנימין: "שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין לחברו, טורפין לו תפילתו בפניו" (ברכות ו'). וזו לשונו: "ההערה בזה, שהמתפלל אין תפילתו רצויה כל זמן שתהיה כוונתו רק הנאת עצמו ותועלתו בתפילה, על כן זה שאינו ממתין על חברו הוא אות ממנו, שלא שם טובת חברו אל לבו כלל בתפילתו, על כן טורפין לו תפילתו בפניו".
אולם, כהשלמה לדבר חשוב לזכור, שבניינו ושכלולו של הכלל מחייב את השלמתם של הפרטים הכלולים בו. אם האדם יימנע מטיפוח עצמו, מתוך חשש שיש בכך התנכרות לכלל, סופו שיפגום בשלמות יכולתו להועיל לכלל וימנע מהכלל את שלמותו.
כך אמרו חז"ל (שבת י'): "'ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב', וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו, תורתו מתי נעשית?! אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". ופירש הרב קוק זצ"ל, שאכן היעוד העליון הוא להיות פועל למען הכלל, ואולם חלילה לנו לדחות את ההשלמה האישית ולהתנכר לה מפני העשייה למען הכלל . שכן לא רק באותן שעות שהוא עוסק ישירות בענייני הכלל הוא ממלא את ייעודו הרם, אלא אף באותן שעות שבהן האדם משלים את עצמו, אף בכך בשלמת הכלל הוא עוסק. והוא שנאמר במשה רבנו, שאף שבמשך היום עשה גם להשלמתו הרוחנית והגופנית הפרטית, אף עשייה זו הייתה למען הכלל ולכן נאמר שעמד העם עליו מן הבוקר ועד הערב. אין מדת עבודת הציבור נמדדת בכמות הזמן המוקדש לה אלא באיכותה, וטובה פעולה של שעה אחת היוצאת במנוחת נפש ובגוף בריא, מעבודה תדירה המחלשת את הגוף ומבזבזת יותר מדי את הכוח הרוחני.
"ראיית חשבון" במצוות
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
מספרים על סוחר שעלה על רעיון עסקי טוב והחל להרוויח ממנו את פרנסתו. אחרי כמה שנים שעשה והצליח אמר אל ליבו: למה שלא אפעיל פועלים אחרים להגדיל את רווחי? הלך ופתח סניפים לעסק, והכפיל ושילש את הרווחים. לימים עבר הסוחר מעולם העסקים לעולם התשובה, וגם שם הוא פעל באותה דרך כלכלית. למה להרוויח ביום עשרים או שלושים מצוות כשאפשר להפעיל כמה סוכנים ולהכפיל ולשלש את התפוקה?! והחל להפעיל מערך שמשיב אנשים בתשובה. היות וכל אחד מהשבים עושה ביום כמה וכמה מצוות, כולם ירשמו גם על שמו של המשיב, וכך הוא מכפיל ומשלש את רווחיו.
אולי על כגון זה אמר רבי במסכת אבות "והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה". ואע"פ שחכמינו אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". מותר לאדם לפעול בדרך זו, רק אם בגלל זה הוא לא עובד בפחות מרץ.
לפי החשבון הזה עדיף להשקיע בתשובה של אחרים. כך יעבדו רבים להרבות כבוד שמיים. להקים שכינתא מעפרא. להציל את ישראל מידי שלטון הריקים והפוחזים. אולם יש כמה מגבלות בדבר:
א. בתשובה על מצוות לא תעשה שבידו - תשובתו של האדם עצמו קודמת. שאם לא כן יאמרו לו: עד שאתה מטיף לנו, טול קורה מבין עיניך!!
ב. במצוות עשה שהאדם מחויב בהם כמו תפילין וציצית וכד' - חובתו לעצמו קודמת. אבל כשמדובר במצות עשה אחרת שיכול אולי לעשות - "אין מעלה יותר גדולה מהתשובה".
ג. בלימוד תורה - לימודו קודם ובלבד שייתן מעשר זמן לאחרים. טעם העניין הוא כי ככל שהלימוד שלו יהיה יותר רציני ויותר אמיתי, כך התשובה שהוא ישיב אחרים יותר תעשה רושם, שהרי ישנו הכלל "כל אדם שׁיש בו יראת שמים - דבריו נשמעים, שנאמר: (קהלת י"ב) "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מִצותיו שמור, כי זה כל האדם".
ד. בתיקון חטאים של העבר - התיקון שלו קודם, כפי הפסוק האמור ביום הכיפורים: "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל". אבל אם מדובר על מצוות של העתיד - של אחרים קודם. כי כך הוא גורם יותר נחת רוח לבוראו. שרואה את בניו חוזרים אליו באהבה.
תיקון הכלל אינטרס אישי
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר 'שעלבים'
בזוהר הקדוש דרשו את סיפור אלישע והאישה השונמית (מלכים ב' ד') בהקשר לראש השנה. שאלתו של אלישע - "היש לדבר לך אל המלך"? נדרשת שם כהצעה של אלישע לאישה, שהוא כנביא יזכיר אותה לזכות באופן פרטי בפני בורא עולם בעת המשפט. על הצעה זו השיבה השונמית: "בתוך עמי אנכי יושבת". אין היא רוצה לבלוט ולקבל יחס מיוחד. רוצה היא להיכלל בתוך כלל ישראל.
הזוהר הופך את דברי השונמית הללו להנחיה כללית לכל אדם ואדם, בהכנותיו לקראת עמידתו בדין. על האדם להכליל את עצמו בתוך כלל ישראל. יתכן מצב בו יישפט האדם באופן פרטי ויימצא חייב בדינו, אולם אם יכליל את עצמו יחד עם רבבות עמך בית ישראל, ייכתב וייחתם גזר דינו לטובה, שכן כלל ישראל לעולם יזוכו בדינם.
יתר על כך - בגמרא (ראש השנה י"ח) אמרו, שכל באי עולם עוברים לפניו בדין כחיילות של בית דוד, ופירש רש"י, שהם נספרים אחד אחד. על כך מוסיפה הגמרא שלמרות שכל באי עולם נספרים אחד אחד, בכל זאת הם נסקרים בסקירה אחת. על ההבדל שבין שתי צורות סקירה אלו אמר הרב דסלר זצ"ל - כי יש אפשרות לדון את האדם בצורה פרטית על פי מעשיו, ויש אפשרות לדון את האדם בצורה כללית בהיבטים הרחבים של מעשיו וקישורם אל הכלל, החברה והציבור. כך יתכן שהאדם באופן פרטי ימצא חייב בדין. אולם כשלוקחים את האדם בתוך החברה אליה הוא קשור, ובתוך כלל האנשים הזקוקים לו והנשענים עליו, הרי שקשה לעשות בו את גזר הדין שנחתם לחובה, שכן הדבר יגרום עוול לכל אותם האנשים הקשורים איתו, והם הרי אינם צריכים לסבול. במקרה זה - שופט כל הארץ יעשה את משפט האדם לא רק בהקשר הפרטי שלו, אלא גם בהקשר הציבורי של אותו האדם. לכן, מפציר היה הרב דסלר בתלמידיו לעסוק בענייני הכלל הן בצדדים הרוחניים שלהם והן בצרכים החומריים שלהם, וכך ליצור מצב שהכלל זקוק להם, ומתוך כך יֵצאו זכאים בדינם.
"בתוך עמי אנכי יושבת". ימים אלו, שבטרם עמידת האדם בפני אדון כל הארץ, צריכים שיהיו ימים של תרומה לציבור וקישור מהותי וחזק של האדם עם כלל ישראל. קישור שמכוחו יזכה האדם, ונזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בתוך מקהלות רבבות עמך בית ישראל.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
בריאת העולם בפרשת לך לך
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה כבד לך?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
